ביקורת ספרותית על מסך המוות - החקירה האחרונה של הרקול פוארו - ספרי מיסתורין # מאת אגאטה כריסטי

---

הסיוטים שלי מגוונים ומשונים למדי. בסיוט אחד אני מוצאת עצמי בורחת מפני הלא נודע. מצויה אני ביער שחור משחור ואני רצה בכל כוחותי, בורחת מפני הנורא מכול ולמרות זאת, למרות שאני מרגישה שהינה, הצלחתי להתחמק...האדמה פוערת את פיה ובולעת אותי לתוכה.
אני מתעוררת.
בסיוט אחר, סיוט שמלווה אותי עד היום אף על פי שחלמתי אותו לפני 10 שנים בערך. בסיוטי זה אני נמצאת במקלחת. מסבנת את גופי היטב ואינני משגיחה בדבר ובטח לא בעתיד להתרחש. לפתע, ללא שום התראה, אני מרגישה כאב חד המפלח את גופי. אני מפנה את מבטי וקולטת מזווית עיני סכין תקועה בתוך בשרי, בשרי המדמם. אני מביטה באיש שפגע בי ומגלה להפתעתי שמדובר בלא אחר מאשר אבי מולידי.
אני צורחת את נשמתי ומתחננת לאלוהים שיושיעני והוא שומע בקולי ומעיר אותי. אני פוקחת עיניים, עיניי שטופות בדמע ובוקעת מגרוני צרחה שלא ידעתי שיש בכוחי להשמיעה. צרחה אשר מזעיקה את בני משפחתי במהירות. בעודי דומעת אני מספרת להם ברעד את קורות הסיוט כולו.

הסיוטים הללו שתיארתי כל כך היו מציאותיים. כל כך אמיתיים שברגע שהיקצתי מהשינה לא ידעתי להבדיל אם מדובר במציאות או חלום.

כך הרגשתי בעת קריאת ספר זה. הספר הזה מטלטל בכל קנה מידה ועבורי הוא הגרנד פלייה של אגתה כריסטי וספרות המתח הקלאסית בפרט . ספר מרטיט לבבות ונפש כאחד אשר הסיוט והמציאות נפגשים ומתערבבים זה בזו לכדי תוצר סופי מעוות המהווה בן כלאיים מבחיל וצומרני. למרות שהסיפור אינו אמיתי בעת הקריאה לא יכולתי להבחין בכך. כתיבתה של אגתה כריסטי המחישה בעיני את האירועים בצורה כה ריאליסטית עד שהרגשתי שאני נמצאת בלב ליבה של פרשיית הרצח המסעירה שגומרת להרקול פוארו את הקריירה באופן סופי. מחסלת אותה בצורה כה יוצאת דופן ומורטת עצבים שהותירה אותי פעורת פה.
הדפים פשוט עברו תחת ידי בזה אחר זה ולא יכולתי להתיק את עיני מהם. עיניי ריצדו על הכתוב ונשמתי נעתקה לה עד המילה האחרונה. פרשיית רצח שמתחילה באופן שיגרתי: רוצח סידרתי שרוצח מספר אנשים ופוארו המהולל נשלח בכדי להתחקות אחריו אך העניינים אינם פשוטים כפי שהם נדמו בתחילה והכיעור והפסיכוטיות נחשפים במלוא אונם ככל שהקורא מתקדם במלאכת הקריאה. פוארו מבין שהוא אינו נלחם כנגד אדם בשר ודם כפי שחשב בהתחלה אלא זה מירוץ כנגד הזמן עם שד דמוי אדם. שטן הלבוש גלימה אנושית מן הסוג הגרוע ביותר, דווקא אלה שפניהם אנושיות ומיטיבות הם אלה שינעצו בך את הסכין ויסובבוה. הם מתהלכים בינינו וליבם גדוש אפלה רבה וכל רצונם להרע, תהיה הסיבה אשר תהיה. במלחמה הניטשת בין השניים, בין הטוב לרע, פוארו צריך להחליט כיצד לפעל והחלטתו תשנה את חוקי המשחק. היא תטרוף את כל הקלפים שעל השולחן.
נקודות זכות יש לזקוף לסדרה הנפלאה בכיכובו של דוויד סושה המצוין. לא לחינם נכדה של אגתה כריסטי בעצמו שמח על ההחלטה וראה בו השחקן הראוי ביותר. דוויד סושה מפיח חיים בדמותו של פוארו וגורם לדמות לרקום עור וגידים הישר אל תוך מרקע הטלוזיה. פרק הסיום בסדרה אינו נופל מהספר החותם את הסדרה העוסקת בבלש הבלגי המהולל חובב הניקיון, אדרבא! הוא מצמיד לה פרשנות ייחודית ומצמררת משל עצמו.
בתום הקריאה נותרתי דוממת. הבטתי נוכחה אל חלל האוויר והשענתי את ראשי על מסעד הכיסא. נפעמת ממה שסיימתי לקרוא זה עתה, בעוד המחשבות לא נותנות למוחי מנוח. הדמעות שטפו את עיניי. המפגש עם הרוע האנושי הוא בלתי ניתן לתפיסה. בלתי ניתן לביאור מוחשי, ממשי.

» ביקורות נוספות של סקאוט
» ביקורות נוספות על מסך המוות - החקירה האחרונה של הרקול פוארו - ספרי מיסתורין #