ביקורת ספרותית על צבע אש מאת ג'ני ולנטיין
ספר טוב

---

ביקורת ראשונה שלי באתר. לא לגמרי ראשונה. היה לי חשבון בסימנייה בתור ילדה בת תשע והוא נמחק. וטוב שכך.
הספר הזה בהחלט ראוי להיות ביקורת כמעט ראשונה. אם כי יש כמה מגרעות.
אהיה כנה איתכם,בפעם הראשונה שראיתי את הספר, הוא קרץ לי דווקא בגלל הכריכה. הרי זה לא משהו שרואים הרבה, עין בצבעי אדום וכתום וכחול ומאחוריה רקע צהוב עם משיכות מכחול לבנות. לא, בהחלט לא עיצוב הכריכה הרגיל שאנחנו רגילים לראות. לא לגמרי. כמובן שמתברר אחר כך שהספר בחלקו מדבר על אומנות. לא הייתי מצפה אחרת מכריכה כזאת, ובטח שלא משם כזה.
הספר! להתרכז בספר. סליחה. שכחתי.
הספר האהוב עליי. למרות כל החסרונות. הוא בהחלט לא ספר לכל אחד, אלא רק לאנשים שמתחברים למטאפורות מתפלספות שתופסות שני עמודים וחצי, קשקושים על אומנות, והרבה שריפות.
מצאתי את הדמויות מרתקות, בעיקר בגלל שלא רואים אותן בהרבה ספרים. בחורה צעירה שאובססיבית לאש. נער שבתכלס, לא יודעים עליו כלום כי חצי מהספר הוא בקצה השני של המדינה, וזקן עם אובססיה קלה לאומנות שעומד למות אם זבוב ינשוף עליו.
מה שכן, העלילה מתחילה מאוחר מדי. זה מרגיש כאילו הספר ברובו מתמקד בהתחלה. המון התחלה. אם תקראו ל250 עמודים 'התחלה.' העלילה האמתית התחילה לקראת סוף הספר, מה שהיה די מאכזב.
אבל עדיין, הוא מסוג הספרים שאני אוהבת. אם אתם מסוג האנשים שאוהבים כשהעלילה רצה לכל אורך הספר ומסתיימת בפיצוץ גדול שמוליד עוד 23 ספרים ואתר אינטרנט, זה לא בשבילכם. אבל אם אתם מתענגים על מטאפורות שלא נגמרות ומנתחים כל פרט, בתיאבון. זה בשבילכם.
אה, ובעיקר אם אתם אוהבים אומנות.
אין לשכוח את האומנות.

» ביקורות נוספות של הבחורה עם שלוש העיניים
» ביקורות נוספות על צבע אש