ביקורת ספרותית על הצהוב לך, האדום לי - חיי באמריקה ובאיראן מאת תרא בהראמפור
ספר בסדר

---

מה, אני הראשונה? וואו. מוזר ביותר. אבל מילא, קורה.

תרא היא איראנית, והיא אמריקנית. יש לה אבא איראני שהוא אדריכל, ואמא אמריקנית שמנסה להיות זמרת. היא מתגוררת לפעמים באיראן ולפעמים בארצות הברית, עד שהמהפכה החומייניסיטית מחייבת אותה ואת משפחתה לעקור לארצות הברית. וזה כל הסיפור. סיפור של ילדה-נערה-אישה עם זהות מפוצלת, של חיים פה וחיים שם. אם אתם מחפשים בריחה הירואית רווית דמעות בסגנון בטי מחמודי ו"לא בלי בתי", אתם צפויים להתאכזב. כי מה שיש כאן הוא סיפור רגיל וקורע של אנשים שבנו שתי זהויות והם מסתדרים בשלום עם שתיהן, ורק מתאבלים על מולדת אחת בעודם נעים ונדים ממקום למקום ולא ממש מוצאים שורשים בארץ החדשה.
תמונות שחור לבן של "כאן", ושל "שם", געגועים לאיראן ששום ביקור לא יוכל לכבות, כי זו איראן של פעם, זו שכבר לא קיימת למעשה. תיאור חגים פרסיים, ומילים בפרסית. ואישה שעל אף שהיתה אמורה להיות קרועה ומשוסעת מתארת אישיות מלוכדת ושלמה.

זהו. אין הרבה מה לומר, ואולי בגלל זה אני הראשונה. סיפור אישי. זהו.

» ביקורות נוספות של נצחיה
» ביקורות נוספות על הצהוב לך, האדום לי - חיי באמריקה ובאיראן