ביקורת ספרותית על סוכן האינטרפול מאת אליסטר מקלין
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 11 באוגוסט, 2018
ע"י ישי


אמצע שנות התשעים, יצאתי לאפטר ואני יושב במועדון 'צוותא' תל אביב וצופה באופרת הרוק 'צבעוני שחור'. תום ומאי (מגולמת ע"י אלונה דניאל) זוג צעירים ישראלים מאוהבים טסים לאמסטרדם ושם דרכיהם מתפצלות. תום טס להודו והופך לסוג של שלד אדם לאחר שימוש בסמים ואלונה דניאל, שמגלמת את מאי, במחוך שחור עם מחשוף מעור וביריות מתדרדרת לזנות והופכת למלכת הזונות. בסוף אופרת הרוק חוזר תום, שבר הכלי, לאמסטרדם ויורה במאי...
לא יודע מדוע אבל אמסטרדם, כפי שהוצגה באופרה, נשארה חקוקה בי כמו חותמת, והצטיירה לי כעיר של סמים וזנות ומכאן גם שנים רבות נרתעתי להגיע אליה. למען הגילוי הנאות, את הספר 'סוכן האינטרפול' בו אגע מיד, ושעלילתו מתרחשת באמסטרדם, קראתי בנעורי בפעם הראשונה ועלילתו האלימה והאפילה שהציגה את אמסטרדם בצבע שחור וקודר רק היוו את השורש לדעתי הקדומה לגבי העיר שביחד עם הרושם שקיבלתי בעקבות אופרת הרוק.
מאז מים עכורים רבים זרמו בנחלי ישראל ודעתי הקדומה על אמסטרדם מזמן השתנתה, על אף שטרם הגעתי אליה, אבל בטוחני שבעתיד הלא רחוק אגע גם בה.
סוכן האינטרפול פול שרמן מגיע לאמסטרדם לחקור הברחת סמים ענפה ברחבי אירופה שבסיסה הוא בעיר אמסטרדם. מיד עם נחיתתו הוא נשאב למערבולת של אלימות ותככים הסובבים אותו ואת הקרובים אליו כשבדרך הוא עושה את כל הטעויות האפשרויות. אמסטרדם של אליסטר מקלין היא עיר אפילה אלימה; לכלוך בכל מקום, קבצנים, סרסורי סמים וזנות בכל פינה. צעירים נרקומנים ונערות ליווי הם רק פיתיונות ברשת הקורים של סוחרי הסמים. אליסטר מקלין בדמיונו ובכישרונו הנדיר לרדת לפרטים קטנים, כפי שציינתי זאת בביקורות ספרים קודמות שכתבתי אודותיו, מצליח לשכנע את הקורא הנאמן בקיומם של מקומות שאינם קיימים.
הגיבורים של אליסטר מקלין לא מדברים על אהבה ויחסים גופניים. זה לא עומד ברקע מלמעלה וגם אין צורך, זה מיותר ולא תורם לעלילה. הגיבורים של אליסטר מקלין הם מולטי תכונות כמו לדרמן; הם עושים הכול אבל גם נפצעים, נחתכים, מדממים אבל איכשהו בסוף שורדים ועומדים על הרגליים. תקראו לי שמרן אבל זה כיף לקרוא ספר של פעם שהטובים הם הטובים והרעים הם רעים ואין ספק ואין בלבול ואין הזדהות עם הצד השני.
גילוי נאות שני; את הספר כתב מקלין בשנת 1969 (תורגם לעברית בשנת 1970) כך שאמסטרדם של הספר היא עיר שלפני כמעט חמישים שנה... גם ברלין ומינכן הושמדו טוטלית ונבנו מחדש בחמישים שנה.
בעקבות כתיבת הביקורת והכנה שעשיתי, מצאתי ביוטיוב את שירי 'צבעוני שחור'... לשמוע את השירים בפער של עשרים וכמה שנים... וואו איזה שינוי עברנו מאז...
16 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
עמיחי (לפני 7 שנים)
תודה רבה.

קראתי ממנו רק את "סיירת יוליסס" המצוין.
בת-יה (לפני 7 שנים)
הולנדית שהיתה תושבת אמסטרדם ועכשיו גרה בישראל - נשואה לישראלי - סיפרה לי שאין היום באמסטרדם שום דבר יפה.
העיר מלאה סוחרי סמים ומהגרים ולזה צריך להוסיף את מה שנלווה להם.
הפרחים וטחנות הרוח וכל הדברים היפים שאנחנו רואים מפה הם באיזורים הכפריים, ומי שרוצה לראות אותם לא כדאי שיסע לערים.
ישי (לפני 7 שנים)
אני מאד אהבתי בנעורי וגם כיום, כשלושים פלוס שנה מאוחר יותר, לקרוא את אליסטר מקלין. ספרים שפחות התחברתי אליהם כנער כמו 'סיירת יוליסס', קראתי כיום מחדש בשקיקה (אולי בגלל שלמדתי להעריך את מאבק הטבע באדם..). חלק מהספרים עובדו לקולנוע בצורה מושלמת כמו 'תותחי נברון', 'אקספרס לגיהנום', 'הצונחים אל המות' ו'תחנת זברה אינה עונה' וחלק עובדו בצורה לא מושלמת..
אני ממליץ לכם בחום, למי שאהב את מקלין, לקרוא את ספריו של ג'ק היגינס. בטוחני שלא תתאכזבו ותודות לכל המגיבים; התגובות שלכם מסקרנות.
חני (לפני 7 שנים)
גם אני קראתי אותו בצעירותי ואהבתי. נכון ברלין ואמסטרדם נבנו שוב.
אמסטרדם מדהימה. ברלין פחות.
זמן טוב לחשוב על טיול.
גלית (לפני 7 שנים)
אחד הפחות חביבים עליי וקראתי כל מה שתורגם לעברית בשנות ה70 וה80 (התרגום והקריאה) החל בהמשימה : קוטב המצויין והשיירה הגרוע וכלה בסנטוריני שחתם את הסאגה כמדומני.
חלקם היו מאד טובים בעיני עם גיבורים בלתי נשכחים,מיוסרים סופרמנים,נפצעים אבל מנצחים ותמיד תמיד עם טוויסט בסוף,רופא מלח איש חוק כלשהוא בדכ במסווה,כיף גדול,
ד.א פול הוא אחד השמות החביבים עליו לגיבור,כמו גם ג'ון.
התאבלתי מרות כשהלך לעולמו ב 1987.
בעיקר ראויים לציון - המשימה : קוטב. הרפתקה בלב ים,אקספרס לגהנום,הקרקס,הגבול האחרון והצונחים אל המוות,
חבל רק שכמעט אף ספר לא תורגם בשמו המקורי (אי הדובים, מפגש הזהב,מעבר הלב השבור,קרקס,הגבול האחרון וכשנשרים מעזים)
משה (לפני 7 שנים)
אהבתי לקרוא את אליסטייר מקלין בנעוריי. תותחי נברון, הסיירת יוליסס ותחנת זברה אינה עונה במיוחד זכורים לי לטובה.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ