זכיתי בספר בהגרלה.
אנו בדיוק מציינים את יום השואה ואתמול סיימתי את ספרה של דניאלה שטינמץ.
בספר, אנו קוראים על סיפור חייה של הסופרת, של דנושה הילדה שהייתה ילדה קטנה בתקופת מלחה"ע ה-2. במלחמה הארורה ההיא, דנושה הופקדה למשמרת אצל סטשה, דודתה ולאחר שחששה לחיי שתיהן, העבירה אותה סטשה למנזר, שם חייה היו בטוחים יותר.
דנושה עברה ממנזר למנזר, ממקום מסתור אחד לאחר וחוותה פרידות רבות בשביל ילדה כה קטנה. לאחר תום המלחמה היא הועלתה ארצה ואומצה ע"י קרובי משפחה שלא הכירה ומאז לא חוותה פרידות כה משמעותיות עד שבגרה והפכה לאמא וחוותה פרידה קשה מבתה בת ה22, פרידה שגרמה לה לכתוב את הספר. סיפור חייה בעיניי מרתק ומסופר בצורה כה מעניינת ועם זאת- כה אמיתית.
הספר מקסים ולדעתי מעבר לסיפורה האישי והמדהים של דניאלה, הוא טומן בחובו את סיפורם של ילדים כה רבים שעל מנת להינצל עברו מיד ליד, ממנזר למנזר ואולי לא כולם זכו לחזור לחיק משפחתם(גם אם רחוקה) או אף ליהדותם.
שוב אני נחשפת לפרטים שלא הכרתי אודות התקופה החשוכה הזו, ובכל פעם אני נפעמת מחדש כמה מידע איננו יודעים על תקופה זו.
הספר כתוב בצורה מיוחדת, לא ממש כרונולוגית(קצת חששתי מזה בהתחלה) ועל אף ריבוי הסיפורים על הדמויות, מאוד קל לעקוב ולהבין את התמונה המלאה- בזכות כשרונה של הכותבת, שבעיניי עשתה עבודה נפלאה.
התרגשתי מאוד מכל פרק בספר וכמובן גם מסופו. מתחשק לי לחבק את דנושה הילדה ולאמצה אל לבי. לאף ילד לא מגיע לחוות פרידות כאלה.
מומלץ מאוד, סיפור אמיתי שילך איתי עוד הרבה.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
