הספר ראה אור בפריז ב-1892. רודנבך נולד בבלגיה לאב שנולד בברוז' ולאם ילידת אמסטרדם. חי את ילדותו ונעוריו בבלגיה, אך כבר מנערותו העריץ את ויקטור הוגו ומנסה לחקות אותו. החל מגיל 23 עובר לגור בפריז ונשאר שם עד מותו. כתב ארבעה רומנים וכשמונה ספרי שירה. נפטר בגיל 43 מדלקת המעי הגס.
הוג הוא אלמן מזה עשר שנים שחי בברוז', בביתו הוא ממשיך להנציח את אשתו וסוגד לה. שומר את חדרה כפי שהיה ומשאיר בחזקתו את כל רכושה כולל שמלות ותכשיטים.
מצב רוחו הנורמלי הינו עגמומי והוא ממעט לצאת את ביתו. איתו חיה משרתת שדואגת לכל צרכיו.
יום אחד באחד מטיוליו היומיים בעיר הוא רואה אישה שנראת ככפילה של אישתו המתה, אותם תווי פנים, אותו שיער, גוף זהה. הוא עוקב אחריה מספר ימים ולבסוף יוצר איתה קשר. את שהתרחש בניהם תצטרכו לקרוא בעצמכם.
הסיפור קודר וסגרירי לכל אורכו, העיר ברוז' מצטיירת כדכאונית, אפלה, ודתיה.. עיר מתה, בדיוק כמו גיבור הספר.
הכתיבה בסדר ועוסקת רבות בפאן הפסיכולוגי וההתנהגותי של הוג. מאוד הזכיר לי את סטפן צוויג, אבל לא באותה אייכות.













![תקוות גדולות [מהדורת 1991]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers100/1006529.jpg)



