ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שישי, 13 באפריל, 2018
ע"י River Song
ע"י River Song
אז... ביקורת שנייה.
מאז שהצטרפתי לאתר, יצא לי לקרוא ביקורות שלא מאשרות או מכחישות נוכחות של ספוילרים. וחששתי לקרוא אותן. לא הייתי רוצה לאחל את זה לאף אחד, אז אני אדאג לכתוב מראש שלא יהיו ספוילרים בביקורת הזאת.
מבחינתי, אני קוראת ביקורות בשביל לראות אם מומלץ לקורא את הספר, פחות בשביל לשמוע דעות של אנשים אחרים. אז בלי ספוילרים.
נתחיל.
יש לי הרגשה שלמרות שהתקבלתי בחום בקהילת הקוראים של הסימניה, יצרתי רושם של בן אדם שלא מעריך ספרים. אני חייבת לתקן את זה.
לא התכוונתי להתחיל בביקורת לא טובה, אבל לא ממש ידעתי איך לכתוב ביקורת, וחשבתי שיש דעה יותר חזקה ומלאת טיעונים לגבי ספר שלא אוהבים מאשר שכן אוהבים. אל תבינו את זה לא נכון, אני עדיין חושבת ככה. אבל אני אנסה לתקן את העניין בביקורת הזו.
אז... משחקי הרעב.
אני כל כך כל כך אוהבת את הטרילוגיה הזאת. היא מדהימה בעיניי.
הכתיבה נהדרת, מהסוג ששואב אותך פנימה ואת/ה לא מצליח/ה להתנתק ממנו. פשוט בתקופה שקראתי את הסדרה, קראתי אותה בלי הפסקה. וזה די מרשים כיוון שאני מודה, לצערי אני בן אדם שקורא די לאט ולא הרבה מאוד. אבל לדעתי זה לא מוריד מהיותי תולעת ספרים. ואם אתם חושבים שכן, לא אכפת לי. תחשבו עליי מה שאתם רוצים. אם זה עושה לכם טוב לחשוב שאתם יותר טובים ממני, תחשבו ככה. זה לא מזיז לי. להפך, אני יכולה להיות אפילו שמחה שאני נותנת לכם הרגשה טובה.
ועכשיו... נחזור לספר.
אני אוהבת את הדמות הראשית, קטניס אוורדין. בניגוד לדעה החזקה שלי על בלה סוון (סדרת דמדומים), לדעתי קטניס היא באמת גיבורה. היא אמיצה ולא אנוכית ואכפת לה מאחרים. אבל היא לא מורידה מעצמה כדי לרצות אחרים. היא עצמה, והיא עושה מה שטוב לה.
ראיתי פעם איור של בלה בוכה כשמשני צידיה אדוארד וג'ייקוב, והיא אומרת "אני לא רוצה לפגוע באף אחד" ולידה קטניס דוחפת את פיטה וגייל וצועקת "תתרחקו!".
קטניס היא badass. היא פמיניסטית ועצמאית וחזקה ומדהימה. והיא ראויה להיות הגיבורה הראשית של סדרה כזאת מעולה.
וחוץ מהכתיבה ומקטניס, גם העלילה נהדרת. היא מלאה אקשן ומעניינת ומלהיבה ונהדרת וזה מה שיש לי להגיד עליה.
אני יודעת שאני מדברת פה על הספרים, אבל אני אוסיף גם קצת על הסרטים. הם נהדרים כמובן שלא כמו הספרים, כי סרט לא יכול לנצח ספר (יש לי חולצה שקניתי בכנס "נוער קורא" שכתוב עליה "אל תשפטו ספר על פי הסרט שלו") אבל הם עדיין טובים מאוד. והם מייצגים טוב את הספרים, עד כמה שסרט יכול. ומבחינת עלילה, הסרט מאוד דומה לספר. כמ שאני אוהבת.
בקיצור, הטרילוגיה הזאת מדהימה. תקראו אותה. אני ממליצה גם לראות את הסרטים.
אבל לפני שאגמור, שעת סיפור קצרה ומשעשעת.
פעם אכלתי במסעדה עם המשפחה שלי, והיה על השולחן כזה משטח עם כפתור שקורא למלצרים. והיה כתוב על המשטח: "לחצתם? אנחנו בדרך! בינתיים, אולי נשחק ארץ צ'יפס?". זה אמור להיות איזה משחק מילים משעשע. ואז הסתכלתי במאחורה של המשטח, והיה כתוב שם אותו דבר באנגלית, בשביל דוברי אנגלית, תיירים אולי. רק שזה לא היה ממש אותו דבר. היה כתוב (אני מתרגמת): לחצתם? אנחנו בדרך! בינתיים, אולי נצפה במשחקי הרעב?"
והיו לי שתי בעיות עם הדבר הזה. אחד, למה לא תירגמו את המשפט כמו שהוא. זה הרבה יותר מוצלח מאשר "ארץ צ'יפס". ודבר שני, למה כתוב "נצפה" ולא "נקרא"? נו באמת..
עולם מודרני מעצבן של אנשים שתקועים כל היום בטלפון שלהם או במסך אחר ולא קוראים ספרים...
זה משפט שאני אומרת הרבה...
ועכשיו, אני גומרת את הביקורת כפי שגמרתי אותה בביקורת הראשונה שלי, ונראה שאנשים שועשעו ממנו:
להתראות, אני מניחה? (מה כותבים לעזאזל בסוף ביקורת?)
רק שעכשיו יש לי את התשובה. אני קצת מעתיקה מחבר טוב שלי שכתב את אותו דבר בביקורת שלו על "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה", אבל, האמת שככה אני מסיימת שיחות עם חברים שלי, אז אני אגיד את זה בכל זאת.
היו שלום ותודה על הדגים.
נ.ב. אני לא בטוחה עם לגמור את הביקורות שלי באופן קבוע במשפט "להתראות, אני מניחה? (מה כותבים לעזאזל בסוף ביקורת?)" או "היו שלום ותודה על הדגים". תגידו לי מה אתם מעדיפים. אני לא מצליחה לבחור.
4 קוראים אהבו את הביקורת
» ביקורות נוספות של River Song
» ביקורות נוספות על טרילוגיית משחקי הרעב - משחקי הרעב- התלקחות- עורבני חקיין - משחקי הרעב #1-2-3
» ביקורות נוספות על טרילוגיית משחקי הרעב - משחקי הרעב- התלקחות- עורבני חקיין - משחקי הרעב #1-2-3
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
River Song
(לפני 7 שנים ו-6 חודשים)
תשובה ל"קורא לשדים"
היי. אתה מוזמן לקרוא לי ככה, רק ריבר, לא ריוור. זה דבר ראשון. ממש תודה על מה שאמרת על הכתיבה שלי. אני מעריכה את זה מאוד.
אני שמחה שאתה מבין על מה דיברתי, כשאמרתי שקל יותר לכתוב ביקורת לא טובה. ואני מכבדת כמובן את העדיפויות שלך בקשר למשחקי הרעב ולדמדומים. כמו שאומרים- על טעם וריח לא ניתן להתווכח. ואני מכירה טוב את התופעה שבו אתה אומר רפרנס/ציטוט/ דבר אחר שקשור לספר/סרט/סדרה ולא מבינים על מה אתה מדבר וכולם מסתכלים עליך מוזר. בגלל זה אני נשארת צמודה לאנשים שהם כמוני. והם אוהבים את אותם דברים. אז הם אשכרה מבינים על מה אני מדברת. זה כיף. אז תודה, הקורא לשדים, על הטוקבק שלך, והיה שלום ותודה על הדגים. |
|
|
הקורא לשדים
(לפני 7 שנים ו-6 חודשים)
היי River Song. אפשר לקרוא לך ריבר?
את כותבת נהדר. אני פחות אהבתי את משחקי הרעב, ויותר אהבתי את דמדומים, אבל - - -
זאת לא פעם ראשונה ולא אחרונה, שאני קורא ביקורת ולא מסכים עם המבקר, אבל בכל זאת אוהב את הביקורת, בגלל הכתיבה, או בגלל איך שהוא תיאר את את הספר. אז שוב, אני לא מסכים איתך לגמרי, אני לא יכול להגיד בלב שלם שאני "אוהב את משחקי הרעב" אבל אני כן אוהב את הביקורת שלך, כי היא כתובה טוב. (אני חושב) שבדרך כלל יותר קל לכתוב ביקורת ארוכה יותר על ספר שלא אהבת, מאשר על ספר שכן אהבת. על ספרים גרועים יש לי הרבה טיעוני נגד לפרט, וביקורות על ספרים טובים, וזה לא רק אני, מסתכמות הרבה פעמים ב"אהבתי-את-הספר-זה-ספר-מדהים-הספר-הכי-טוב-בעולם-אני-ממליץ-עליו-מאוד-לכולכם". אז ביקורת ארוכה על ספר שאהבת היא הישג מרשים בעיני. - אני די בטוח שהיה לי עוד משהו להגיד בנושא אבל שכחתי - היי שלום ותודה על הדגים אגב, ביומיים האחרונים, פגשתי כמה אנשים, וכל פעם שנפרדתי ממישהו או מישהי או מישהם, אמרתי "היו שלום ותודה על הדגים" והמשכתי בדרכי. אבל כולם - ואני חוזר, *כולם* - או לפחות כל מי שהספקתי לשמוע את התשובה שלו - הם פשוט אמרו, "איזה דגים?" אנשים, אנשים. איזה דבר שפל. |
4 הקוראים שאהבו את הביקורת
