ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 23 בספטמבר, 2018
ע"י אור שהם
ע"י אור שהם
שבועיים נותרו לחופש. בפרק הזמן הזה בשנה שעברה, חפצתי בספר מופת שיחתום את הקיץ. התלבטתי בין "אנה קרנינה" ו-"22/11/63", ויצא שהשחתתי את זמני (בחרתי באחרון). הפעם, בחרתי ב"חולית", ואני לא מצטער על רגע.
הספר מגולל את מסעו של פול-מואדד'יב בעולם המדבר. עולם רווי חול, שבטים נודדים ותולעי ענק (עקלתונים). עולם שוודאי היה ננטש לולא החומר היקר שנוצר בו (מרקוח) - מוקד מאבק השליטה הבין-כוכבי.
היצירה נחשבת כחלוצה בעיסוקה האקולוגי, בקשר שבין האדם והטבע, בהשפעתו על הסביבה. כמו כן, התרבויות בה הינן מזרח-תיכוניות (ולא מערביות, כמקובל בתקופה).
מאבקי השליטה ביצירה מעלים שאלות בוערות אודות טיב האדם בנקודת המפגש שבין כוח, פוליטיקה ודת.
המהדורה לא ידידותית במיוחד למשתמש, השפה בה ארכאית ומשובשת. היא עלולה להוליך את הקורא לאיבוד ולפספוס הרעיונות בה. חלפו ארבעים שנה מאז תרגומו של עמנואל לוטם. לטעמי, הגיעה העת למהדורה חדשה.
העלילה מכילה שמות, רעיונות ומושגים מתרבות הלבנט. חלקם שאולים מהמיסטיקה הסונית והיהודית (קבלה), וחלקם פרי מוחו של הסופר.
המושגים מסייעים לקורא להלך בחולית, ולחוש אותה על כל רבדיה.
(בסוף הספר קיים מילון מושגים - מומלץ לשימוש).
סרט שמבוסס על הספר יצא לאקרנים בשנת 1984, אך נחל מפלה.
לאחרונה נקנו הזכויות מחדש, כך שאולי עתידה הסאגה לשוב למרקע.
דמותה של ג'סיקה התחבבה עלי עם תחילת הקריאה, לכן כשבנה הצעיר החל מצווה עליה, חששתי מפגיעה בערכה ובאמינות הסיפור. רק בהמשך הפנמתי שמדובר בתהליך ביסוס מעמדה.
בהתחשב בכך שמזימת בני הארקונן הייתה ידועה, ציפיתי ממשפחת אטריאידס לתחכום רב יותר במגננה על ביתם (ארקנין).
אם הסם מסמל את הנפט, הדררים הם בעצם הבדואים, ומשפחת אטריאידס הם ברית המועצות, אז איפה זה ממקם את ארה"ב? כמשפחת הארקונן המרושעת? האם לכך התכוון המשורר?
התודעה והזמן משחקים תפקיד משמעותי בספר. האופן בו מתוארת התעצבות התודעה נוכח הזמן (עבר, הווה, עתיד) היה מרהיב בעיניי, וכנראה גם החלק האהוב עלי ביותר.
לראשונה מזה תקופה, התחברתי לדמויות וחששתי לגורלן. בין היתר, כי הרברט נמנה עם סוג הסופרים שאינם בוחלים באמצעים, אחד שלא פוחד להרוג את דמויותיו.
נדמה שבעולמו של הרברט, הטכנולוגיה אינה חזות הכל. על מנת לשלוט בחולית (וביקום כולו), על האדם לצלול פנימה ולגלות את עצמו. להתחבר לשורשים ולהתמזג עם הטבע. להיות רע לאחיו ולהתחשל.
קלאסיקה,
ארבעה וחצי כוכבים.
26 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
אלזה
(לפני 7 שנים)
ביקורת מפורטת וטובה. אהבתי מאד את הספר, לא מעניינת אותי הסידרה ועוד פחות הסרט
|
|
|
בוב
(לפני 7 שנים)
יש סה"כ 6 ספרים בסדרה המקורית של הרברט.
בנו בריאן הרברט, יחד עם הסופר קווין ג'יי אנדרסון כתבו עד מספר ספרים בסדרה שדנים בתקופות מוקדמות יותר ביקום חולית. אישית לא קראתי את הספרים אך יש לי חבר, מעריץ של הסדרה, שטוען שהספרים הללו מאוד מוצלחים.
ביקורת טובה. |
|
|
מורי
(לפני 7 שנים)
היו דברים מעולם. מצד שני, גם אני חושב שלספר לא יהיה ביקוש.
|
|
|
Phi
(לפני 7 שנים)
אולי זאת רק אני, אבל לא קיבלתי את הרושם שמדובר בספר שבישראל יש לו הצלחה מסחררת ובטח שלא הסדרה כולה.
|
|
|
גלית
(לפני 7 שנים)
למה שלא יהיה ביקוש. Phi?
גם מד"ב גם קלאסיקה?
|
|
|
גלית
(לפני 7 שנים)
שמחה לראות שאתה פותח ראש לדברים שונים
יופי של ביקורת
אני לא אהבתי את הספר ולכן לא המשכתי לשאר הסרט היה זוועתי. |
|
|
Phi
(לפני 7 שנים)
ביקורת יפה. לא מאמינה שיש מספיק ביקוש לתרגום חדש, למרות שהספר נחשב די מפורסם.
|
|
|
אור שהם
(לפני 7 שנים)
כמה אנקדוטות ותהיות -
1. בשנת 1949 עבד פרנק הרברט בעבודות שונות, בין היתר כעיתונאי (למען השלמת הכנסה). הוא נשלח לסקר עבור העיתון כנס שעסק בהפרחת השממה (בו השתתפו גם חוקרים ישראלים). המחקר הרב שערך עבור הכתבה, היה אחד ממקורות ההשראה המשמעותיים שלו לסיפור. 2. לאור הצלחת הספר, כבר בשנות השבעים, רצו להפיקו כסרט. על הפסקול היו אמורים להיות אמונים פינק פלויד, ועל התפאורה ותפקיד הקיסר, סלבאדור דאלי. תארו לכם את זה. 3. אם הסם מסמל בעצם נפט, הדררים הם למעשה הבדואים, ומשפחת אטריאידס הם ברית המועצות, אז איפה זה ממקם את ארה"ב? כמשפחת הארקונן המרושעת? האם לכך התכוון המשורר? |
|
|
סקאוט
(לפני 7 שנים)
שמע, אור, אני מזדהה איתך מאוד, העניין של חוסר שביעות הרצון מהביקורות והדחף למחוק ממש מוכר לי. צריך לדעת איך להשתלט על זה.
15 שנה? ואו. שאפו. וכן, נשמע ספר לא קל לקריאה. אולי באמת אקרא בתרגום המחודש. וזה מעצבן שמשלבים מושגים משפחה זרה, מזכיר לי ספר של שרלוט ברונטה שהיה מאוד מעניין אבל המילים הרבות בצרפתית והמשפטים ללא תרגום העיבו על חווית הקריאה שלי. |
|
|
אור שהם
(לפני 7 שנים)
היי סקאוט, תודה!
האמת שזו אולי הביקורת שאני הכי פחות מסופק ממנה מבחינת הכתיבה (שקלתי לקום בבוקר ולמחוק) גם אני לא נרתע משפה ארכאית (נהפוך הוא), אבל בספר קיים שילוב של שפה עתיקה, שיבושי לשון ומושגים זרים שלעיתים מקשה על הקריאה. כמובן שהם לא מורידים ולו מעט מאיכותו. הספר קרץ אלי מספרייה של חבר במשך 15 שנה, אני שמח שהקריאה יצאה סוף סוף אל הפועל. |
|
|
אור שהם
(לפני 7 שנים)
היי כרמליטה,
מד"ב הוא גם פחות הסוגה שלי, אך לאחרונה בזכות המלצות של חברים פה, העולם הזה נגלה אלי, והוא נפלא |
|
|
סקאוט
(לפני 7 שנים)
אור, באמת ובתמים שאני אוהבת את סגנון הכתיבה שלך.
את הספר אני כבר זמן רב רוצה לקרוא [ בכל זאת, קלאסיקת מדע בדיוני לא קטנה] ועדיין לא מצאתי פנאי. ואל דאגה, שפה ארכאית במקרה הזה לא מרתיע אותי כך שנראה לי שאצליח לקרוא את הספר עד סופו. כתבת יפה מאוד ומשכנע! |
|
|
כרמלה
(לפני 7 שנים)
נהדר.
גם בימינו הטכנולוגיה אמנם מתקדמת, אך במקביל לה מתפשטת ההכרה שהיא אינה חזות הכל, ואנשים מחפשים גם את המימד הרוחני. בזמן האחרון מתפרסמות כאן סקירות נפלאות על מדע בדיוני. זו לא סוגה שאני קוראת, אבל מתחיל לדגדג לי באצבעות לנסות. |
|
|
חני
(לפני 7 שנים)
קלאסיקה נכון ונדמה לי שראיתי את הסרט בזמנו.
סוף קייץ ומועדים לשמחה.
|
|
|
מורי
(לפני 7 שנים)
קלאסיקה של חמישה כוכבים זוהרים.
|
26 הקוראים שאהבו את הביקורת
