זה הספר המאכזב ביותר עבורי של יוכי ברנדס עד כה. סיפורם של שתי נשים מסופר במקביל, אחד בהווה ואחד בעבר בתקופת העלייה הראשונה. גדולתה של ברנדס הייתה תמיד עבורי יכולתה לתפור לקונות, היסטוריות ותנ"כיות, באופן מעניין ומרתק. לצערי זה לא מה שיש בספר הזה.
הבעיה העיקרית היא בסיפור המתרחש בהווה שהוא לא אמין ועבורי גם לא מעניין במיוחד. הדמות פתטית והעלילה סביבה רומנטית, ריקנית ומיותרת. מילא אם הסיפור היה מתכתב בצורה מעניינת עם הסיפור ההיסטורי, אבל ההתכתבות הזו, שבהתחלה עדינה ומרומזת, הופכת בהמשך להיות בצורה מסורבלת ומעט דוחה באופן שבה היא מנסה לשרת את סיפור ההווה.
לגבי העלילה ההיסטורית, פה ברנדס יותר מבריקה, אבל לצערי גם החלק הזה לא מצא מסלולים מיוחדים לליבי. בהחלט הייתי פתוח לשמוע על תקופה שלא ידעתי עליה הרבה, אבל הסופרת לא הצליחה ליצור עניין מיוחד בדמויות והעלילה הזו גם היא נמרחת. הסוף מפוקפק למדי וקשה לי להגיד אם אהבתי את הפואנטה או שממש התאכזבתי. לפחות החלק הזה היה מעניין ושונה, גם מספרים אחרים של המחברת.
השפה של ברנדס עדיין עשירה וקלה לקריאה, אבל כל השאר במקרה הזה מאכזב. אני מדרג שני כוכבים מתוך חמישה, כי לא ממש זרקתי את הספר בכעס, אבל אני ממש לא יכול להגיד שנהניתי.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
