ביקורת ספרותית על האבולוציה של ברונו ליטלמור מאת בנג'מין הייל
ספר מעולה

---

לעתים די רחוקות מזדמן לידי ספר, או יצירה בכלל, שאני מרגישה לגביה את התחושה הזו של "מי שלא יאהב - לא מבין כלום", שמנצחת את "על טעם ועל ריח אין מה להתווכח". הספר הזה הוא דוגמה טובה ליצירה כזו, שגורמת לך להנהן בעצב נוגה ולשקוע באווירת "אלוהים, זה כל כך נבון, כל כך גאוני, כל כך עמוק".

על פניו, לגמרי ברמת הכותרת, זהו ספר על שימפנזה יוצא דופן ממין זכר - מוכשר, מופלא ומחונן - המספר את קורותיו ותלאותיו בארה"ב של סוף המאה ה-20, החל ממכלאות גן החיות שממנו נאסף, דרך המעבדות המלוטשות של האוניברסיטה - בה השתתף בניסויים התנהגותיים כאלה ואחרים - ועד לפינות צפויות והזויות הרבה יותר. מתחת לכותרת הזו, זו יצירה שמגוללת על פני 500 עמודים (כמעט), ברגישות ובאינטליגנציה נדירות ובתרגום הנפלא מאנגלית של אורטל אריכה, את נבכי נשמתו של אותו שימפנזה. זהו ספר מטלטל ומאוד לא פשוט לקריאה (רגשית, כמובן), שעוסק בעיקר בשאלה מהי אנושיות. בתיאורים הגרפיים, הארוכים והמפורטים של ברונו, בני האדם נדמים כמושאי מחקר מגוחכים וראויים לביקורת לא-פחות, וכנראה הרבה יותר, מכפי שמוצג הוא ובעלי חיים בכלל; הרצון שלו להיעשות אדם, לאט לאט, גובה ממנו מחיר באיטיות ובכאב מפלחי לב; ככל שהוא נעשה "אנושי", אנו נדרשים להרהר בהגדרה הזו וצופים ב"אנושי האמיתי" הולך ודועך לו, וכל זאת תוך ביקורת שמצד אחד היא בוטה ואפילו וולגרית, ומצד שני נשזרת רק כחוט השני לאורך היצירה המבריקה הזו. סיפור האהבה של ברונו ושל ד"ר לידיה, על כל יחסי הכוח הפוליטיים, האתיים, המוסריים, הדתיים והמה-לא שכרוכים בו, הוא מקרה בוחן, מיקרוקוסמוס להתנשאות האיומה של החברה האנושית, לרבות של תתי-קבוצות בה, לאצבע המאשימה שלה, לקלות הפטרנליסטית והבלתי נסבלת שבה מרשים לעצמם אחרים לשפוט ולהידחף לגבולות החוויה והאהבה שלנו. זהו סיפור שלא צריך להיות אמין, או אמיתי, או משכנע - הוא פומפוזי וקוריוזי ואלים ומיני ומזעזע - בדיוק כמו שטקסט שכזה אמור להיות. הוא קורא תיגר על מה מוסרי, מה אנושי, מה חייתי ועושה זאת לא מתוך פרובוקטיביות זולה ומשיחית, אלא מתוך תבונה ואומץ. באחת הביקורות שהודפסו על הספר נכתב שזוהי יצירה "אמיצה", ואני בהחלט מסכימה ואפילו מחמירה - היא לא רק אמיצה, היא שערורייתית. היא סיפור אנושי, ארצי שיוכל להדהד רק במי שהרגיש פעם, ברמה זו או אחרת, ביקורת או איום על עצם זכותו לאהוב ולהיות.

» ביקורות נוספות של
» ביקורות נוספות על האבולוציה של ברונו ליטלמור