ביקורת ספרותית על מקום טוב ללילה מאת סביון ליברכט
ספר טוב

---

"העיניים שראתה עשר דקות לאחר שנולד הביטו בה עכשיו קשות, אכזריות, חקרניות, מתעקשות לגלות על מי הוא מחפה,
עדיין המבע הזה בעיניו כרע מולה ואסף את שתי ידיה בידיו, קולו לא מתיישב עם הבעתו,והיא הקשיבה לו משותקת מפחד,
לא מזהה את עיניו כלל, כשאמר: "כי עכשיו תורי לספר לך סיפור,
תשמעי איזה סיפור יפה אני הולך לספר לך: היו היה פעם מקום יפה באגדות שקראו לו קיבוץ, אנשיו היו אטומי לב ורעי לב מאוד
ומעל לכול משועממים מאוד ועל כן חיפשו להם שעשועים, יום אחד הגיע לקיבוץ בחור טוב וחרוץ עם פיגור קל,הוא אהב את הרפת ואהב את אנשי הקיבוץ ואת הקיבוץ שלהם אבל זה לא גרם להם לחבב אותו באמת כי הצורך שלהם בשעשועים היה גדול.
חלק מהשעשועים שלהם היו די אכזריים אך למזלו הוא לא הבחין בכך,בזכות הפיגור הקל,ויום אחד הם החליטו להכפיל את השעשוע ולהביא לו אשה שגם תשעשע אותם.
יצאו שליחים בהולים לכל רחבי הממלכה ושליח אחד מוכשר מצא אותה במחסן חלקי חילוף של מוסך.
הביאו אותה האנשים אל הקיבוץ ברוב הדר, איפרו אותה כמו ליצן בקרקס, חיתנו אותה עם המפגר קל והשמחה היתה גדולה.
מקץ שנה וחצי נולד לזוג ילד.
בקיבוץ חשבו שעכשיו תהיה השמחה משולשת כי הקרקס כבר ממש התרחב וגם שם מוצלח נמצא לליצן הקטן: מלך"

מקום טוב ללילה / קיבוץ סביון לברכט ע"מ 102

» ביקורות נוספות של רוןש
» ביקורות נוספות על מקום טוב ללילה