ביקורת ספרותית על זכרונותיה של גיישה מאת ארתור גולדן
הביקורת נכתבה ביום שני, 4 במרץ, 2019
ע"י סקאוט


תופעת הזנות בזויה ומתועבת בעיניי. [גם תופעת הפורנו ותעשיית המין באופן כללי אך אין זה שייך לביקורת ולכן לא אתעכב על כך]
בכל פעם ופעם אשר אני שומעת על כך בחדשות, על עוד אישה נורמטיבית שנפלה למלתעות העולם הסרסורי והאכזר, ליבי מנתר ממקומו במחאה.
עצבותי כה רבה מכיוון שישנם גברים ונשים רבים שמסיבות כאלה ואחרות נאלצים לרדת אל שפל המדרגה ולבחור במקצוע העתיק בעולם- הזנות.
ואני תוהה בליבי היכן הממשלה? במקום לשחק משחקי חתול ועכבר פוליטיים, להדוף את כל אוייבך ולחבק את כל עמיתייך הפוליטיים ולהשתעשע בגנון שממומן בידי הכנסת שיצמיחו לעצמם עמוד שדרה, יניחו את האגו בצד ויטפלו בנושאים בוערים כמו עוני, רווחה, טרור ובעיית הזנות.

לפני מספר שנים צפיתי בסדרה ברזילאית בויוה אודות חטיפת נשים נורמטיביות לחלוטין הבאות מבית טוב [ אחת מאורסת ואמא לילד קטן, השניה יצאה אל הטיול הגדול, השלישית חשבה שמדובר בהצעת עבודה] למטרות נערות ליווי וזנות. הסדרה אומנם בדיונית אך מתעתדת, פרט אחר פרט, את כניסתן בעל כורחן לעולם נוראי, משפיל, מדכא, מכה ובעיקר מבזה את האדם באשר הוא. מתואר כיצד רומסים את כבודן והופכים אותן לכלים מיניים שכל ייעודן לספק גחמותיהם של גברים עשירים..אולם אחת מהנשים מנסה לברוח אך כניסה לעולם זה היא מחילה ללא אפשרות מילוט. גורלן של הנשים אחד הוא: להישאר במעגל האנסופי ולהיות בובות מין מרירות מבלי לראות את בני משפחתן.
אני מודה: הסדרה, על אף היותה מרתקת ביותר וגרמה לי לא פעם לכסוס ציפורניי לבאות, נבעתתי ממנה ומהאמת שהיא חושפת בפניי, בעולם המודרני, המתקדם, הנאור, המתרעם על הכאתו של השונה ומייחל לשיוויון עדיין קיימים דברים שכאלה, תופעות שמקטינות האדם ומגדרות אותו למטרות ספציפיות כאילו היה עבד ולא יצור אנוש עם רגשות, תחושות ומחשבות. עיניי נפקחו והבועה הורודה נופצה לה בעזרת מחט חדה במיוחד.

כאשר נזכרתי בסדרה אוטומטית נזכרתי בספר זה העוסק בעולם הגיישות לפני מלחמת העולם השניה ובמהלכה. הגיישות הן נשים יפניות שכל ייעודן לשעשע גברים ולהציג בפניהם את כישרונותיהן שלא יסולאו בפז: נגינה, שירה ואפילו תאטרון.
אשת בידור צבועת פנים שכל מטרתה להפגין כישורים מילוליים, תנועותיות ולבדר את אורחיה שהפלא ופלא, כולם עד האחרון שבהם, גברים? האם מדובר בנערת ליווי מתוחכמת, האומנם? אולי הספר אינו מדויק עובדתית?

ישנה נטייה לעין ואוזן מערביות להתבלבל ולחשוב שמדובר בפרוצה יפנית אבל אין זה נכון מכיוון שהגיישה לא חייבת לספק את הגברים מינית ואפילו לא להתערטל בפניהם ולהשתמש בתנוחות מיניות שכל מטרתן לגרות גברים כמו נערות ליווי רגילות.
עם זאת, לאחר שקראתי אותו בזמנו, בגיל 15, תהיתי בליבי: האם באמת יש הבדל כה מהותי בין גיישה לזונה?

למרות שהגיישה נחשבת למכובדת בעולם היפני ונשים רבות נלחמות להגיע לדרגות גיישה בחירות והדבר מתואר בצורה נרחבת, מנומקת ומניחה את הדעת בספר, האם אין זה פשוט מושג מכובס של אותו התפקיד?

סאיורי היא גיישה כזאת והיא גיבורת הספר. היא נמכרת להיות עוזרת בבית הארחה בעוד אחותה נמכרת לזנות. מאותו רגע יד חסונה מנתבת את חייה של סאיורי ומקפידה לשמור עליה על ידי השארתה תחת חסותה של גיישה מפורסמת ומכובדת שפרשה מהתחום ומקדישה את שארית חייה ללימוד צעירות אחרות...
במהלך קריאתו של הספר זכורות לי מגוון שאלות שעלו במוחי ועוררו את חוסר מנוחתי: האם החיים כגיישה הם בהכרח אטרקטיבים יותר מחייה של זונה רגילה? או של עוזרת?
האם הדחיפה של סאיורי למרומיה של הפירמידה היא ההחלטה הנכונה והיחידה? האם זהו הפתרון הלגיטימי היחיד שיש בנמצא?

הספר קריא, מרתק אבל גם מעורר בי סלידה רבה. אחת הסצנות שלעולם לא אשכח ומבחינתי היא מגעילה לא רק בשל הארוטיקה הרבה שבה אלא גם בדרך בה היא מתוארת, בצורה מחפצנת המוציאה את האישה ככלי עינוגיו של הגבר ותו לא. סאיורי, בהיותה בת 15, נאלצת לשכב עם גבר מבוגר ממנה בשנים רבות, רופא, שלצערה [או שמא שמחתה?] שם עינו בה. הגיישה הבכירה מכינה את סאיורי לקראת המעמד והיא שוטפת את מוחה בסיסמאות שונות, כגון: נפל בחלקך מזל גדול...זהו צעד משמעותי...
היום הגורלי והמיוחל מגיע. סאיורי מתכוננת למעמד והאקט מתחיל, היא מבותקת מבתולייה, בעוד הדם ניגר על המחצלת וניכר שסאיורי כלל אינה מרוצה ואף מבינה מה לעזאזל קורה...
הרופא ממשיך בשלו, והתיאור שבא לאחר מכן עורר בי אנטיגוניזם וסלידה כה רבים שהיה ברצוני להשליך את הספר הצידה...ובתור חובבת יפן אדוקה זה לא היה דבר של מה בכך...
על מנת לבאר ולפשט לסאיורי את מה שהולך לקרות לה, האקט המיני תואר מפי הגיישה הבכירה כצלופח הנכנס אל תוך מערה חמימה...
עם כל הכבוד, אין דבר יותר שובניסטי מזה! מה שסאיורי עברה שם גובל באונס! גבר בשנות ה-60 לחייו שוכב עם נערה בת 15...קטינה ותמימה...הסכמתה לשכב היה מכורח הנסיבות...הדפוה בכוח לעולם שאינה מכירה ושלטעמי יש להתכונן אליו כיאות...הוליכוה שולל! כל מה שהיא נאלצה לעשות זה לשכב בעוד הגבר מבצע בה את זממו...כאילו הייתה מזרן ולא בן אדם...איזו חוויה מהודרת ונפלאה נפלה בחלקה של סאיורי המסכנה! ממש פאר שבפארים!

הסצנה הזאת פעם נוספת גרמה לי לחשוב על השאלה: האם באמת אין הבדל בין גיישה לזונה רגילה? האם אין המושג המכובס הוא סתם התייפיפות בכדי להציג את הגיישות כנעלות? כמעין אשליה בשביל להותיר לגיישות לעשות ככל העולה על רוחן? שלא יהיה צורך של הרשויות להתמודד? מאפשר להן להעלים עין ולדבוק בגישה המוצגת בתמונה המפורסמת של שלושת הקופים- לא ראיתי, לא שמעתי, לא דיברתי? או אולי מאפשר לגברים העובדים ברשויות להצטרף אל החגיגה ללא נקיפות מצפון?

ואולי תפקידה של הגיישה הוא גרוע אף יותר מכיוון שהוא אשלייה אחת גדולה? הרי הגיישה בעלת הדרגה הגבוהה כל הזמן קרקרה סביב סאיורי וטענה כיצד היא בת מזל וכיצד נפל בחלקה אוצר גדול שיש לקחתו בשתי הידיים ולהשתמש בו בתבונה...לאבד את ביתולייך לאדם שעלול להיות אביך במקום לאהוב ליבך היא הזדמנות פז?! אני גורסת בעמדה חריפה מאוד בעניין איבוד בתולים: אני חושבת שהכרחי לאבד ביתולים לאדם שהנך אוהב. לאבד בתולים סתם כך זה עלול להיות טראומטי ולכן יש לנהוג בפיקחות ולבצע קיום יחסי מין רק כאשר אתה בשל לכך נפשית, רגשית וגופנית ועם פרטנר מתאים. סאיורי לחלוטין לא נמנתה עם שום עקרון שאיזכרתי ולכן אין פלא שהרושם שקיבלתי מהמעמד הוא נטו של אונס ולא קיום יחסי מין שגרתיים. למרות נסיונותיו של הרופא לנהוג בסאיורי בעדינות, בקשב רב לכל מענותיה וצורכיה, הסתכלותי ובחינתי את האקט המיני היה עדיין נוקשה שכן " דאגתו" הייתה למעשה מזויפת. הוא, להרגשתי, לא באמת היה אכפתי כלפיה אלא בכדי לצאת ידי חובה ולהמשיך לממש את תאוותו החולנית, על גבול הפדופילית!

אני חייבת לומר בשיא הכנות שלמרות שהספר היה מעניין וגרם לי לאחר מכן גם לצפות בסרט שהיה טוב ממנו פי כמה, נותרתי מבולבלת. מחד גיסא הוא עורר בי רגשות שליליים כה רבים אך מאידך, הוא חשף אותי לעולם אחר שמעולם לא הכרתי [וכולי תקווה שגם לא אכיר]

לכן אחרוג ממנהגי ולא אדרגו. אינני מצליחה למצוא דירוג מתאים מכיוון שהוא אינו בזבוז זמן מוחלט אך גם לא העלית שבספרות.
נותרתי עם טעם מר בפה בתום הקריאה ולא הייתי שותפה לשמחתה של סאיורי בסופו של הספר.
18 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
סקאוט (לפני 4 ימים)
תודה רבה יוספוס- פשוט כי נחשפתי אל הנושא של הזנות מחדש דרך שיחה שניהלתי עם ידיד וזה המריץ אותי לכתוב על הספר. כבר מזמן רציתי לכתוב את הביקורת והינה, מצאתי את ההזדמנות והמילים.
יוספוס (לפני 5 ימים)
סקאוט, תודה רבה על הביקורת הארוכה והמושקעת שלך לספר.
מעניין מדוע בחרת דווקא עכשיו, 9 שנים לאחר שקראת אותו לכתוב את הביקורת?
סקאוט (לפני שבועיים)
דנה- את זאת דווקא ידעתי. (: השאלה אם זה מוכח מדעית חד משמעית?
דנה (לפני שבועיים)
אם בענייני מילה...
העורלה מתמלאת בקלות בחיידקים, לכן גם בני דתות אחות מבצעים את טקס המילה, מה שהתברר כאקט שגורם לבריאות ופחות דלקות ומחלות זיהומיות..
סקאוט (לפני שבועיים)
בת-יה, תודה רבה.
בת-יה (לפני שבועיים)
סקאוט, תובנה מעניינת על נושא ברית המילה. אהבתי.
סקאוט (לפני שבועיים)
מחשבות- היא באמת מיוחדת. צפיתי בהרצאה שלה לפני כמה שנים, הרצאת טד, והתרשמתי מאוד במיוחד לנוכח מה שעברה.
סקאוט (לפני שבועיים)
בת-יה, תודה רבה על תגובתך הלמדנית והמעניינת, תמיד נעים לקרוא אותן כי את מתייחסת ברצינות.

אם כך, נראה שדווקא מי שלא מבצע מילה בבנו, יוצר מצב של התעללות כי הילד נהפך להיות שונה משאר הילדים ואוטומטית מושא ללעג. אז ברית המילה היא למעשה הגנה של הילד מפני חריגותו בעתיד.

מעניין מאוד. אם יש לך או לאחרים כאן להוסיף דברים נוספים, תוסיפו כי זה מרתק.
סקאוט (לפני שבועיים)
לי- אין ספק! מהבחינה הזאת, הספר הצליח ובגדול.
סקאוט (לפני שבועיים)
לי- אין ספק! מהבחינה הזאת, הספר הצליח ובגדול.
לי יניני (לפני שבועיים)
קראתי מזמן. לדעתי ספר טוב החושף תרבות אחרת.
מחשבות (לפני שלושה שבועות)
כופרת ונוודת הם ספרים בהחלט מיוחדים של אשה מיוחדת במינה.
סקאוט (לפני שלושה שבועות)
מחשבות- הספר הזה בתכנון שלי אבל בעתיד. כרגע אין לי את היכולת הנפשית לקרוא ספר העוסק בנושא כזה.
חני- תודה רבה. אני זוכרת את סקירתך עליו והתלהבותך הרבה. אני פחות התלהבתי.
בת-יה- עוד מעט אגיב לדברייך כי הם מצריכים תגובה ארוכה ומעמיקה.
מחשבות (לפני שלושה שבועות)
בכופרת של איאן חירסי עלי אפשר לקרוא על מילת נשים מזעזעת בסומליה.
חני (לפני שלושה שבועות)
ספר מדהים, רגיש, אינפורמטיבי ומתווך לנו יפה את ההיררכיה ביפן ובמיוחד את העולם האכזר של גיישות.
ספר קסום.
בת-יה (לפני שלושה שבועות)
סקאוט, עפ"י הגדרת המושג התעללות היום - מילת תינוקות הי אכן התעללות.
אם מילת גברים גורמת לטראומה אפשר לברר אצל המוסלמים. אלה מלים את הילדים בגיל 13, עפ"י גיל מילתו של ישמעאל - מה שמתאים מאוד לכל טכסי ההתבגרות בעולם.
העניין הוא הצווי הדתי הכתוב: האם לוותר עליו או לא?
הדור הקודם טען שמילת בנים היא זו ששומרת על יהדותנו, ומכאן שצריך להמשיך בה. הדור הנוכחי מצא גם סיבות בריאותיות למילה, אלא שהיום, בעידן של מקלחות, לא חושבת שזה תירוץ מספיק (כך גם עם נשים במקווה). כך שנשאר הלחץ החברתי. יש זוגות שלא רוצים למול את הילד, אבל במחשבה על העתיד הם עושים זאת. ואין התנגדות רבה לזה, כי כמו שכבר נכתב: זה כאב זמני שבדרך כלל עובר די מהר. אם כמובן התהליך עובר בלי סיבוכים.
סקאוט (לפני שלושה שבועות)
מחשבות, באמת? מדוע? מסיבה בריאותית?
מחשבות (לפני שלושה שבועות)
גם גויים מלים את ילדיהם משלל סיבות.
סקאוט (לפני שלושה שבועות)
התעללות: הסבת כאב ונזק, בכללי.

פשוט נזכרתי בכל מיני קהילות חוץ יהודיות ואפילו יהודים שמתנגדים למילת גברים ואני לא מבינה למה. אז בעקבות האיזכור של מילת נשים נזכרתי בכך.
ארטסקרול (לפני שלושה שבועות)
מה את מגדירה התעללות? זה כאב זמני חזק, אבל ללא השפעות ארוכות טווח. אלא אם מישהו יוכל להוכיח שזה גורם טראומה
סקאוט (לפני שלושה שבועות)
פשוט רציתי לדעת האם מילת גברים היא לא בעצם התעללות ביילוד? שאנו, כיהודים, לא מבחינים בה מכיוון שמדובר במנהג שגרתי?
ארטסקרול (לפני שלושה שבועות)
אז מה שאלת?
סקאוט (לפני שלושה שבועות)
ויש לך כינוי מעניין.
סקאוט (לפני שלושה שבועות)
ארטסקרול- תודה רבה על החידוד, אם כי ידעתיו קודם לכן.
ארטסקרול (לפני שלושה שבועות)
מילת גברים בהחלט גורמת לכאב בזמן ביצועה, אבל לא לאובדן היכולת להנאה מינית בעתיד, בניגוד למילת נשים.
סקאוט (לפני שלושה שבועות)
ואומנם לא ניתן להשוות ואין לי נגד המנהג שום דבר ולכן אני מבקשת מאף דתי לא להתרגז, שואלת על מנת להחכים, אבל האם מילת גברים לא גורמת ליילוד כאב וטראומה? האם היא לא סוג של התעללות שאנו כיהודים לא רואים בה כל בעיה כי זה מושרש בנו?
סקאוט (לפני שלושה שבועות)
בת-יה, לגבי מה שכתבת על הנסיון של לייפות את מעמדה של הגיישה- זה בדיוק מה שכתבתי בסקירתי וזה מה שעורר את זעמי. הנסיון של הגיישה הבכירה לשדל את חניכתה סאיורי לשכב עם גבר המבוגר ממנה בשנים רבות תוך כדי אמירות שזה מעמד נפלא ושהיא זכתה זה פשוט עבודה בעיניים והגעיל אותי. זה סחר בנערה בת 15, תמימה, שלא הבינה שעולמה חרב והיא מתבוננת על האירועים בסוף הספר באותה נקודת מבט חולנית- להיות גיישה זה נפלא, ממלא. זה לא. והיושב ראש האהוב עליה שהיא התאהבה בו הוא שורש הבעיה כי הוא גרם לכול.
סקאוט (לפני שלושה שבועות)
לגבי מילת נשים- אם כך, אם היא לא נהנת אז היא נטו כלי מיני של הגבר. מה זה שונה, בעצם, מזנות? ואולי גרוע יותר- האישה לא יכולה להנות עם בעלה? אז מה היא עבורו? כלי מיני ותו לא. מחריד. ממש מחריד.

בואי נראה אם יחתכו לגבר חלק מאיבר המין כיצד הוא ירגיש..
סקאוט (לפני שלושה שבועות)
בת-יה, תודה רבה על תגובה מנומקת ומרחיבת דעת. אני מאמינה שפשוט התקופה הייתה אחרת וכתוצאה מכך הוטבעו נורמות שונות. הבעיה היא שחבל שהנורמות הללו עדיין קיימות גם בימינו. אומנם בצורה הרבה פחות מאסיבית. עובדה: סחר בנשים עדיין קיים. גברים עדיין הולכים לזונות.
בת-יה (לפני שלושה שבועות)
דנה, ההסבר למילת נשים הוא חד משמעי: כדי שנשים לא תבגודנה בבעלים.
זה לא נועד לצורך הגנה. זה נועד למנוע מהאישה הנאה, כי אם היא לא תחווה הנאה היא לא 'תחפש' גברים אחרים.
כי, כידוע, גברים אחרים מביאים רק צרות.
הבעיה היא תמיד אותן נשים זקנות, שנחשבות למכובדות, כי הן עברו כבר חיים שלמים, אז הן בטח יודעות מה טוב.
אבל אי אפשר להסביר להן שהן לא יודעות מה טוב כי הן לא הכירו משהו אחר.
בת-יה (לפני שלושה שבועות)
למה ההופעות הן רק בפני גברים? כי הנשים מקומן בבית. יפן מבחינת היחס לנשים היתה גרועה בדיוק כמו העולם הדתי במערב -
נצרות, יהדות איסלם.
גם הגיישות היו 'סחורה עוברת לסוחר' למרות הנסיון לייפות את מעמדן. היחס אליהן היה טוב יותר בזכות כישרון שבהן ניחנו, מה שאיפשר לבתי הזונות להעלות את הרמה, מתוך ידע ברור שרמה גבוהה יותר תמשוך גברים עשירים, ואלה מצידם ישלמו יותר. אבל כשאתה עשיר, ויש לך דרישה מסויימת, הרבה חוקים לא מתקיימים במובן של 'זה רק הפעם' או 'את תזכי בזכות זה ליותר כבוד' וכדומה.
ובכל אופן, צריך לזכור שרוב הנישואים ביפן, בתקופה המדוברת, כמו ברוב העולם היו נישואים של שידוך, וכשיש נישואים כאלה לא ברור מה טוב יותר.
סקאוט (לפני שלושה שבועות)
דנה- צודקת.
לא יכולתי להסתכל על ההתרחשויות בעיניים נטרליות ולא מערביות. אני עדיין לא יכולה.
ובלי קשר, מילת נשים זה מנהג מזעזע. ( למרות שניתן לומר אותו דבר גם על מילת גברים ממי שאינו בקיא ביהדות, כנראה שזה באמת קשור לתפיסת המתבונן )
דנה (לפני שלושה שבועות)
אני זוכרת את הספר הזה כאחד הספרים היפים ביותר שקראתי ולא היתה שמחה ממני שיצא גם הסרט, שזהו לדעתי אחד הסרטים המדייקים ביותר את הספרים.
אני חושבת שהרבה מענייני המיניות הם תלויי תרבות. מה שלנו נראה כמחריד ולא מתאים, יכול בהחלט להיות הדבר הנכון לאותה חברה שלא מכירה נורמות אחרות. למשל ברית מילה בנשים באפריקה, עבורנו מנהג ברברי נכון? עבורן משהו שמגן עליהן מפני גברים בגילן הצעיר(לא זוכרת את ההסבר המדוייק)
סקאוט (לפני שלושה שבועות)
אבל נשמע מחריד.
מחשבות (לפני שלושה שבועות)
ספר מדהים.
סקאוט (לפני שלושה שבועות)
ראסטה- תודה רבה. ענית לשאלתי יותר מהנדרש. החכמתי.
מחשבות- תודה אבל אוותר על התענוג הלא תענוג הזה.
מחשבות (לפני שלושה שבועות)
סקאוט, אם תקראי את פלטפורמה של מישל וולבק על תעשיית המין בתאילנד תהיי מזועזעת באמת.
Rasta (לפני שלושה שבועות)
גיישה שייכת לקבוצה של נשים (אחת מיני רבות, הזכרתי חלק בהודעה הראשונה) שכל תפקידן היה לבדר את הגבר. כשזה התחיל מיניות היתה חלק גדול מהתופעה ומאחר והגיישות הגיעו מאוחר יותר כנראה שהתפקיד שלהן לא היה ברור והתמזג עם שאר הקבוצות, מה שהיה נכון עד המאה ה-19. עד כמה שאני יודע, כיום, גיישה לא תעסוק במין באף צורה.
לגבי שאלתך על נשים בקהילה.. אני מניח שהמצב הוא כזה כי מלכתחילה תפקידן של הנשים היה לספק בידור לגברים ולכן נשים לא נכללות שם. זה מאוד מתאים לגישה השמרנית של היפנים, אמנם מדובר בנושא לא אתי אבל מדובר במסורת ארוכת שנים וכנראה שלנשים לא היה מקום. גם בזנות, בסופו של יום, רוב הקהל הוא גברים.
סקאוט (לפני שלושה שבועות)
וראסטה, שאלה לי אליך, אם תפקידה של הגיישה אינו מיני אז למה קהל היעד שלה הוא בעיקר גברים? גם רווקים, גם נשואים, גרושים, אלמנים ועוד? גם אם בפועל אינה שוכבת איתם, אין היא אמורה לעורר בהם עוררות מינית? אחרת מדוע אין נשים נכללות בין קהליה?
סקאוט (לפני שלושה שבועות)
מחשבות, אני יודעת שאהבת והכתיבה אכן כנה ומרתקת. היה מעניין להיחשף לעולם שונה ולהכיר היסטוריה מזווית שונה. עם זאת, השליליות שלי בדבר התופעות המוצגות בספר וההצגה של מה שחוותה סאיורי כדבר חיובי וממלא היא מוטעית בעיניי וכיליתי בה את זעמי.

לא משנה כיצד נסתכל על כך: סאיורי עברה אונס ולאבד ביתולים דרך חוויה כזאת "ממצה" היא נוראית בעיניי.

בקיצור, עבדו על סאיורי. ומי עבד עליה? מי שאהבה בכל ליבה.
מחשבות (לפני שלושה שבועות)
אני מאוד אהבתי את הספר על הכתיבה הכנה.
סקאוט (לפני שלושה שבועות)
אכן, מנוכר זו מילה נכונה ואני אוסיף גם שלמרות שהם מאוד עתידניים הם גם מאוד דובקים בגישות שמרניות. הנשים אצלם לא יוצאות לעבוד בשנים הראשונות במידה והן בוחרות להקים משפחה ולכן רבים מהיפנים לא מביאים ילדים כי הם רוצים לטפח קריירה. אין אצלם גם וגם, שילוב, אלא ראיית העולם שלהם מאוד חד גונית וצרה, שחור או לבן. זו אחת הסיבות למה אחוז היילודה שלהם בין הנמוכים בעולם, אם לא הנמוך ביותר.
סקאוט (לפני שלושה שבועות)
אה, יפה! me too. אבל הפסקתי לפני שנתיים בערך. כנראה שאשוב לזה בעתיד.

זו גם הסיבה למה לקחתי את הספר הזה בזמנו, בגלל האובססיביה שלי ליפן. [שדעכה עם השנים]
Rasta (לפני שלושה שבועות)
בתור ילד הייתי פריק לא קטן של אנימות ומנגות, נושא שחשף אותי ליפן ולתרבות שלה אז קראתי הרבה. בשמחה!
כן יש ליפנים כמה המצאות מאוד מטרידות... עם מאוד מנוכר.
סקאוט (לפני שלושה שבועות)
ראסטה- תודה רבה על ההסבר הממצה. זה מסביר את התהיה שלי בדבר מתן שירותי המין שסיפקה סאיורי בספר. כל גיישה יכלה לבחור נותן חסות שהיא שימשה כמאהבת שלו. כנראה שהספר מתאר את התקופה לפני האיסור של הגיישה לעסוק במתן שירותי מין ולכן המידע המוצג בספר אינו תואם את המידע בויקיפדיה ששם מדגישים שאין מדובר בנערות ליווי או זונות.

ובעצם, הן הגיישות והן הזונות מיותרות ביפן..עם כל האמצעים האחרים שלהם לסיפוק מיני הן באמת מיותרות..היפנים פניהם קדימה והם אפילו המציאו רובוטים לשם כך...הזוי...ושלא אתחיל לדבר על האנימות שנואשתי למצוא אנימה אחת שפויה ללא רמיזות מיניות בוטות...

וראסטה, מהיכן המידע המרשים הזה אודות יפן?
Rasta (לפני שלושה שבועות)
הגיישות, אם אני זוכר נכון, היו השלב האחרון בשרשרת הבידור של גברים ביפן, לפניהן היו יוג'ו ואודוריקו שהיו אחראיות גם על מתן שירותי מן, בנוסף היתה קבוצה בשם אוירן שגם עסקו במין. הגיישות הגיעו מאוחר יותר ובתחילת המאה ה-19 עוד היה מקובל לשלב מין כחלק מהבידור, מאוחר יותר יצא חוק שאוסר על כך. גיישות לא מתעסקות במין אלא בבידור, אמנות משחק וריקוד, גיישה אינה זונה. בשונה מזנות שם נשים בוחרות לעבוד נטו כדי לספק את צרכיו של הגבר, סקס בלבד.
כתבת יפה סקאוט, תודה על הסקירה.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ