ביקורת ספרותית על ליצני החצר מאת אביגדור דגן
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 20 במאי, 2017
ע"י אירית פריד


ליצני החצר של אביגדור דגן – הוא ספר מכמיר לב. לא רק בגלל הנושא– שואת העם היהודי, אלא בגלל השתלשלות החיים. כי הספר הזה נכתב בעצם רובו ככולו על היום שאחרי. על מה שנשאר ועל מה שנטבע באדם כשבמרכזו עומדת זקופה עירום ועריה – הנקמה .

על הדרכים לשרוד ועל הרצון להיאחז בחיים אין הרבה מה להכביר, גם לא על המחיר הגבוה שהרצון הזה נוקב. הגבוה מאוד אפילו, שהרי המציאות בתקופת המלחמה הנפיקה זוועות שעלו על כל דמיון, ובשל כך רבו הדרכים לשרוד אותם, וגם הם נאלצו לפרוץ את גבולות הדמיון...

אבל בספר הזה, שהוא אגב לא ספר קשה, מניח דגן את אלומת האור שלו על קורותיהם של ארבעה ליצנים,יהודים, ששמשו את סרן קוהל, אחד ממפקדי מחנות ההשמדה בבידור חבריו במהלך המלחמה. האחד הוא בעל החטוטרת, "השופט", זה המספר, השני הוא מקס-איש הכוכבים, השלישי הוא ליאו -הגמד, והאחרון הוא אדם -הלהטוטר, הג'אנגלר-זורק הכדורים שכל תפקידו היה לזרוק כדורים באוויר עד המוות, אם יידרש, מבלי להפסיק. והוא גם היחיד מתוך הארבעה שצולח את המרה שבניסיונות. ועל כך הוא נוקם. עין תחת עין. גמול על עוול. שהרי הנקמה היא לא מעשה של צדק, היא רגשית, והיא גם אסורה ביהדות "לא תקום ולא תטור"... ומותרת לאל בלבד, אבל היא בלתי נמנעת ולכן מן הרגע שבו הנוקם החל להאמין, הוא מוסר את הנקמה בידיו של אלוהים בכבודו ובעצמו, בהניחו שאלוהים הוא המכוון ...

ליצן הוא בדרן. ועד כמה אירוני לראות בו גם סמל לעצבות ובדידות, ועוד יותר מכך, עד כמה אכזרי לנטוע אותו בתוך הזוועה ...

"אני לא יודע, אני לא יודע, אני לא יודע..., ומדוע ..מדוע.. מדוע.. ?" חוזרות המילים האלו כמוטיב מתמשך ונוקבות את מאה וחמישים העמודים שבספר. ונשאלת בסוף השאלה "ומה אם כולנו רק ליצני- חצר שמחזיקים אותם כדי לשעשע את האדון הכל יכול על חיינו ומותנו ? "

"יותר חשוב לדעת מתי שכנך זקוק לעזרה, מלהבין את כל כוונותיו של הקדוש ברוך הוא ", מסכם כך אחד הסבים של אחד הליצנים, בניסיון לפתור את נכדו מהדילמה ומהשאלות, כי "תמיד יהיו דברים שלא נדע לעולם, יותר מכפי שנוכל ללמוד אי פעם ".

ספר קטן, של סופר גדול שמנסה, רק מנסה להפוך את העקוב למישור .

חד כתער .

חובה.

ואין מנוס מלצטט את השיר של שולמית אפפל

ת ג י ד

אתה כזה אלוהים טוב
עם שליטה על גרמי שמים
וזנבות של סנאים
וגובה סלעים
ועומק מי תהום
ויכולת ורבלית,
ראינו מה חוללת
בשישה ימים
ולא אכביר מילים
כי כולם יודעים
גדול אתה,
אז תגיד,
למה ?

שימו לב לציור של סלבדור דאלי שעל גבי הכריכה -בשם ארלקינו . מילה נרדפת לליצן ומוקיון . בעברה היא דמות אחד המשרתים בקומדיה דל'ארטה. דמות שמאופיינת בשפת גוף ובמסכה משל עצמה. חצי מסכה. שכיסתה רק את האף ואת עיניו וחצי מלחייו של השחקן . ודנטה ב"קומדייה האלוהית" קרא לאחד השדונים בשם אליקינו. שדון שהיה בעל לב טוב חכם ושנון ובעל יכולות אקרובטיות בולטות . בקיצור כך או אחרת , כריכה שהולמת את דמותם של ליצני החצר .
18 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אירית פריד (לפני 8 שנים ו-5 חודשים)
חן חן ותודה לכולכם !!!!!
דני בר (לפני 8 שנים ו-5 חודשים)
נראה שהספר עומד על שני נדבכים, העלילה עצמה, והציור שבכריכה והם משלימים זה את זה והופכים לאחד.
לבי עם הליצנים שמנסים להצחיק כשאי אפשר לצחוק בפנים- כמה אכזרית התחושה הזו..
והביקורת משקפת היטב את הדילמה ואת העצב.
אירית פריד (לפני 8 שנים ו-5 חודשים)
מחשבות - אביגדור דגן - ויקטור פישל ??????? יש או אין קשר ....
לי יניני (לפני 8 שנים ו-5 חודשים)
אורי תשים תמונה מהר מהר בסימנייה. יש תמונות יפות שמורי העביר לנו... קח משם אחת ושים אני כבר עשיתי את זה... :-)
אורי רעננה (לפני 8 שנים ו-5 חודשים)
יופי של ביקורת השאלה היא אם לא כדאי לחיות את הרגע ולהנות ממנו,
אולי , מספיק לצרה כשהיא מגיעה בשעתה
(לפני 8 שנים ו-5 חודשים)
יפה מאוד.
גוטי (לפני 8 שנים ו-5 חודשים)
אירית, תודה על ההמלצה המעניינת. אני מכירה אדם שהיה "נוקם". מצד אחד הסתכלתי עליו בגאווה (מן גאווה לאומית כזו על כך שהחזיר עין תחת עין) ומצד שני בהסתייגות, כי רצח הוא רצח.
תודה על הביקורת ותודה גם ללי על ההמלצה לסרט.
גוטי (לפני 8 שנים ו-5 חודשים)
אירית, תודה על ההמלצה המעניינת. אני מכירה אדם שהיה "נוקם". מצד אחד הסתכלתי עליו בגאווה (מן גאווה לאומית כזו על כך שהחזיר עין תחת עין) ומצד שני בהסתייגות, כי רצח הוא רצח.
תודה על הביקורת ותודה גם ללי על ההמלצה לסרט.
מורי (לפני 8 שנים ו-5 חודשים)
ובכלל, צריך להפנות את הזרקור אל ויקטור דגן.
כרמלה (לפני 8 שנים ו-5 חודשים)
סקירה טובה ומעשירה. על אף שפע המלצות, שנים רבות נרתעתי מלקרוא את הספר. עכשיו אני מרגישה מוכנה.

צריך להגיד תודה ל"עם עובד", שמדי פעם מוציאה הוצאות מחודשות לספרים איכותיים וחושפת אותם בפני קהלים חדשים.

ותודה גם לך על הסקירה ועל השיר הנפלא של שולמית אפפל, שלא הכרתי.
לי יניני (לפני 8 שנים ו-5 חודשים)
אירית בטח ששמתי לב...
אירית פריד (לפני 8 שנים ו-5 חודשים)
לי יקרה.
צפיתי בו בזמן שיצא להקרנים . ונהניתי מהמשחק למרות התוכן המקומם.
וכן זיהיתי את זו שלא צחקה ...
תודה.
שימי לב לתוספת שנוספה בסיום הסקירה לגבי הציור שעל הכריכה.
לי יניני (לפני 8 שנים ו-5 חודשים)
הביקורת שלך הזכירה לי סרט שצפיתי בו לפני כשנתיים בשם "מסייה שוקולד". שם הסרט עסק בגזענות.

מסתבר שבעיקר בסרטים נושא הגזענות מעסיק את הצרפתים מאוד, עד כדי כך שבכל שנה מוקרנים בארץ כמה סרטים בנושא.

עיקרו של הסרט בצמד ליצנים פיטוט הלבן ושוקולה כהה העור, שהיו בזמנו ליצנים מפורסמים בקרקס.

עומר סי (גילם את שוקולה שמוכר לנו מהסרט "מחוברים לחיים") ושהיה שובר קופות, וגם בסרט הנוכחי הוא הפגין כישורי משחק מעולים, צחוק מיוחד ומתגלגל.

הליצן הלבן גולם נהדר על ידי נכדו של צ'רלי צפלין-ג'יימס תיירי.

תפקידו של הליצן הלבן "השליט והאכזרי" היה להתעלל ולהצליף בליצן השחור. הליצן השחור אכן הפך לשק חבטות, וזוג הליצנים הצליח להביא קהל רב לאולמות התיאטרון. בד בבד שניהם יחדיו הפכו להצלחה מסחררת ושוברת קופות בפריז, כשלצידה הכנסה לא מבוטלת של מרשרשים.

שוקולה שימש השראה לצייר המפורסם טולוז לוטרק, והיה האדם השחור הראשון שהופיע בפרסומות וגם על כך הוקדשה סצנה מיוחדת בסרט.

אם תצפי בסרט, שימי לב שבאחת הסצנות כשהקהל מתגלגל מצחוק אחת הנשים בקהל לא צוחקת... זו האישה שמייצגת את קדמת הזמן-הגזענות!!!

בזמנו אהבתי את הסרט, כאב לי והזדהיתי עם הנושא, אך מאידך גיסא הרגשתי סוג של פספוס ולדעתי גם לא היה מזיק לקצר את התסריט בכמה דקות.

למרות ההערות שלי, שווה לצפות בסרט הזה.

אירית פריד (לפני 8 שנים ו-5 חודשים)
ל-י-י-י-י , תודה !
לי יניני (לפני 8 שנים ו-5 חודשים)
wow אירית כמה שזה נכון.... תודה על הביקורת המופלאה הזו
אירית פריד (לפני 8 שנים ו-5 חודשים)
ח-נ-י-י-י-י-י-י , תודה !
חני (לפני 8 שנים ו-5 חודשים)
נכון יש דברים שלא נדע אף פעם!
מקסים.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ