ביקורת ספרותית על נוהל ויזתא מאת אריה אלדד
ספר טוב

---

טורקיש איירלינז.
חברת התעופה היחידה בה אני מוכנה לטוס מארה"ב לישראל אפילו אם המצב בין המדינות יהיה בכי רע, גם אם שנאה תשרור בין העמים ויחרימו לי מזוודה שלמה מלאת כל טוב.
האוכל טעים, השרות נפלא ועדיין לא נבהלים מדרכוני הכחול ובו מוטבע סמל המנורה.
מרוב התלהבות התחלתי ללמוד טורקית באפליקציית "דואלינגו" על מנת ללהג עם הדיילות ולשוחח עמן על התקופה העותומנית ויוגורט המלפפונים הנפלא שלהם.
הכל טוב ויפה מלבד מסירות היתר של נותנות השרות באווירון להעניק לי את המזון בזמן, לשאול אם ארצה קפה או תה ולהציע לי מוצרים קוסמטיים פטורים ממכס כל זאת בשעה שאני מקשיבה לספרו הנפלא של אריה אלדד "נוהל ויזתא" בקולו הבוטח, הציני והמשעשע של השחקן רועי מלכה.
זאת לי הפעם הראשונה בה אני משתמשת ביישום של אייקאסט. ניסיתי בעבר חברה נוספת שהציעה ספרים להאזנה באודיו אך קולו של הקריין לא נעם לי ונאלצתי לנטוש באמצע.

אני מניחה שישנם יתרונות מספר בבחירת האזנה לעלילה על גבי קריאה: מזור לעיניים דואבות, רגיעה מוחלטת של הגוף, כרית על הצוואר והתמכרות לקול מלטף או תקיף בהתאם לסיטואציה העושה את מרבית העבודה. כל שעליך לעשות הוא להאזין ולחייך לעצמך כשאתה מקשיב לבדיחה או להיזכר במקומות יפים בהם ביקרת ואשר מוזכרים בתוכן אך עבורי, למצער, זה לא כל כך עבד.
באמת הצטערתי שלא היה בידי עותק קשיח של השתלשלות העניינים או אפילו גרסה אלקטרונית בהם ירוצו עיני על פני הכתוב ויבלעו את האינטריגות המצוינות בחטף.
כל הפרעה, בקשה, שאלה של שכניי למסע ונותני השרות בטיסה הוציאוני מהריכוז.
סימני עייפות קלים גרמו לי לנדוד למחוזות אחרים וכשחזרתי מהם, פספסתי אמירה או משפט ולא הייתי בטוחה אם עצם ההחמצה תפגע בהמשך העלילה.
גם כשכבר נחתתי במחוז חפצי ונותרו לי עוד 4 שעות האזנה, החלטתי לסיימו ויהי מה בעיקר משום שהייתי סקרנית לגבי גורל הדמויות.
הקשבתי לו כשאני מארגנת את הבית, מסדרת את החדרים, מדיחה את הכלים ונוהגת ברכבי. גם במצב של מנוחה ניסיתי כוחי.
הלך בקושי רב אך כנראה שזאת אני.
הספר לעומת זאת היה מרתק!
בכל ימי חיי קראתי רק שני רומנים מז'אנר הריגול מאת קן פולט: חוד המחט וכפול שלוש.
בעצם ארבעה אם מחשיבים את "אלי כהן האיש שלנו בדמשק" ו"הבית ברח' גריבלדי" מאת איסר הראל.
הסיפור הזה היה שונה: מעניין מאוד, מסקרן ואפילו מבדח.
מזכיר הממשלה מתבקש לערוק ממדינתו ע"י ראש השירותים החשאיים.
"אנו בעתות מצוקה ועלינו למנוע מלחמה נוספת עם אויבינו. עליך לנסוע מכאן ולדאוג להפצתו של חומר מסוכן שיגרום לאויב לחשוב פעמיים לפני שהוא מחליט לתקוף אותנו"
הוא מתמקם בשוויץ ומתחיל מו"מ עם הנציגים המקומיים: המזכיר מספר להם שיש ברשותו מידע רגיש שהוא מעוניין למכור בתמורה לכסף ומקלט מדיני.
דברים כמובן מתגלגלים באופן שונה: כוונות טובות מתבררות כאחרות, נסתרות.
ולא ניתן לסמוך על אף אחד: אינני יודעים מי הטוב או מי הרע והאם מדובר בסאטירה או שמא פורענות לאורך כל העלילה.
הכתיבה טובה, המתח גבוה, השנינות בשיאה!
רק קחו בחשבון שהאזנה לספר אינה פתרון נאות לכל אחד.
הנאה מרובה.

» ביקורות נוספות של shila1973
» ביקורות נוספות על נוהל ויזתא