ביקורת ספרותית על עד שנגיע הביתה - פרוזה # מאת מיכאל שיינפלד
ספר טוב

---

ספר חזק שעוסק במשמעות המונחים "משפחה" ו"בית". זהו אינו ספר רגיל עם עלילה וסיום ולעיתים הוא אינו קל לקריאה. הספר כתוב בשפה גבוהה בשילוב הרבה קטעים מהגמרא. קראתי אותו עם הפסקות בכדי לעכל ולחשוב ולמדתי ממנו הרבה למשל מהי "מסכת פסחים" ועוד. ספר מעניין שמותיר חותם עמוק ומתאים מאד למורים ולהורים. ממליצה בחום!
איתן, גיבור הספר, הוא מחנך כיתה י' ומורה לגמרא. איתן נשוי באושר לליאת ויש להם ילד, בן יחיד, בן שנתיים וחצי.
איתן מתייחס לתלמידיו כאילו הם ילדיו, במלוא מובן המילה. הוא מנהל איתם קשר אישי גם מעבר לשעות הלימודים ודואג לכולם.
יום אחד בשעות הלילה, אחד מתלמידיו, תמיר, מגיע לביתו ומבקש ממנו בקשה מוזרה שבהמשך תערער את חיי המשפחה כולה. תמיר מחפש מקום חם להרגיש בו בבית, להיות עטוף במשפחה אוהבת.
בעקבות אותה בקשה, איתן עובר תהליך עם עצמו שבמהלכו הוא מתמודד עם שאלות מהותיות בנוגע לזוגיות שלו עם ליאת, ליחסיו עם בנו, לעובדת היותו בעצמו בן יחיד והשלכותיה, ליחסיו עם אביו ובעיקר למהות יחסיו עם תלמידיו.
אשתו טוענת כי איתן מחשיב את הכיתה כשמשפחתו הראשונה ואת התלמידים לילדיו וזה בא על חשבון המשפחה האמיתית שלו, שכוללת אותה ואת בנם.
בעקבות כך, איתן עובר משברים הן בזוגיות והן בבית הספר, עם ההורים והתלמידים, במהלכם הוא לומד להכיר את עצמו ואת רצונותיו. הסופר מנתח את נפשו של איתן וגורם לנו הקוראים להתמודד ביחד איתו ולהבין מהו אותו מקום בטוח ונחשק שכולנו מחפשים ושנקרא "בית".

» ביקורות נוספות של תושיק
» ביקורות נוספות על עד שנגיע הביתה - פרוזה #