בזבוז של זמן

הביקורת נכתבה ביום שני, 13 בנובמבר, 2017
ע"י לי יניני
ע"י לי יניני
ספר קטן בן 136 עמודים המגולל ארבעה סיפורים ונובלה.
מכל הספר הזה רק הסיפור הפותח "תפס" אותי והוא נקרא "למשתמט".
זהו סיפור על אופק ואשרת שהועסקו במועדון התעסוקה "אנוש" בראשון לציון.
את רוב היום הם מבלים יחדיו ומן הסתם הקרבה היומיומית גרמה לאופק להתאהב באשרת. אופק אפילו הציע לה להתגורר עימו, אך היא מצידה לא כל-כך אהבה... ואפשר להגיד עד בכלל לא.
מה המשותף לאשרת ואופק? הם חלו בצבא ומאז הם מוגדרים "משוגעים כרוניים", כך אשרת אומרת (עמוד 9), ומאותה עת הם נוטלים תרופות פסיאטריות.
בנסיעה משותפת בתום יום העבודה נפלה ההחלטה... אם לא זוגיות אז לפחות יקימו עסק.
מה שם העסק?
"למשתמט".
ולמי הוא מיועד?
לתיכוניסיטים טרום גיוס.
ומה הם ילמדו את התיכוניסטים?
לעשות הצגות כדי להשתמט מהגיוס.
כבר לא אהבתי!
מכאן ואילך יש עוד שלושה סיפורים מעט הזויים, או שאני לא הצלחתי להבין אותם.
הכתיבה של גליה אבן-חן טובה, אך הרעיון של הסיפור לא הצליח לרתק אותי. הדמויות והסיפורים מוזרים, תלושים מהמציאות, ואין בהם אחיזה בנורמות חברתיות מקובלות.
ניסתי לאהוב, קראתי שוב, דיפדפתי לאחור אולי אני לא בסדר... אבל ...
מי שמכיר אותי יודע שאני ו"סבלנות" רחוקים כמה שנות אור, וכשאני מתחילה להשתעמם אז אני עוברת הלאה...
אני מאחלת הצלחה לגליה אבן-חן ובטוחה שיהיה מי שימצא עניין בספר.
בהצלחה
לי יניני
הוצאת ספרי ספרא, פרוזה, 136 עמודים, 2017
20 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
לי יניני
(לפני 7 שנים ו-9 חודשים)
חני, בת-יה, גם אני לא אהבתי את הכריכה.
|
|
חני
(לפני 7 שנים ו-9 חודשים)
רק הכריכה בלבד עושה רעש בעיניים.
|
|
בת-יה
(לפני 7 שנים ו-9 חודשים)
תודה לי יניני, ובמחשבה שניה אפילו לא הייתי מכניסה ספר עם כריכה כזאת לביתי.
|
|
אפרתי
(לפני 7 שנים ו-9 חודשים)
לי, תודה על האזהרה.
|
|
לי יניני
(לפני 7 שנים ו-10 חודשים)
אירית :-) תודה
|
|
לי יניני
(לפני 7 שנים ו-10 חודשים)
אירית :-)
|
|
אירית פריד
(לפני 7 שנים ו-10 חודשים)
small and insignificant- כתבתי באנגלית כי כך זה נשמע אחרת ...
ח ח ח ה . ערב טוב ותודה. |
20 הקוראים שאהבו את הביקורת