הציורים במהדורה המוחודשת מרהיבים.
ספר שהוא סוג של ספר נונסנס לילדים אבל אני מקריא אותו לבן שלי ומתגלגל מצחוק והנאה.
גאוני כמו כל הספרים של יואל הופמן.
לדעתי

אקצר ואומר שעם קריאת הספר הזה וזה של נבו שקדם לו נדמה שנגמר לבחור מעיין היצירה. זה כתוב טוב, אבל זה לא זה. שבלוני, לא שלם.
קניתי כי... אתם יודעים. סופר שקראת פעם אתה שב וקונה, אבל זה מאכזב. סליחה.

כמי ששירת בחייל קרבי (גבעתי) הספר דיבר אלי, ממש נגע במקומות הכי עמוקים ואפילו נוסטלגיים. כי כאלה היינו, והספר מספר גם על החוויות הגלויות שכולנו עברנו- מעיניים של מספר רגיש וגלוי- עניינים שהסתרנו או היינו צעירים ולא בשלים לעכל, וגם על החוויות הפנימיות שלנו, על הגעגועים והאהבות.
לדעתי ספר חובה לכל מי שהיה חייל, שחייל היום ולכל מי שיש לה חייל בחיים או היה, להבין את הרובד הרגיש וה"אזרחי" של צעיר שמתגייס.
ויש שם גם סיפור וטראומה ועניין לא פתור שנפתר רק בסוף ואתה מחפש כל הספר להבין אותו.
ספר רגיש ומצוין שלא זכור לי שנכתב כמוהו על החלק הזה של החיים, הצבא, מההיבטים האלה.
מומלץ. סימן קריאה.

ספר נחמד, משעשע למדי ומספר סיפור אמיתי של צעירה ישראלית. היה זקוק לעריכה מעט יותר מהודקת.

נתקלתי בתגובות שונות לספר הזה ולי, כקורא אובססיבי של ספרות מתח, יש הצעה: זה אינו ספר פשוט ולא פשטני. יש בו סיפור מרתק אבל לא רק שרשרת של אירועים אלא הרבה אינטריגות פוליטיות, הצבעה נוקבת על שחיתויות של פוליטיקאים ובעלי שררה שמוציאה אותם מדעתם והרבה ביקורת חברתית שאמנם מתיחסת למדינה עלומה במרכז אסיה ולעלילה שכביכול יכולה להתרחש רק שם, במקומות רחוקים, אבל לא: זהו גם זרקור אגבי על החברה שבה אנחנו חיים, במיוחד כיום בשנת 2018 ישראל.
ספר חכם, מרתק, מפתיע מאד וסופו לא ניתן לניחוש מראש.
אהבתי גם את בניית הדמויות, את העובדה שהגיבור הראשי מתחלף משום משא הנסיבות ואת זאת שלבסוף אישה אחת, מסתורית, היא זו ש"מצילה את העולם".
מעט סבלנות כי זה לא ספר רדוד וחפיפי ואין ברירה, צריך להפעיל קצת את הראש.
ראיתי שזכה לביקורת מעולה כאן מאחת הבלוגריות, וכך גם בעיתון הארץ ואפילו במקור ראשון, כולם חשבו אפשר להפוך לסדרה.
הלוואי. אני ממתין