ביקורת ספרותית על מרי פופינס (מרגנית) מאת פמלה לינדון טרברס
ספר מעולה

---

מי את, מרי פופינס? האומנת שהגיעה כהרף עין למשפחת בנקס ובאותה הדרך גם התעופפה לה? ( תרתי משמע)
זו שאלה שלא הרפתה ממני במהלך קריאת הספר ולצערי היא גם לא הגיעה לסיפוקה בתום הקריאה.

אבל מה שכן, הצלחתי לשרטט קווים כלליים של אופיה בכל זאת.

אם המשפחה מחפשת אחר אומנת אחרת לילדיה מכיוון שקיטי עזבה במפתיע ללא התרעה מראש, וכתוצאה מכך, אל חיק המשפחה מגיעה מרי, בחורה משונה האוחזת בידה מטרייה ותיק גדול העשוי משטיחים.
הגעתה של מרי פופינס תשנה את חיי המשפחה לתמיד, והם אפילו לא ידעו עד כמה.

אני מאמינה שכמעט ואין אדם שלא מכיר את הסרט מרי פופינס, אותו סרט נפלא עם ג׳ולי אנדרוז המבוסס על הספר, אבל בניגוד לסרט, מרי הדמות הספרותית שונה מאוד. היא ברייה נוקשה, סולדת מאי סדר ושטויות ואוהבת להראות מתוקתקת, מגונדרת וכלל לא נוהגת לזמר, ואם אתם שואלים אותי יש בה קצת נרקיסיסטיות ואהבה עצמית מופרזת.

״ היא סיכמה עם עצמה כי מעולם לא ראתה יצור כה הדור ונכבד נשקף מתוך חלון ראווה.
אך היא זכרה ששעות אחר הצהריים בחורף קצרות, וחובה עליהם לחזור הביתה לשעת מנחה, לכן התיקה את עצמה באנחת צער מבבואתה המפוארת.״ נרקיסיזם, כבר אמרתי?

והיא גם לא פעם מצטיירת כבחורה לא נעימה במיוחד אף על פי שידועה בקפדנותה בנימוסים:
״ ראשה של מרי פופינס הציץ מעל כותונת הלילה ומבטה היה מלא זעם״

התגובה ההגיונית של הילדים הייתה אם היו חשים תחושת שנאה עזה כלפי האומנת והרצון שתעלם הרחק מעיניהם, אבל הפלא ופלא! בדרך כלשהי הם נקשרים בנפשם אל הגברת הדקדקנית בכבלי קסם ואין ברצונם שתעזוב.

פופינס חושפת את הילדים אל עולם מרתק ורב פאר: הם מגיעים באישון ליל ירח מלא לגן חיות שבו בעלי החיים מתנהלים כבני אדם לכל דבר בעוד בני האדם נתונים בכלובים, הם פוגשים באחד משבעת כוכבי השמיים הגדולים שזו למעשה ילדה קטנה שבאה לקנות לכבוד החג מתנות למשפחתה, מטיילים דרך ארבעת כיווניו של המצפן בכל קצוות העולם, חוגגים יום הולדת כשהם מרחפים על תקרה ועוד ועוד אירועים קסומים ובלתי שגרתיים שהשניים לא פעם תוהים אם היו בגדר חלום או מציאות.

ספר זה מתחילתו, התחלה המבשרת על בואה של האומנת ועד סופו רווי קסם וחן שגורמים לך לשכוח מהמציאות שיכולה לעיתים להיות חד גונית, קשה ואף משעממת, ולשקוע בעולם אחר, שונה בתכלית מהווית חייך הנוכחית, וכמוכן לגרום לך למעט חרטה על כך שאין לך אומנת כמרי פופינס שתיקח אותך למסעות מופלאים שעין אנוש מעולם לא חזתה.

עם זאת, בני מזל אנחנו, מכיוון שאין זה הספר היחיד, ישנם ספרי המשך שממשיכים בתיאור קורות חייהם של של ג׳ין, מייקל, ג׳ון, ברברה וכמוכן- מרי פופינס.
אז נכון, אין לנו אומנת קסומה אבל לפחות יש לנו את הספרים המאפשרים לנו צוהר אל עולמה המגוון ומספר שעות של נחת.

» ביקורות נוספות של סקאוט
» ביקורות נוספות על מרי פופינס (מרגנית)