ביקורת ספרותית על החוק הקדמון מאת סקוט טורו
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 8 ביוני, 2019
ע"י yaelhar


#
אני לא שייכת לסולדים מספרים עבי-כרס. ההפך. זו השארית מילדותי כשהספרים היו נגמרים הרבה לפני שנגמר לי הצורך לקרוא. אני לא נמנעת מהספרים הקטנטנים-חמדמדים האופנתיים היום, אבל תמיד יש לי הרגשה שהם בעצם "ספר בובות" שנועד יותר לקישוט מלקריאה.
מצד שני אני עומדת על זה שלאורך הספר תהיה הצדקה. ניפוח מיותר מזכיר לי תמיד את המורה מהיסודי שהתעקשה על "תשובה מלאה" וקיבלה את השאלה שנשאלה (ועוד כמה זוטות אם התלמיד היה יצירתי) בתור "תשובה מלאה" (אני לא הצלחתי במבחן הזה, אם מעניין אותכם).

הספר הזה שנקרא באנגלית "The laws of our fathers " מכיל 477 עמודים מכובדים עם הרבה מאד "תשובות מלאות". הצלחתי להגיע לחצי לפני שהרמתי דגל לבן. הוא עוסק באיזה משפט של קשירת קשר לביצוע רצח, מתרחש בהווה של 1995 (הוא יצא לאור ב 1996) כאשר כל המשתתפים במשפט – השופטת, הנאשם, הסניגור והחבר-של-הסניגור ואשתו, היו מכרים או חברים בשנת 1969 והספר אכן נע בשני צירי הזמן האלה (מקורי!)

מלחמת וייטנם ומרד הצעירים נגדה (בעיקר נגד הוריהם השמרנים) היתה אירוע מכונן באמריקה, כידוע. לפני המלחמה ההיא היא סברה שהיא תמיד צודקת, בלתי מנוצחת, וש"אורח החיים האמריקאי" הוא הדבר שיש לשאוף אליו (מי שעוד לא קרא את "האמריקאי השקט" של גרהאם גרין, כדאי.) לפני מלחמת וייטנם אמריקה היתה בטוחה שהיא דמוקרטיה ולפחות אור לגויים (אם לא דולר לגויים...) אם אפשר לכתוב שאומה הבינה כתוצאה משרשרת אירועים שהיא אינה כל-יכולה – אפשר לומר זאת על המלחמה ההיא והדור ההוא.
שיטת גיוס (החובה) באמריקה תמוהה ולא במיוחד צודקת. על גיוס המילואים אין מה לומר. גם האחריות שהמדינה מקבלת על עצמה על גורל חייליה – המתים, הפצועים, השבויים, הלומי הקרב – ומשפחותיהם היא מועטה עד בלתי קיימת. יכול בהחלט להיות שאותו דור צעירים של שנות השישים רצה לשים קץ לרודנות הדור הקודם, החינוך הקשוח, הערכים הלא-תמיד-רלוונטיים, הציפייה מהצעירים להתנהג לפי אינטרסים לא להם. אבל טורו אינו מצליח, לדעתי, לאפיין את המרד ההוא. הוא מרחיב ומרחיב בסיפורו בתיאורים שחשבתי שהם חסרי חשיבות והתוצאה – המון מוץ ללא תבן, התשה וחוסר עניין.

נטשתי את הספר למרות שהבנתי שטורו ניסה לומר פה דברים חשובים על מלחמה ושלום, לאומיות ואינדבידואליזם, מחוייבות לערכים שמעל לצרכי היומיום. זה היה יכול להיות מעניין לו היה כתוב בשליש האורך ובחידוד המסר. אבל אז, כנראה, לא היו קוראים לסופר סקוט טורו...


33 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
yaelhar (לפני 3 ימים)
תודה רבה, נצחיה
פעם נהניתי יותר מקריאה של ספרים ארוכים ונינוחים (מבחינת קוצר החיים נראה לי שלקרוא ספר בן 600 עמודים זהה לקריאת 3 ספרים בני 200 עמודים כל אחד...) אבל החיים השתנו וכך גם הסבלנות.
נצחיה (לפני 3 ימים)
אני מראש אומרת שאין מה שמצדיק מעל 500 עמודים בספר שהוא לא סאגה. גם לפנטזיה יש איכשהו הקלה. אבל בגדול החיים קצרים מכדי לקרוא 700 עמודים של רומן.
yaelhar (לפני שבוע וחצי)
תודה רבה, אדמה.
לא תפסיד הרבה.
אדמה (לפני שבוע וחצי)
תודה yaelhar, שכנעת אותי לא לקרוא
yaelhar (לפני שבוע וחצי)
תודה רבה, צב השעה.
אהה, הארי קברט הזכור לרע...
צב השעה (לפני שבוע וחצי)
ביקורת מעולה.
לי דווקא יש סלידה מעבי כרס, אבל יש עב כרס אחד - שלמרות שהוא מצא חן בעיניי מאוד - לא אמליץ לך עליו.
שמו "האמת על פרשת הארי קברט"...
yaelhar (לפני שבוע וחצי)
תודה רבה, חני
צודקת בהחלט. מלחמו אינן צודקות. הציפייה של שליטים לפתור סכסוכים בכוח מוכיחה את עצמה פעם אחר פעם כאיוולת.
yaelhar (לפני שבוע וחצי)
תודה רבה, פרק ראשון
לעניות דעתי מלחמת וייטנאם הבהירה לאמריקאים שני דברים: האחד את גבולות הכוח כלפי חוץ: גם המעצמה החזקה בעולם ניגפה מפני כוחות קטנים ממנה בהרבה (אמריקה הובסה במלחמה הזו, לדעתי) השני הוא גבולות הכוח כלפי פנים. היכולת של הממשל להכריז מלחמה ולצפות לציות ופטריוטיות מהעם מוגבלת מאד. נראה כאילו אמריקה מנסה להשכיח מעצמה את הלקחים האלה, וכך עושות גם בעלות בריתה.
פרק ראשון (לפני שבוע וחצי)
שיטת גיוס ומלחמה שפלה מאוד, עם הדים עד היום. למרות שנשמע ממך שאם יש לקח להפיק או תיאור לשמוע, זה לא מהספר הזה. טנקס
חני (לפני שבוע וחצי)
כל המלחמה הזו מטרידה אותי מכל המלחמות שאף פעם לא צודקות.
yaelhar (לפני שבוע וחצי)
חן חן, מיכל
שנונה כרגיל...
מיכל (לפני שבוע וחצי)
אז, כנראה, היו קוראים לסופר ס.ט. ...
מבריקה כרגיל.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ