ביקורות ספרים על הספר תליינים מרצון בשירות היטלר - גרמנים רגילים והשואה

קראתי עשרות ספרים על השואה, ורובם מתארים מנקודת מבט כרונולוגית את התפתחות המאורעות, אך ככל שקראתי יותר, השתוממתי מההתעלמות הבוטה מהפן הרגשי, הן בחוויית הנרדפים והן הרודפים. הספרות הפופולרית לא מציגה שום הקשר פסיכולוגי שיכול להסביר את המאורעות. ניסיתי להבין איך העם הגרמני איפשר ליהודים להיעלם ולהירדף, ואיך אפשר לבניו להשמיד מליונים בשטחים הכבושים, אך לא מצאתי תשובה. ההתכחשות לרגש היא התכחשות לאנושות עצמה, כיון שלא ניתן להפריד את מעשיו של אדם, או של אומה, מרגשותיה. האמירה כי "הגרמנים לא ידעו" מעולם לא התקבלה אצלי, ולנוכח היקף האירועים, גם מבלי ... המשך לקרוא

יעקב

בשנת 1986 פרסמה חוקרת השואה יהודית עוז ספר בשם "הגנים של הנאצים". טענתה הפרובוקטיבית, שלא לומר המגוחכת במבט ראשון, היא שהגרמנים נושאים גן מוטציוני שהפך אותם לרוצחים אכזריים. לא ברורה התקבלות הספר בקהילה המדעית, אך לטעמי הוא מהווה דוגמא מצויינת למרחק הרב שחוקרים מוכנים ללכת בכדי להסביר את התופעה הנאצית. מאות אלפי מחקרים מקשת המחקר המדעי ניסו ומנסים לפענח את המסתורין סביב התופעה הזו שהובילה לקטסטרופה האנושית הגדולה ביותר. המחקרים עד שנות ה-80 נטו להסתכם בשתי תזות עיקריות: הפונקציונאליסטית, שניסתה להסביר את השמדת היהודים כדינמיקה כאוטית בין ארבע כ... המשך לקרוא

אודי

מדובר באחד הספרים הטובים ביותר שיצאו על השואה. אמת, הספר הוא לא קל לקריאה (=כי מדובר בסוג של מחקר), אך אין ספק שהוא חשוב מאוד להבנת תהליכים מרכזיים בשואה, ובפסיכולוגיה של הרוצחים הנאצים. גולדהגן הוא סופר וחוקר מצוין, ובמהלך השנים הוא הוציא לאור עוד 2 ספרים שלא ראו אור בעברית, וחבל, כי מדובר בספרים מצוינים: האחד עוסק בחלקה של הכנסייה הנוצרית באנטישמיות המודרנית, והספר השני מתמקד במדינות שונות שבהם התבצע "רצח עם" (ג'נוסייד), תוך ניסיון להעמיק חקר בתופעה העצובה ופישרה.... המשך לקרוא

עדן

תקראו את הספר הזה. אני לא יכול להדגיש עד כמה הספר הזה חשוב. הוא לא כתוב בצורה הכי סוחפת, אבל דר. דניאל גולדהגן העז לשאול את השאלות הקשות ולחקור לעומק את התשובות. הוא לא הסתפק בתשובה "כי ככה היו כולם" - אלא בדק, האם באמת זה היה היחס במקרים אחרים. הוא לא קיבל את הטענה "מילאתי פקודות, כי הייתי חייב" - אלא חקר לעומק האם זו באמת הייתה חובה או שאולי היה מדובר במשימות התנדבותיות, שניתן היה לסרב להן ללא פחד מעונש. המסקנות של הספר טורדות מנוחה, בעיקר כי זרקור המחקר שלו לא מאפשר למצוא מסתור בגישת ה"רוע שאי אפשר להבין", אלא מכריח את הקורא להתמודד מול הרעיון שאת הרוע הז... המשך לקרוא

ליאורר

אחד מספרי החובה המאפשרים הצצה לתפישת עולמם של "האנשים הפשוטים" שביצעו את רצח העם היהודי. מגעיל, דוחה ומקומם לראות איך הרוצחים היו בעלי משפחות שראו ברצח עבודה. איך בסיום "יום העבודה" יצאו לבלות כאילו עבדו בנגריה או במסגריה. לשמוע איך הם התמודדו עם אלו שדיברו את שפתם והסתכלו להם בעיניים. ודרך זה אפשר גם להבין מדוע הנרצחים לא התקוממו ולא הבינו מה קורה להם. למרות גישתו החד צדדית של גולדהורן הספר הוא ספר חובה.... המשך לקרוא

עומר ציוני