הספר המקסים הזה מספר על העיר טבריה בתקופת המעבר בין השלטון הצלבני לשלטונו של צאלח א-דין האיובי. הסיפור כתוב מנקודת מבטו של נער יהודי שחי עם משפחתו בטבריה וחווה את המלחמה בין הצלבנים לצלאח א-דין על בשרו. הספר משלב בתוכו תמונות של מבצרים צלבניים מהארץ, וכל מיני פריטי מקור ממוזיאונים בעולם. וזה ממש מקסים לראות את הדברים תוך כדי הסיפור.
העלילה לוקחת את הקורא כאלף שנים אחורה, אל עולם שבו אנשים חיים חיים פשוטים, שבהם עובדי אדמה גרים בטירות ובערים כוואסלים של השלטון, וכשהיהודים חיים תחת שלטון זר שלא בהכרח מקבל אותם כיהודים. ממש מרגישים את האווירה בתיאורים הנפלאים של אורגד והכתיבה שלה מוליכה את הקורא בסמטאות טבריה ובמבצרים צלבניים באזור הצפון וממש אפשר לחיות עם הדמויות בחיי היום יום שלהם בעולם הצלבני והאיובי.
הקו המנחה של העלילה הוא סיפור חברותם של נער יהודי בנו של המרפא המפורסם בטבריה, לבין נער צלבני - פרנקי שהגיע לארץ עם אביו הקצין בצבא הצלבני ואמו החולה, שהנער דואג לבריאותה. שני הנערים נפגשים בחנות המרפא והפכו לחברים טובים והם נפגשים יחדיו בכל מיני מקומות ומשחקים ובעיקר משוחחים על כל מיני דברים שקשורים לחיים שלהם. מסתבר שבטבריה של התקופה הצלבנית בני נוער עשו דברים דומים למה שעושים היום - הולכים לכינרת, מסתובבים ברחובות ונהנים מהחנויות.
סיפור שובה לב שכתוב ביד אוהבת ומציג חברות, רגשות, אחווה וידידות בין הדמויות תחת מעטה של סיפור היסטורי.
תהנו...


















