מה בין גבירה, לגברת הראשונה?
כשהבטתי לשם הספר, שלוש הגבירות, של ר' מיפו, המספר את סיפורן של שלושת נשות דויד, אביגיל, מיכל ובת שבע, התנגן בעיני רוחי השיר הנפלא של יוסי בנאי ואילנה רובינא- הגבירה בחום.
לה הגבירה בחום, זו בצלילים,
לה, לאור לבנה קסום, כמה מילים -
אם היא פעם תשמע אותן בטח תדע
כי זה שיר אהבה קטן, לי הוא ולה.
לה הגבירה בחום, זו בצלילים,
לה, לאור לבנה קסום, כמה מילים -
אם היא פעם תשמע אותן בטח תדע
כי זה שיר אהבה קטן, לי הוא ולה.
....
האם מדובר בסיפור אהבה אבירי, בין נשות דויד לדויד- כפי שמבטא השיר, או ליחסים שמטרתם פוליטיקה מלכותית? שאלה שגרמה לי לצאת למסע קטן, למושג הגבירה בתקופת ימי הביניים.
בתחילת המאה - 13, עולם ימי הביניים מגלה את מושג אהבה כערך עליון דרך שירת הטרובדורים.
גילויי אהבת אמת בימי הביניים התקיים, כתוצאה מהענקת מעמד גבירה לנשים דומיננטיות בחברה. עמדה שרכשו נשים משכילות ויוצרות, גרמה להן להאמין ביכולתן לעדן ולחנך את הגברים שלהן, בדרכים חדשות ומתחכמות, המבטאות אינטליגנציה ואחווה נשית.
אחת מהוגות הדעות בימי הביניים, כריסטין דה פיזן, כתבה את הספר, עיר הגבירות, בה נשות העיר אצילות ברוחן, להבדיל מאצולה מעמדית, מייצגות אחת משלוש המעלות הטובות, הגיון, הגינות וצדק, ומהוות בכך דוגמה לנשים האחרות.
איך מושג הגבירה מתקשר לתקופת התנ"ך?
המושג גבירה בתנ"ך מתייחס לתואר רשמי של אם המלך, יש סברה שהתואר ניתן לאימהות שליטים צעירים, שלא בגרו, אך הוכרזו כמלכים. עד לבגרות המלך, קיבלה האם מעמד עוצרת, שליטה בעלת סמכויות.
בתנ"ך מוזכרות רק שלוש גבירות: איזבל, אשתו של אחאב, מעכה, אמו של אסא, ונחושתא אמו של יהויכין. קיימות בתנ"ך נשים נוספות, שאומנם לא כונו גבירות, אך זכו למעמד פוליטי, כבת שבע, אם שלמה.
שלוש הגבירות כתוב כטרילוגיה, בה כל אישה מספרת בקולה האישי, על המלך דויד, נשותיו האחרות, אהבתן אליו, תשוקותיו שלו לנשים, על שנאות ותככים, עולם מלא וגדוש. שלושת הסיפורים יוצרים יחד נקודה מבט נשית לסיפור דויד כתיקון לתנ"ך הכתוב מנקודת מבט גברית.
הראשונה בנשים, אביגיל אהבת חייו, הלוחשת מאחורי הקלעים, עוברת על מכתביו, ומייעצת לו אסטרטגית, ליצור ברית עם מלך ירושלים, על ידי יצירת תרמית לפיה אנשי דויד כבשו את העיר, כשלמעשה הם נכנסו אליה בהסכמת שליטיה, תיאוריה מעניינת ונועזת. אביגיל בתחבולותיה מונעת שפיכות דמים מיותרת, ומשיגה לדויד עמדה אסטרטגית הכרחית ליצירת מלכות ישראל המאוחדת.
השנייה בנשים, מיכל אהבת נעוריו, הנסיכה בת המלך, שהלכה אחרי אהובה, רועה הצאן ונגן הכינור, בן השפחה לו בזו אחיו, אויב אביה שאול. כשהפך למלך, הוא איבד בה עניין והחזיק בה כבת ערובה ולא חסך ממנה את שנאתו. אהובה של מיכל הוא, הדויד, מיפו טוענת שבכתבי אוגרית, זהו כינוי למפקד צבא, ולא לשמו המקורי - אלחנן בן יערי שהרג את גוליית (כינוי ושם לאותו האדם).
השלישית בנשים, בת שבע, תשוקת חייו למלכה חיתית מכשפת ביופייה, שימשה כלי שח מט במשחק נכלולי, להמשך ההשתלטות על ירושלים. קנוניה ששותפיה היו, נתן הנביא, ואחיתופל, קרובי משפחתה. תמורת שלמונים לרכישת יער המוריה, שהעביר דויד לחיתים, הוא בקש כעסקת חבילה את בת שבע, מה שמלמד כי המשולש, הון, שלטון וסקס, הוא עתיק יומין. בת שבע שנאלצה לבגוד באהובה אוריה החיתי, גרמה לו ללכת אל מותו, כמי שהבין כי נבגד על ידי משפחתו ומפקדו.
הנשים של מיפו מספורות את סיפורן בגוף ראשון, מביאות לביטוי תבונה נשית, הן מעניקות בכך תחושה אינטימית השמורה לשיחות נפש. הן משכילות, דעתניות, חזקות ויפות, נשים שבקשו לשמור על עצמאותן, לאהוב או לשנוא את דויד, כל אחת בדרכה שלה ולהשפעה על המלך, לבסוף המשפיעה הגדולה מכולן היא בת שבע, שהצליחה להכשיר את שלמה ליורש ולתמרן את דויד לבחור בו למלך. היא הגבירה בסיפור, אם כי ערכיה התנכיים שונים לחלוטין מאידאל הגבירה הימי ביניימי.
ר' מיפו, הוא שם ספרותי, לא הרבה אנחנו יודעים על הכותבת עצמה, עובדות בדדות, היא כתבה שלושה ספרי שירה, זהו ספר הביכורים שלה, אותו היא כתבה כ- 30 שנים, בגיל מבוגר. היא עברה הוצאות ספרים רבות שדחו אותה, לאחר שנים, שכמעט התייאשה, עיתון 77, הוציא את סיפרה ותמך בהוצאתו. גם סיפור הכותבת ואופן הוצאת סיפרה, הוא סיפור מרתק ומעורר השראה.
ומהי הגברת הראשונה שלנו, כגלגול מעורר השראה למונח הגבירה? התשובה לשיפוטכם.
....................................................................................................................................................
https://youtu.be/55XU6hBelQQ
*בית ראשון מתוך - הגבירה בחום, שרים אילנה רובינא ויוסי בנאי, מילים ולחן: ג'ורג' מוסטקי , תרגום: יעקב שבתאי











![האיצחקיה [מהדורת 2025]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers102/1026434.jpg?v=1772888315070)





