הספר שכותרתו "הפרופסור והמשוגע" היה מרתק. אם "המשוגע", קרי, המנתח הצבאי לשעבר ד"ר מינור, היה מאובחן ומטופל בתרופות של ימינו, סביר להניח שהוא מעולם לא היה תורם את תרומתו העצומה למילון אוקספורד של השפה האנגלית - OED . כמו כן, הוא לעולם לא היה זוכה ליחסי הידידות עם סר ג'יימס מוריי במשך השנים הרבות ששיתפו פעולה על המילים, מוצאם ומשמעויותיהם. תרומה מכריעה הושגה על ידי מנהל בית המשועים בברודמור - שסיפק לד"ר מינור "תאים" נוחים בבית הסוהר, כמו גם את האפשות לכתוב ולקבל מכתבים, ולהזמין ולקבל מספר עצום של ספרים ממוכרי ספרים בלונדון. מזלו של המשוגע, מיינור, היה שעמדה לרשותו פנסיה לכיסוי עלויות אלה. המנהל החדש של ברודמור היה שטני והפך את שנותיו המאוחרות יותר בחייו של מינור לבלתי נסבלות (ככל הנראה הדבר תרם לחוסר היציבות הנפשית ההולכת וגוברת של מינור). משפחתו של מינור הצליחה לבסוף לשחרר אותו מברודמור והוא חזר לארה"ב ווחי בתנאים נוחים יותר בבית מחסה, אבל העיסוק שתרם לו הנאה מנטלית כשעבד על מילון אוקספורד נשלל ממנו. הסרט השמיט הרבה מאוד לצערי. לדוגמה, השיטה שמיינור פיתח, שעזרה מאוד להתקדם בכתיבת המילון. ספר מעולה וחשוב !!

הביקורת של נועם נכונה המעניין המרתק הוא שבני אדם בתנאים בסיסיים בתקציבים זעומים יחסית. יכולים לקחת על עצמם "מפעל חיים" שהשפעתו ומימדייו לא פחותים מנחיתת האדם על הירח. חקירת מוצאן של 414835 מילים והגדרתן תוך שימוש בכמעט שני מיליון מובאות.
ניתן להשוות עם פירוש התלמוד של עדין שטיינזלץ שפתח פתח לעולם שלם שבעצם היה סגור בפני הציבור הרחב.
שטיינזלץ חי בתוכנו ומפעל חייו ישמש בדורות הבאים כמפתח לצפון ביצירה הגדולה ביותר מבחינת היקף ועומקים שנכתבה על ידי בני אדם מאז ומעולם.

ספר מיוחד. תאור של מפעל חיים הנעשה באופן יוצא דופן, מענין , ראוי לקריאה. בעיקר מתאים לאנשים שמתענינים בבלשנות, ומוכנים לקרא ספר שאינו הרפתקני. ספר איטי ולעיתים מיגע

מאד נהניתי מהספר.
במיוחד לאנשים המתעניינים באטימולוגיה ומקורן של מילים.