ביקורת ספרותית על סיפורי זעם מאת שלום עליכם
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שישי, 28 בספטמבר, 2018
ע"י shila1973


כל אימת שסבי וסבתי היו רבים ביניהם יכולת לדמיין ברד ואש יורדים מין השמיים.
הביטוי: All Hell Breaks Loose היה נכון לגביהם.
כלומר, האחת הייתה רותחת ומקללת כמו תגרנית בשוק. שולפת מאמתחתה גידופים עסיסיים ביידיש החל מ: "זאלסט נישט אויף הייראן צום קרכצאן" – שלא תפסיק להיאנח וכלה ב: "מיט א-זוייפאל וורטע וואס די ניצט, מאן קאנאן בויין אין בריק צו דער לבנה" – עם כל המילים שאתה משתמש אפשר לבנות גשר לירח.
ברור לכם כמובן שאני מצנזרת עלבונות שלא יסולאו בפז מהסיבה הפשוטה שהם כעת בעולם שכולו טוב ואין בכוונתי להכתים את מערכת היחסים הייחודית שהייתה בינם אך היה זה מנהג קבוע, ישר אחרי ארוחת צהריים לפצוח במערכת חד צדדית של הכפשות שהייתה מבריחה את סבי לחדר השינה, ממלמל מילים חסרות פשר תחת שיח קוצני בן שלושה ימים שגדל לו מסביב לפה והיה מדגדג אותי בכל פעם שנתן לי נשיקה.
הוא היה נשכב על מיטתו ופותח את הרדיו, שומע תכניות ביידיש בקולי קולות ומפזם לעצמו את "אחים בעיירת שריפה", כך היה נרגע בעוד סבתי ממשיכה במסכת הפורענות שלה מהמטבח ובו זמנית מרססת ב-פליט מתחת למקרר שני תיקנים אומללים שכבר מזמן נפחו נשמתם.

אני תמיד הייתי בעדו כי מעולם לא שמעתיו מקטר או מתלונן. איש מקסים היה, טוב לב וחנון. אהב אותנו בהתמדה וסיפר לנו בקביעות סיפורים מימי ילדותו בחלם הרחוקה.
הייתי נצמדת אליו, דוחפת את גופי הקט לגופו ומלטפת לו את הקרחת. הוא מעולם לא החזיר חיבוק משלו אבל נתן לי לעשות בו ככל שארצה, כאילו צמחה לו עלוקה על החזה והוא מניח לה לשתות לרוויה את דמו.
הניגוד בין השניים היה מפעים: סבתי הייתה מודל לביטוח לאומי: מלאת תלונות וטרוניות. גם כשצפתה בסדרות המיובאות מארגנטינה ("סלסטה" הייתה פופולארית באותה תקופה) היה לה מה להגיד, לייעץ, להתריע, להזהיר. הייתי יושבת על ידה ומוחי דואב מפרשנויותיה, לבסוף הייתי מתחמקת למטבח לחתוך חלה חמה ולטבול במיץ של הסלט האלוהי שהיה מכין סבי.
לימים קלטתי שירשתי ממנה את הפרשנות לסדרות וסרטים ולבעלי כבר נמאס להשתיקני. רק בקולנוע אני מתאפקת מטעמי פדיחות כמובן וגם החשש שיזרקו אותי מהאולם.

על מנת לחדד את זיכרונותיי ולשמור היטב את האינטראקציה במוחי אני קוראת את ספריהם של מיטב סופרי היידיש ונהנית כל פעם מחדש כמו חצי פולניה טובה.
האהוב עלי מכולם הוא בשביס זינגר ורוב יצירותיו מעטרות את מדפי ספרייתי אך מכיוון שמיזנתרופ אחד הושפע מהשני, אני מזינה את שכלי גם בנפלאותיהם של שלום עליכם ו ש"י אברמוביץ' הידוע גם בכינויו: מנדלי מוכר ספרים.
את סיפורי זעם של שלום עליכם קראתי ביום הכיפורים ונהניתי אוי-א-ברוך כמה שנהניתי!
בכל סיפור ישנו תמיד אי-צדק, מוות או ציפייה אינסופית לחיים טובים יותר, מה שאף פעם לא קורה. הדמויות של שלום עליכם אומללות תדיר ולעולם יקוננו על מר גורלן.
העבר שחור משחור והעתיד לוטה בערפל. המרירות הינה חלק מההווי היהודי בגולה, מרוכזת בעיירת רפאים קטנה במזרח אירופה ולא מתכוונת להתנדף ממקום מושבה.

נשאלת השאלה מהיכן נובעת ההנאה בסיפורים שכאלו? מה כל כך מרתק בלקרוא אודות אישה שאיבדה את בעלה במחלה וכעת גם בנה גוסס ומתכלה לנגד עיניה? מה מענג באדם שהופך עולם ומלואו על מנת שבנו ילמד בגימנסיה הרוסית אך ללא הצלחה?
הסיפורים מלאים בשנאה לזר, אפליה, אשמה ושק של מיחושים על הגב שאינו נעשה קל יותר במשך השנים.
ובכן, נחת הרוח מסתברת לאו דווקא מהסבל אותו חוות הדמויות אלא מהדרך שבה הן מתמודדות עם הבעיות. מהחום היהודי, האנושי הנובע מאופיין.
הן לנצח יקטרו, ירטנו ויקללו אך יבצעו בכל זאת את מה שמוטל עליהן: עזרה ליקיריהן, לזולת. בנוסף, מתבל הסופר את מעשיותיו בהומור דק, ציני ומשובב נפש.
בעיני זאת כמובן התעלות, היכולת לצחוק במצבים מבישים, מביכים ולעיתים קריטיים ממש. לראות את העולם באופן פסימי לחלוטין ועדיין למצוא נקודות אור מזהירות בתוך האפלה ממש כמו שמלת השבת של חנל'ה שנכתבה ע"י יצחק דמיאל שוויגר, יהודי ממזרח אירופה שידע דבר אחד או שניים אודות "מענטשן" ומהי המשמעות של להיות יהודי בגולה.
תכונות היהודי המצוי: חום, רחמים והומור עצמי באות לידי ביטוי באסופה זאת המתורגמת בצורה מודרנית וקולחת ונותנת לנו חומר רב למחשבה.

מומלץ בחום רב.

17 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
עמיחי (לפני חצי שנה)
איזה יופי.
פואנטה℗ (לפני חצי שנה)
זיכרון מקסים.
בטח הכול גם היה במסגרת של "רעדט יידיש זאלן די קינדער נישט פארשטיין"...
אנקה (לפני חצי שנה)
אשרייך שיכולת ליהנות מאוצר בלום של חיים עם סבתא-סבא, עם הסיפורים והטרוניות והמריבות והמאכלים והאהבה האינסופית שהם מרעיפים על נכדיהם.

כתבת נפלא פרק מתולדות חייך ובד בבד עשית מחווה מכובדת לכותבים בשפה היידיש.
ובהחלט אין עליהם.
הכתיבה של שלום עליכם משולה מעדן תאווה להתענג עליו וללקק את האצבעות אחר כך :)
אדמה (לפני חצי שנה)
יופי של סקירה. ספר מקסים
סקאוט (לפני חצי שנה)
כתבת נפלא. כייף לקרוא אותך, שילה. שלום עליכם נפלא. הוא פשוט יודע לתאר כל סיטואציה בהומור הייחודי והדקיק שלו שגורם לפרצי צחוק כל פעם מחדש. את הספר הזה טרם קראתי אבל אני בטוחה שמחכה לי הנאה רבה.
ותתחדשי על התמונה! (:
Tamas (לפני חצי שנה)
זה מזכיר לי בדיחה: פולניה קמה בבוקר, מסתכלת בראי ואומרת....מגיע לו!!!
מחשבות (לפני חצי שנה)
אני יודע בדיוק על מה את מדברת. חום אנושי, לפעמים להביור צורב, יש רק ביידיש. החיים והמוות ביד הלשות האידית שונים מכל לשון אחרת.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ