ביקורת ספרותית על הזעם והגאווה מאת אוריאנה פלאצ'י
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 28 בפברואר, 2019
ע"י סנטו


פלאצ'י מוציאה בספר זה את זעמה על כל הסובב אותה. עיקר זעמה מופנה כנגד המוסלמים המהגרים באלפיהם לאירופה וכנגד הממסד והממשל שאינם מבחינים מה קורה.
היא קוראת לאנשי שמאל "צרצרים" כי הם רק מצרצרים בדבריהם מבלי לחשוב בהגיון. היא מציגה את תוצאות ההגירה ההמונית המוסלמית לאירופה ואיטליה בפרט.
כתיבתה זכה ועניינית, לעיתים גסה וזועמת ביותר. לטענתה האיסלם מנסה להשתלט על אירופה ע"י הצפתה בפליטים ובמבקשי עבודה מוסלמים. המוסלמים לא מתערים בחברה אלא בונים חברה בתוך חברה, יש להם את האיטליזים, המסעדות ומקומות הבילוי שלהם ואת המסגדים שצצים בכל מקום. היא מראה שהאיממים הם מסיתים מרכזיים בדעת הקהל המוסלמית וחלקם כלל לא מסתיר שהם באו כדי להשתלט על אירופה. היא זועמת על הממשל שלמרות שרואה את כל אורות האזהרה האדומים איננו נוקט יד קשה בריסון ההגירה האיסלמית והתבססותה באירופה. האיסלם סוטר בפני הממשל וזה מפנה לו את לחיו השניה ומרחם עליהם, מתי תתעוררו? זועמת פלאצ'י.

הספר נכתב בעקבות ארועי ה-11 באוקטובר בארה"ב עם התרסקות המטוסים בבינייני הסחר בניו-יורק. פלאצ'י שהתה באותו היום כמה רחובות ממקום הארוע. היא אומרת שפיגוע זה הוא תוצאה של הבלגה רבת שנים על התבססות האיסלם באירופה ללא ריסון. המפגעים הגיעו מבסיסי אימון באירופה והיו אזרחים מוסלמים של מדינות אירופאיות.
פלאצ'י מתקשה להבין כיצד הממשל נוקט ביד כה רכה עם המוסלמים. מקנים להם אזרחות, מרחמים עליהם, נותנים להם תקציבים ומצפים שישתלבו, אך למרות טוב ליבה של המדינה המארחת המוסלמים נותנים להם סטירות מצלצלות שוב ושוב. מתי תלמדו? זועמת פלאצ'י. איפה ההיגיון? זהו שאין היגיון..

הספר הזה הזכיר לי קטע בספרו של טוביה טננבום תפוס ת'יהודי (ספר מומלץ!) בו הוא מתאר שיחה שהוא מנהל בירושלים עם זוג נשוי עם ילדים. הזוג משתייך לאירגוני שמאל רדיקליים פרו פלשתינאים. האישה מספרת שיום אחד בא גנן ערבי לטפל בגינה שלהם ועם סיום עבודתו האישה הודתה לו והתפעלה מההשקעה, היא החמיאה לו על כך והוא בתגובה אמר בוודאי שאני משקיע בבית הזה, בקרוב הוא וכל האחרים יהיו שלנו. בקטע אחר בשיחה מספרת האישה שהיא נאנסה על ידי ערבי לפני מספר שנים, אז טננבום שואל אותה האם זה השפיע על השקפתו הפוליטית של בעלך? היא אמרה שלא. בשלב מאוחר יותר שוחח טננבום שיחה אישית עם הבעל והוא שאל אותו איך אחרי כל מה שהמשפחה עברה, אונס אישתו והכוונה הברורה של הפלסטינאים להשתלטות כוללת הוא עדיין יציב בדעותיו? האיש ענה, אני לא יודע. הוא לא היה מסוגל להסביר זאת בהגיון.

גם אצלינו יש הרבה "צרצרים" שמראים תמיכה ורחמים ללא סייג בעמדות שיסכנו את ישראל בצורה קיצונית. הם היו נשחטים ונטבחים כאן אם רק היה לצד השני את הכח לעשות זאת, מעניין מה אז היו מצרצרים.

בהחלט קריאה מומלצת ואפילו חובה. הספר נכתב ב-2003, אירופה ממשיכה להתאסלם והפוליטיקאים ממשיכים לחייך ולצרצר. לך תבין את ההיגיון.

דמותה של פלאצ'י זכורה לי מהספר אדוני ראש הממשלה של יהודה אבנר, שם הוא מתאר ראיון שערכה פלאצ'י עם ראש הממשלה גולדה מאיר. הם די הבינו האחת את השניה. פלאצ'י חזרה לאחר הראיון לאיטליה וגילתה שאיבדה את הקלטת של הריאיון. גולדה הסכימה לקבל אותה שוב ולערוך את הראיון מחדש.
13 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
מחשבות (לפני שלושה שבועות)
הגירה שונה מפליטות באופן דרמטי.
Pulp_Fiction (לפני שלושה שבועות)
אכן מצער שכל כך הרבה שנים לאחר הוצאת הספר הוא יותר רלוונטי היום מאשר היה אז. אגב התאומים קרסו ב-11 בספטמבר. קראתי אותו מיד לאחר שיצא, זוכר שלא הייתי מסוגל להפסיק. היו ארגונים מוסלמים שניסו לגרום לאיסור הפצתו באירופה. מי שקצת מנסה להתנגד לטירוף הזה, להכניס ביקורת, דרישות ישר מכונה "פאשיסט", "נאצי", "ימין קיצוני".
באופן כללי הגירה יכולה להועיל למדינה המארחת, אך יש לנהל אותה נכון.
מחשבות (לפני שלושה שבועות)
למעשה שני ספרים על האסלאם המזיק. תמיד מזיק. באירופה מרחיקים יהודים עם אנטישמיות ומקבלים תחליף נחות.
חני (לפני שלושה שבועות)
אי אפשר להתעלם מהסקירה סנטו שמשקפת הלכי רוח עכשוויים. ספר חשוב על התעוררות.
עמיחי (לפני ארבעה שבועות)
תודה רבה על הסקירה. נשמע חזק וטוב.
מאז שהספר נכתב, המצב החמיר (סדרת הפיגועים בצרפת כדוגמה בולטת).
מחשבות (לפני ארבעה שבועות)
הספר דווקא אינו עוסק בטרוריסטים. הוא מספר על ההרס שיצרו פליטים שהתקבלו באירופה. הרס שלא נעים לקרוא עליו.
פרפר צהוב (לפני ארבעה שבועות)
תודה סנטו. זה נראה כאחד הספרים שאומרים דברים ברורים, אך בכל זאת יש רבים שמתעלמים מהם.
אין ספק שלא כל המוסלמים טרוריסטים, אבל רוב הטרוריסטים הם מוסלמים, ושאר האוכלוסיה המוסלמית תומכת בהם בצורה אקטיבית או פסיבית, או שאינה מעיזה לפצות פה, פן יבולע לה.
מחשבות (לפני ארבעה שבועות)
דרכי שלום זרות לכל הנוגעים בדבר. אירופה מנסה להיות הומנית ומקבלת מחראות. מי שלא מבין מה הקשר בין מחראות והומניות שיקרא את הספר דנן.
Rasta (לפני ארבעה שבועות)
לא הרבה... לא בדרכי שלום בכל אופן.
מחשבות (לפני ארבעה שבועות)
אירופה פרו-אסלאמית בבירור. אנטישמית גם. מה כבר יכול לקרות?
סנטו (לפני ארבעה שבועות)
מחשבות, תודה, בהחלט אקרא את ספריה האחרים של פלאצ'י.
Rasta , נראה לי שבתוך תוכם כולם כבר התעוררו, רק אף אחד לא רוצה להיות הראשון שנוקט ביד ברזל כנגד התופעה וכשמישהו כבר יחליט לעשות משהו זה כנראה יהיה כבר מעט מידי מאוחר מידי.
מחשבות (לפני ארבעה שבועות)
יותר נכון, מי יעורר? האסלאם אינו חותר לשלום וזו לא האג'נדה שלו.
Rasta (לפני ארבעה שבועות)
סקירה מצוינת ומדויקת, המצב חמור. מתי באמת יתעוררו האנשים?
מחשבות (לפני ארבעה שבועות)
יופי של סקירה לספר חזק מאוד. להביור ממש. יש עוד אחד דומה כוחה של תבונה.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ