ביקורת ספרותית על אדם הראשון - מחודש 2015 - קלאסיקה מאת אלבר קאמי
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 11 באוקטובר, 2018
ע"י סדן


נתקלתי בספר הזה בחנות ספרים שמוכרת ספרים במבצעי הנחה והעותק הזה היה האחרון שנשאר להם . שמו של אלבר קאמי הסופר והפילוסוף מוכר לי היטב ואף קראתי את ספריו הידועים "הזר" ו"הדבר" בשפת המקור שלהם - בצרפתית.
אבל הספר הנ"ל הוא באמת יוצא-דופן. למעשה מדובר בטיוטא של ספר שכתב קאמי . טקסטים שהם רק חומר הגלם הבסיסי של הסיפור, מלווים בהערות המקוריות שכתב המחבר עבור עצמו למשל הוראות להרחבה בקטעים מסוימים ועוד הערות מסוגים שונים.
כידוע נהרג קאמי בתאונה באמצע חייו ובשיא תהילתו ולכן לא זכה להשלים את הספר הזה.
מדובר גם כאן בסוג האהוב עליי של ספרים, של תיאור זיכרונות ילדותו ותיאורים היסטוריים של משפחתו. בלי לכתוב למעשה שזוהי אוטוביוגרפיה. קאמי נותן כאן לגיבורי ילדותו ונעוריו שמות אחרים, למרות שברור לכל שהמעשים והמקרים שקרו לגיבור הספר שנקרא כאן "ז'ק" - קרו למעשה לאלבר הילד עצמו...
קאמי גדל במשפחה ענייה מאוד ללא אב. אביו נהרג במלחמת העולם הראשונה ואלבר הילד גדל עם אמו, סָבָתוֹ וכמה קרובי משפחה מתחלפים שלא בהכרח תמכו במשפחה כספית.
בפרק מרגש מתאר קאמי את מורה בית הספר העממי האהוב שלו שהיה לו סוג של אב ובעיקר בזכותו המשיך קאמי את לימודיו בתיכון במקום שילך - כפי שרצתה משפחתו - לעבוד ולהביא מעט כסף הביתה...
הספר מתאר גם בצורה מאוד אישית, את יחסי הצרפתים והערבים באלג'יר. חשבתי על כך שיש מקבילות רבות בין אלג'יר של צרפת והשטחים אותם כבשה ישראל במלחמת ששת הימים.
בשתי הטריטוריות היו המתיישבים ששלחה "המדינה הכובשת" מיעוט בתוך רוב עצום של ערבים
הרי גם המתיישבים הלבנים הצרפתים וגם המתנחלים ביהודה ושמרון ראו ורואים את כל הארץ כארצם המובטחת. כידוע נפתרה הבעיה באלג'יר בצורה מאוד כואבת בכוח הזרוע, לאחר עימותים בין הצרפתים והערבים במחתרותיהם, במלחמות שגבו מחיר עצום בחיי אדם וגם בין הצרפתים לבין עצמם, עם ארגוני מחתרת של צרפתים ילידי אלג'יר, שהתנגדו למהלכי ממשלת צרפת. כידוע הסתיים הסיפור הקולוניאלי הצרפתי באלג'יר בגירוש כואב של קרוב לשני מיליון צרפתים, אל מדינת האם שלהם.
אותי מאוד עניינו לכן תיאוריו ההיסטוריים של קאמי, כיצד הגיעה משפחתו בסוף המאה התשע עשרה מצרפת, למקום יישוב רחוק ונידח באלג'יר, עם סכנות של שודדים ומתנכלים ערבים וכמה שהתיאור הזה דומה להתיישבות היהודית בסוף המאה התשע-עשרה בפלסטינה - ארץ ישראל...
הספר יצא לאור רק כשלושים וכמה שנים לאחר מות מחברו.
כל כך עצוב לחשוב על כל אותם ספרים נהדרים שיכול היה קאמי להמשיך לכתוב לולא נהרג כאמור... בכל מקרה מדובר לדעתי בספר מרתק ואף מרגש ואני ממליץ עליו מאוד.
17 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
סדן (אתמול)
תודה רבה לך רץ על תגובתך!
רץ (לפני 6 ימים)
סדן יופי של ביקורת, לעמיחי את זרטל הכרתי ביום אחד של סקר ארכאולוגי אליו הצטרפתי כחייל מלואים בשומרון, זרטל אמר- אז ישבנו בהר, הפלשתים והכנענים ישבו בשפלה, היום נוצר היפוך, אנחנו יושבים בעמקים ולשפת הים, ומבקשים לשבת בהר, בארץ שיש בה שני עמים, זאת אומרת שמול ההסטוריה קיים הקונפליקט העכשווי, דווקא בתקופת השבטים הארץ הייתה מחולקת בין המקומיים, לשבטי ישראל.
סדן (לפני שבוע)
תודה לכם מקרב לב על התגובות המרתקות: "מחשבות", עמיחי,סקאוט,ראסטה,וטובי!
מחשבות (לפני שבוע וחצי)
ואני אתחיל בקרוב את האדם המורד.
Rasta (לפני שבוע וחצי)
מסתבר שיש לי גם את האדם הראשון! שכחתי שקניתי אותו. נפלא.
Tobby (לפני שבוע וחצי)
מעניין מאוד
עמיחי (לפני שבוע וחצי)
סדן, תודה על התגובה.
אם אני מבין נכון את דבריך, אתה מבקש להתמקד בהיבטים הפסיכולוגיים יותר של הדו-קיום הבעייתי הזה.
אם כך, דעתי דומה לשלך.

ראסטה, גם אני קראתי את "הזר" הטוב וגם את "הדבר" המצוין.
כל השאר שציינת מחכים לי.
Rasta (לפני שבוע וחצי)
קראתי את "הזר", "הנפילה" ו"גלות ומלכות".
המיתוס והאדם המורד מחכים לי על המדף.
תודה על ההמלצה סקאוט!
סדן (לפני שבוע וחצי)
עמיחי, כשכתבתי על ההקבלה המסוימת בין "אלג'יר" ל"שטחים" לא כתבתי ממקום שיפוטי בעד או נגד. אינני מפקפק כלל בזכויות שיש לעם היהודי ביהודה ושומרון! אבל לידיעתך בשנות החמישים והשישים של המאה הקודמת ראו המתיישבים הצרפתים שהיו כבר דור שני שלישי ורביעי! באפריקה, את עצמם כעם ילידי! והרגישו שאלג'יר שייכת להם לא פחות מלערבים...ואי אפשר להימלט מההבנה שיש בעיה כאן לא פחות מהבעיה שהייתה שם.
סקאוט (לפני שבוע וחצי)
ראסטה- אילו ספרים שלו קראת? אני קראתי רומן מכתבים שלו וזה ספר נפלא. ממליצה עליו מאוד.
Rasta (לפני שבוע וחצי)
כתבת יפה.
קאמי הוא מאחד הסופרים שאני יותר מעריך ותמיד נהנה לחזור לספריו.
את האדם האחרון טרם קראתי. תודה!
סקאוט (לפני שבוע וחצי)
יופי של סקירה, סדן! עדיין לא קראתי את ספריו המפורסמים ביותר של קאמי. מה שכן, קראתי ספר אחר שלו ושם התגלתה לי דמות של אדם ענו ואוהב אדם. אין ספק שקאמי היה איש ישר וטוב ובאמת חבל שמת.

אהבתי את ההקבלה שעשית לגבי הצרפתים והפלסטינים. מחשבה מקורית ויפה.
עמיחי (לפני שבוע וחצי)
סדן, אני תמיד נהנה לקרוא את מה שאתה כותב.
הפעם מצאתי את עצמי חולק עליך לגמרי בנוגע להשוואה - השגויה מאד בעיניי - של צרפת באלג'יריה וישראל ביו"ש.
לא אחדש מאומה כשאומר שהכיבוש הצרפתי באלג'יריה היה קולוניאליזם נטו, נטול כל הצדקה היסטורית ומוסרית.
לעומת זאת אזור שומרון ויהודה היה מוקד חייו של העם הישראלי-יהודאי הקדום (כלומר אבות אבותינו).
ההתנחלות הקדומה התחילה להתפשט בהר מנשה (=מזרח וצפון השומרון) על פי מחקרי פרופ' אדם זרטל, והמשיכה להרי אפרים (מרכז ומערב השומרון). מלוכת המלך דוד התחילה בחברון, הנביא עמוס היה מתקוע וכו'.
אין לזה קשר הכרחי למה שמדינת ישראל צריכה לעשות עם המצב הגיאופוליטי, האנושי והמוסרי הסבוך שבו אנחנו נתונים עם הפלסטינים.
אבל ההשוואה הנ"ל שגויה.
מחשבות (לפני שבוע וחצי)
יפה כתבת.





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ