ביקורת ספרותית על סיפורים רומנטיים לפני המצאת הסמארטפון מאת ריבה רייס פרידמן
ספר לא משהו דירוג של שני כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 20 במרץ, 2018
ע"י לי יניני



ברוח הימים של טרום החג נדבקתי בווירוס "פינוי". זה לא סוד שכל מי שאוהב את המילה הכתובה, אוגר ירחונים, גזרי כתבות, ספרים וכו. ובמסגרת "מבצע תעיפי מהחלון" שגזרתי על עצמי, נתקלתי בספר "סיפורים רומנטיים לפני המצאת הסמארטפון". בעודי על הסולם אוחזת במוט השואב אבק, הספר הנוכחי נפל מהמדף. ירדתי מהסולם והתחלתי להעביר דפים מצד לצד, כשעיניי מטיילות על גבי המילים.

נו טוב, ספר של כמה סיפורים רומנטיים. במבוא מבטיחה הסופרת שאלה סיפורים של המאה הקודמת (1960-1990). כיוון שאני סקרנית לגבי אותה תקופה, החלטתי לקחת לעצמי פסק זמן לקפה, ולשאוב מילים במקום אבק לשואב.

מסכימה לגמרי עם הכותבת, שזו הייתה תקופה של פשטות ותמימות. לא דיברו על מה שלא צריך, ואת הכביסה המלוכלכת כיבסו בשקט. בזוגיות-הכל היה איטי. זה התחיל במבטים, לאחר מכן פתקים, ובהמשך צורפו גם פרחים מהגינה של השכן. אופן החיזור היה חלק מתרבות מעונבת, מוסתרת אל הכלים, מצומצמת וצנועה. מי חשב אז על סמאטרפונים, מסרונים, אינסטגרם, וואטסאפ, תמונות מידיות מכל אתר, ווויז. אז זה היה פנטזיה - היום זו מציאות, ואיך אפשר בלי...

הריקודים הסלונים שקיבלו נישה "ריקודים סלונים ושירי שנות השישים", היוו החיבור והבילוי של הזוגות. מי לא זוכר שלאותם ריקודים איטיים, קראו "סלואו בלטה", שהרעיון היה לשמור מרחק של מרצפת אחת מבן הזוג.

כיום, אנחנו מסתפקים בתוכנית רדיו שנקראת "מוסיקה של שנות השישים", וזקני הדור מתרפקים עליה וגם אני ביניהם. זוכרים את: אלביס פרסלי, פול אנקה, ניל סדקה, קליף ריצ'רד, אנדי וילאמס, תום ג'ונס, הפלטרס ועוד. הריקודים שהקפיצו אותנו היו הרוקנרול, טויסט, פסה-דובלה וטנגו. בדרך כלל התחלנו עם ריקודי מעגל כמו: הורה מדורה, שיבולת בשדה, שאבתם מים, ועוד לא אהבתי די, לאחר מכן עברנו לריקודי הזוגות ולקראת סוף הערב עברנו ל"סלואו בלטה".

לפי המבוא של הספר הבנתי שמצפים לי קובץ סיפורים נוסטלגיים, משמרי תקופה. תקופה שלא נעלו את הדלתות והשכנות החליפו מתכונים, כשראשיהן עטופה במטפחת המסתירה את הרולים, או את אותן סיכות מכלב שגיהצו את השיער באבועגילה.

בספר הנוכחי ריבה רייס פרידמן כתבה 8 סיפורים. כולם עוסקים בזוגיות, ומערכות יחסים על רקע המאה הקודמת בארץ. פה תמצאו חיזורים בעזרת שירים, תבשילים ופרחים. אין בסיפורים הללו אף מיסרון עם המילים: מה ניש? מה קורה? כאילו כזה, ברוררר....

לא ברור לי למה בחרה ריבה רייס פרידמן בסיפוריה לחזור על המשפט "אני אוהבת גברים שמסוגלים לבכות"... ועד הסיפור השמיני והאחרון לא הבנתי מדוע.

הכתיבה של הסיפורים בפונט מרווח, בשפה פשוטה, תמימה ונאיבית. הכריכה מרמזת על בתוליות, ושמונת הבולים המעוטרים באיור חופפים למוטיבים המוזכרים בסיפורים.

לדעתי בני נוער ימצאו בו עניין יותר מאשר הקהל הבוגר.
בשורה התחתונה: קראת נסעת!
לי יניני
ניב, סיפורים, 204 עמודים, 2018

25 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
לי יניני (לפני שלושה שבועות)
מירה אני עושה את זה בשוטף....תודה
Mira (לפני שלושה שבועות)
לי כתבת יפה כרגיל.
למרות שפסח עבר.. ממליצה לתרום את הספרים ךאגודה שנקראת - סיפור חוזר.
או לסיפריה.
לי יניני (לפני חודש)
בת-יה חג אביב שמח.
בת-יה (לפני חודש)
לי יניני, יופי של ביקורת על תקופה שאני בכלל לא מתגעגעת אליה, כי מעבר לאהבה היו גם די הרבה דברים מעצבנים.
חוץ מזה עניין ה'סלאו בלטה' זכור לי כריקוד בתוך בלטה - דווקא כדי לא לשמור מרחק.
אבל כל אחד וזיכרונותיו, וחג אביב שמח!
לי יניני (לפני חודש)
אנקה לא רק בירה גם לימון.חה חה חה.....העלת חיוך על פני. האמת המהפכה הטכנולוגית עשתה המון.
בטוחה שהצעירים לא יודעים על מה אנחנו מדברים.
לפעמים אנחנו גם לא מבינים אותם....חה חה חה
אנקה (לפני חודש)
חני, הנוסטלגיה שנתקפנו הודות לחוויות שצברנו עם השנים :) חשבי על כך, שלי יניני העבירה אותנו בשניות במנהרת הזמן כמה עשורים אחורה,
ומבחינה טכנולוגית עברנו שינוי כל כך גדול, שהצעירים כאן בוודאי לא יודעים על מה אנחנו מדברים.
בינינו, גם אנחנו לא תמיד מבינים על מה הם מדברים. חחחח..
אנקה (לפני חודש)
לי, היה לנו בבית פן מחובר לכובע מתנפח. אשכרה. אחלא טכנולוגיה של שנות ה-60.
אגב, על בירה בשיער כדי למצק אותו שמעת או שיא השיאים : גיהוץ השיער ?
Pulp_Fiction (לפני חודש)
רציני, גם אני התקשיתי להאמין.
לי יניני (לפני חודש)
סקאוט מסכימה איתך וזה הזוי....אבל אני לא מאמינה לה שזו הסיבה האמיתית. זה משהו אחר
סקאוט (לפני חודש)
פלאפ, אתה רציני שהיא דחתה אותו רק בגלל הפרט הזניח והפעוט הזה? אלוהים אדירים. אנשים השתגעו או מה?
Pulp_Fiction (לפני חודש)
היום באמת הכל שטחי ורדוד. אין רומנטיקה באמת - יש נראות של רומנטיקה או במילים אחרות FAKE. יש לי בעבודה בחורה בת כ- 30 שנראית טוב ומחפשת זוגיות בייאוש. מרוב רצון לעזור לה, עשיתי משהו שאני מתעב וניסיתי לשדך לה מישהו בן גילה, מסודר ומרוויח יפה, נראה לא רע בכלל(לדעת הרבה בנות אחרות). היא דחתה אותו כי "אין לו מספיק תמונות בפייס" וכבר נמאס לה לצאת לדייטים שזה לא זה. כמו שאומרים WTF?... מצד שני אנחנו היום בעידן שכל אחד כותב משהו גם אם זה דבר שלא ראוי להיקרא ספר.
לי יניני (לפני חודש)
חני לא אני....הסופרת
חני (לפני חודש)
נתקפנו ברומנטיקה של זכרונות על פעם חחח.....מקסים
לי יניני (לפני חודש)
אנקה.....חה חה חה .....זוכרת שהיו מיבשים את השיער מתחת לכובע? חה חה חה תודה
אנקה (לפני חודש)
הזכרת לי נשכחות, האבו עגילה בשיער והרשת על הרולים בשיער. שלא נדבר על התקופה שבה ניפחו את השיער במספרה.
בדיוק אתמול סידרתי את אחת הספריות בבית ושאלתי את עצמי כמה חוברות סודוקו
קניתי ב10 שנים אחרונות ולמה לא להיפטר מאלו שאני ממילא כבר לא ממלאה ?
שלא נזכיר את הספרים העבים האלו עם 1001 דפים שיכולים לשמש מעצור לדלת.
לי יניני (לפני חודש)
אירית תודה
לי יניני (לפני חודש)
יעל נכון ותודה
yaelhar (לפני חודש)
רומנטיקה, כך נראה, היא הרבה דברים...
אירית (לפני חודש)
ביקורת שנונה שהעלתה חיוך על פני .
תודה לך לי, והמשך יום נעים .
זלי (לפני חודש)
טוב שאני יודעת לא להתקרב לספר זה
לי יניני (לפני חודש)
סקאוט כמוכם כמוני... וזה מכעיס אותי בכל פעם מחדש
סקאוט (לפני חודש)
מחשבות, ליבי איתך. מסכימה כל כך. גם אצלי יש ספרים שאני לא מבינה מה עבר לי בראש כאשר קניתי אותם.
מחשבות (לפני חודש)
זה לא רק האביב ופסח. בזמן האחרון אני מפנה ספרים בהם אני קורא עמודים ספורים ולא מבין מה עבר לי בראש כשקניתי אותם.
סקאוט (לפני חודש)
כתבת יופי!





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ