ביקורת ספרותית על ברֵכת התנינים - ספריה לעם #728 מאת בועז יזרעאלי
הביקורת נכתבה ביום שבת, 27 במאי, 2017
ע"י שלומית


בשעה הנעימה של צהרי יום שישי , שאינך מבקש בה אלא לנמנם נתקלתי במוסף הספרים של "הארץ" בבקורת של אמנון נבות על ספרו של בעז יזרעאלי: "ברכת התנינים בהוצאת עם עובד. נבות הוא מבקר מחונן ומה שכתב על ספרו של יזרעאלי. גרם לי לרוץ לחנות הספרים הסמוכה שאני מפללת שאמצא בה את הספר.

מדובר בספר הכולל ספורים קצרים שכול אחד מהם מותיר עצב מטובל ביאוש ציני על חיינו בכלל וחיינו בפיסת הקרקע הזאת בפרט. הסופר מתכתב במקוריות הן עם ספוריו הקצרים של קפקא והן עם קורטאזר. ובוחן את משמעות האין קיום במרחב באופנים שונים: הומלס הנגרר עם מיטה מקופלת שמצא ברחוב. אדריכל שערבה ריקה, סוגרת עליו לצלילי התנים המייבבים במרחק. ואילוף- בו מקימים שוכר חדש וותיק מערכת יחסים של פסיביות תוקפנית שהזועה שבה מאפילה אפילו על ספורו של קורטאזר: "בית תפוס" בו הולכים ונסוגים אח ואחות מפני פולשים המשתלטים על ביתם. כפי שייחסו לספורו של קורטאזר אמירה פוליטית קל למצוא גם ב"אילוף", אמירה על מאבקי אליטות חדשות וותיקות. או על שני עמים, הנאחזים איש בצוואר רעהו בלי יכולת להתנתק. אבל אני קראתי בתיאור היחסים הנפתלים, אכזריות אנושית של דמויות שוליים, המבקשות אחיזת מה במציאות שאין בה מחסה. בספור "ברכת התנינים" שעל שמו קרוי הקובץ כולו ,אני נלפתת מאימה מהשיח המתקיים בין שגריר נורווגי וילד המזדמן עם הוריו לחוף השנהב אבל לצד האכזריות המובלעת בספורים . מתגלה הומור גרוטסקי המתחרה בהצלחה בטירוף המצחיק של עובדות אמיתיות ומזויפות של חיינו: כלב המגורש למכלאה מחמת שמועה כי אינו מתנגד לחלוקת ירושלים. ומחפש עבודה המתהדר בכיפה, אח המתגורר בשטחים רב שהוא סופח אליו משום: "שבימים אילו כול אחד מתנהל עם איזשהו רב. רופא שיניים ודאי יש לך,ספר, מוסכניק- וגם רב יש לך " וכול זה בתקוה שיזכה לחסד בראיון העבודה.
ובין הצחוק ותחושת הזוועה בהן העברתי את השבת בברכת התנינים - אנא קראו אותו .
12 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
שונרא החתול (לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
מה לא ברור? יש בריכת תנינים ובבריכה טובלים ולכן העצב מטובל. אבל הייאוש מטובע כי הוא טבע.
מורי (לפני 8 שנים ו-3 חודשים)
מטובל?





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ