ביקורת ספרותית על סיפור מלחמה מאת רון זוהר
ספר מעולה

---

"הדלקתי סיגריה, השענתי ראשי על מנגנון-הרתיעה ועשיתי "חושבים". המסקנה אליה הגעתי היתה חד-משמעית: כל האמירות הנאות – גאות הלאום, המסורת, הדגל וההימנון – כל אלו ראויים ברגע זה שינהגו בהם את התחת" (עמוד 60).

הספר "סיפור מלחמה" (הוצאת מערכות, 1988) שכתב רון זהר, הוא ספר מטלטל. קצר, תמציתי וחזק אודות מלחמת יום הכיפורים. זהר, שלחם במלחמה כתותחן טנק בגדוד 195 שהוכפף לפיקודה של חטיבה 401, מתאר בפשטות את נתיב הקרבות הפלוגתי, למן ההלם שבידיעה על מתקפת הפתע ביום הכיפורים 1973, ועד לפציעתו בלחימה ארבעה ימים לאחר מכן. 

דרך הספר לומד הקורא מהי אחוות הלוחמים שבצוות טנק, וכיצד חשים השריונרים כלפי מפצת הפלדה שבאמצעותה הם לוחמים. "נכון. בעת הטיפול השבועי, כאשר עליך לשפשף ולהבריק כל חלק בקרביו, אתה שונא אותו. אבל לאחר מטוח-תותחים מוצלח, בו הצלחת לדפוק שמונה מטרות מעשרה פגזים, אתה גאה בו, אתה אוהב אותו" (עמוד 76).

עם פרוץ המלחמה, כתב המחבר, "לא היתה מסוגלת מפקדת-הפיקוד להוריד הנחיות ברורות למפקדי שלוש חטיבות-השריון, שלחמו על גדות-התעלה. סמכות ההכרעה הידרדרה וירדה עד לדרג של מפקדי-פלוגות. אולם בשלב זה הראה צה"ל את גדולתו. היו אלה שעותיהם היפות של הקצינים הזוטרים, מפקדי-הפלוגות. הם הבינו, שהכדור נתון בידיהם, והם לא הכזיבו. כל פלוגה לחמה את המלחמה הפרטית שלה, בידעה כי מצפון ומדרום לה עושות אחיותיה את מלאכתן אמונה ממש כמותה" (עמוד 64). 

מוטי פז, מפקד הפלוגה של זוהר, "היה ידוע כסוס קרבות ותיק. תחילת דרכו הצבאית הייתה בצנחנים. במלחמת ששת הימים נטל חלק כמפקד מחלקת הצנחנים" (עמוד 16). במלחמת ההתשה, כתב, היה פז "מפקד בפשיטה המוטסת על האי שדואן. כוח הצנחנים שהגיע למקום במסוקים הסתער על חיל-המצב המצרי, קוטל באנשיו, הרס את המבנים הצבאים שבמקום ושב בחזרה, כשהוא נוטל עמו למעלה משלושים שבויים" (עמוד 17). לאחר הפיקוד על סיירת הצנחנים עבר פז לשריון ומונה למפקד פלוגה כ' בגדוד הטנקים 195 בחטיבה 401, עליו פיקד עוזי לבצור. המעבר הזה, שהיום כמעט שאינו מתרחש, של קצינים ביחידות המובחרות לשריון היה שכיח אז ובאותה עת עשו הסבה לשריון קצינים כמו עוזי בן יצחק, אהוד ברק, יואב ברום ועוד.

לאחר הפיקוד על סיירת הצנחנים עבר פז לשריון ומונה למפקד פלוגה כ' בגדוד הטנקים 195 בחטיבה 401, עליו פיקד עוזי לבצור. המעבר הזה, שהיום כמעט שאינו מתרחש, של קצינים ביחידות המובחרות לשריון היה שכיח אז ובאותה עת עשו הסבה לשריון קצינים כמו עוזי בן יצחק, אהוד ברק, יואב ברום ועוד. 

הפקודות של פז לפלוגתו כפי שהמחבר מביא אותן בספר, קצרות (כנהוג בשריון) ומלמדות על סוג המפקד שהיה: אמיץ, קפדן בדוגמה אישית ומקצוען. "ננוע מערבה על-פני הדיונות, נגיע לשפת-התעלה, נעלה על הסוללה, נזהה מטרות ונפתח באש. אחרי, נועו, סוף" (עמוד 48), אמר בקשר לחייליו בראשית הקרבות. הוא הוביל את פלוגתו, ובכלל זה את המחבר, בקרב כנגד השריון המצרי במעוז "מפצח", ולאחר מכן בקרב לבלימת השריון המצרי במעבר המיתלה. הוא נפצע במהלך הקרבות ארבע פעמים, אולם לאחר שקיבל טיפול רפואי שב לפלוגתו ועמד בראשה בהמשך הלחימה. על פועלו במלחמה הוענק לו עיטור העוז. 

האלוף (מיל') ישראל טל כתב בהקדמה לספר כי "בזכותו של המחבר, הטנקיסט רון זהר, אנחנו מכירים את הלוחמים ואת מפקדי המחלקות והטנקים הנפלאים של פלוגתו, ובראשם את מפקד הפלוגה מוטי פז – גיבור שריון ומפקד קרבי מצוין, ואנחנו למדים מה גדולים כוח העמידה וכושר הלחימה העילאי של לוחמי חיל השריון של ישראל" (עמוד 2). זה נשמע כמו מליצה עד שקוראים את הספר.

» ביקורות נוספות של פרל
» ביקורות נוספות על סיפור מלחמה