ביקורת ספרותית על הרשימה: חלומות צריך לצעוק מאת יובל אברמוביץ'
ספר בסדר

---

הספר "הרשימה" משתייך לז'אנר שבאנגלית קרוי Self-help books, ובעברית אכנה אותם: ספרי עזרה עצמית. ספרי העזרה העצמית לרוב מנוסחים על דרך החיוב ומטרתם לגרום לקורא להאמין בעצמו ולהגשים את משאלותיו תוך שינוי דפוסים לא מועילים. הספר יצא בעקבות פרוייקט מימון המונים בהוצאה עצמית של מחברו, יובל אברמוביץ', בשנת 2014. הוא ערוך בצורה ייחודית - עם פונט מרובע ומיוחד (ולא נוח לקריאה, בעיני), פרקים קצרצרים, איזורי טקסט מודגשים וגדולים, איורים ושאר פעלולי גרפיקה. אברמוביץ', בדמיון מפתיע לדן אריאלי, נפצע בנערותו ועבר תקופת שיקום ארוכה. במהלך תקופה זו הכין רשימת משאלות להמשך חייו מבלי להתחשב בנכות שהייתה רוב חייו באותם ימים. בסוף השיקום, הפתיע את כולם והיה מסוגל ללכת בכוחות עצמו. הוא תלה את הצלחתו ברשימת המשאלות שהכין כאשר עתידו עוד היה לוט בערפל.

אברמוביץ' מפציר בקוראיו: הכינו גם אתם רשימות והגיעו רחוק. הוא נותן טיפים כיצד להכין רשימה שבאמת תצליח ו(בעיקר) חולק מנסיונו. למעשה, רוב הספר עוסק בדרכים של אברמוביץ' להשיג את מטרותיו, ואצלו זה תמיד נשמע מאוד פשוט. אחד האמצעים שאברמוביץ' מאמין בהם הוא "תצעקו את החלומות שלכם". אם יש לכם חלום, אל תסתפקו בלכתוב אותו ברשימה פרטית, אלא חילקו אותו עם חבריכם ברשתות החברתיות ואמרו אותו לכל מי שמוכן לשמוע. האינפורמציה שאברמוביץ' משמיט מספרו היא ההשקעה הכספית שלו ביחסי ציבור, גיוס עוקבים, השגת לייקים וראיונות בכלי התקשורת. יחסי ציבור עולים כסף, וללא ההשקעה הכספית בעוקבים, לא היה ליובל אברמוביץ' בפני מי לצעוק את חלומותיו.

אתן לכם דוגמה לשיווק האגרסיבי (ולטענתי - לא כל-כך מוסרי) של יובל אברמוביץ'. היה הייתה פעם חנות נחמדה ושמה made in tlv במתחם התחנה בתל-אביב. בחנות מכרו דברי אמנות ועיצוב ישראליים והיא מצאה חן בעיני, אז עשיתי לייק לדף הפייסבוק שלה. לאחר כשנה, קיבלתי הודעת מערכת מפייסבוק: הדף שאותו חיבבתי, made in tlv, החליף את שמו ל"הרשימה של יובל אברמוביץ'". לא ידעתי על מה מדובר ולכן נכנסתי לדף, שהיה פעם דף החנות. להפתעתי, כל המוצרים המעוצבים הוסרו וממנו, ולפתע גיליתי שאני מעניקה בעל-כורחי את הלייק שלי ליובל אברמוביץ', מחברו של הספר "הרשימה" המציע להעביר הרצאות של "הרשימה" לכל המעוניין. נזעמת, הסרתי את הלייק שלי מדף העמוד כאשר אני תוהה איזה חוק פייסבוקי איפשר את המהלך הבלתי-תקין הזה. רק כשקראתי את ספרו של אברמוביץ', הבנתי שהוא היה אחד הבעלים של החנות שנסגרה. אך הוא לא סיפר לקוראיו איך השיג בן רגע אלפי עוקבים לדף "הרשימה" תוך שהוא מנצל אלפי לייקים שניתנו לחנות שהקים.

לסיכום, ולגופו של עניין, הספר בהחלט מניע לפעולה ומעודד לפרו-אקטיביות. הוא מאוד קריא, אם כי אין סיבה נראית לעין להתפרסותו על פני 287 עמודים. ההתלהבות של אברמוביץ' מדבקת וכשקוראים אותו, הכל נראה קל ופשוט. חלק גדול מעצותיו כבר נאמר על-ידי אחרים (לדוגמה -אם יש לכם מטרה, כתבו אותה על נייר והניחו במקום בולט) וחלק נוסף הוא מובן מאליו. ואולי זהו המתכון להצלחה של אברמוביץ' (לפחות בעיני עצמו), להפיץ עצות שהוכיחו את עצמן כמוצלחות.

ועכשיו, ברשותכם, אני אצעק את אחד החלומות שלי - אני רוצה לטייל ליפן, עם עדיפות לתקופת הסאקורה (פריחת עצי הדובדבן)!

» ביקורות נוספות של זוהר
» ביקורות נוספות על הרשימה: חלומות צריך לצעוק