ביקורת ספרותית על Friends of the Dusk - Merrily Watkins #13 מאת Phil Rickman
ספר טוב

---

ברבעון הראשון של שנת 2017 הוכרז סכסוך קריאה אצלי. מספר ספרים חלשים ומתישים ואחד הר קסמים שנאלצתי לנטוש שוב גרמו לי לרצות לחזור למוכר ולטוב וכך מצאתי את עצמי בפעם השלוש עשרה בחדר הקטן עם מרילי וואטקינס , לוגם תה ומנסה להבין מה כל זה אומר.
וואטקינס היא כומר בכפר קטן על התפר של אנגליה ווילס והחל מהספר השני בסדרה היא גם מגרשת שדים מוסמכת. למרות התואר המפוצץ והרפרנס הדתי זוהי בעצם סדרת מתח והרוע בה הוא בעיקר אנושי. הספרים של ריקמן הם מאופקים , נפתחים לאט ונשארים חצי פתוחים. יש מתח בספרים אבל אל תחפשו פה את נסבו. בשבילי זה כמו לחזור לבית חופשה עם האנשים שאני מאוד אוהב ובמקום שתמיד צריך כוס תה כדי להתחמם.
חברים במובן הסדרתי לפעמים חוזרים על עצמם – יש להם את הקונפליקט בין הריאליסטיות שדמות לא משתנה כל כך מהר בין ספר לספר לבין הצורך של הקורא להתפתחות. תחילת הספר הרגישה יותר מדי מוכרת אבל מהר מאוד ריקמן משלב הילוך ולוקח את הדמות שלו מעט קדימה.

אחד הדברים שאני אוהב בסדרה הזאת הוא שיש פה אנסמבל שבדרך כלל עובד ביחד , בניגוד להרבה ספרי בלשים בהם הבלש או הדמות הראשית היא לבדה או בודדה. בנוסף, מרילי תמיד בלבטים . היא עקשנית ומנסה למצוא את הפתרון אבל לא בטוחה מה התשובה הנכונה או מה צריך לעשות ,בניגוד לגיבורים הכל יודעים כל צודקים שאותם קשה לי לקרוא.
בכל ספר יש נושא מסויים , בדרך כלל מאוד אקטואלי שמשתלב בעלילה ורק כשקוראים את התודות בסוף הספר מבינים עד כמה קרוב למציאות ריקמן כותב. זה חלק ממה שיפה בסדרה אבל מבחינתי גם מה שמגביל אותה. ריקמן כותב ריאליסטי שמתעסק בנושאים שלכאורה מעבר לריאליזם ולכן הוא משאיר את האמונה במה אמיתי או נכון פתוחה – גם אצל הדמות הראשית שלו.

הספר הקודם בסדרה התרחש בעיירה שנקראת HAY ON WYE . זו עיירה אמיתית שמיתגה עצמה מחדש בשנות השישים , המליכה על עצמה מלך והפכה לבירת הספרים המשומשים. בספר הוא נוגע בנושא שפה בארץ כמעט ולא עלה בפולמוסים סביב חוק הספרים וזה שוק הספרים המשומשים \ נדירים ואיך העידן האלקטרוני נוגס גם בשוק הזה.

הספר הנוכחי מתעסק בערפדים.
עץ עתיק קורס בזמן סופה במרכז העתיק של עיר המחוז ובין שורשיו מתגלה שלד שהגולגולת מופרדת מהגוף ומונחת בין הרגלים ובין הלסתות יש אבן.( לפני כמה שבועות התפרסמה בארץ באחד העיתונים כתבה על כך שנמצאים באירופה קברים שנראה שכרתו להם איברים בזמן הקבורה כדי שלא יקומו לחיים – מסתבר שהדבר היה נפוץ ) במקביל מקבלת מרילי בקשה לבדוק בית שאולי רדוף ונתקלת בבעיה פוליטית כאשר היא מבינה שבבית גרים מוסלמים .
מפה מתפתחת השאלה האם הג'יניים המוסלמים הם בעצם גרסא אחרת של הפיות האירופאיות כלומר האם הגיני של אלאדין והפיה הטובה של סינדרלה הם בעצם היינו הך – רוחות רעות שיכולות להגשים משאלות אבל גם מסוגלות להרע כמו שהן מופיעות בגרסאות העתיקות של האגדות, והאם ערפדים לפני שהמאה ה-19 ומרי שלי הפכו אותם ליצורים צמאי דם היו משהו אחר. UNDEAD שקמים לגבות חיים אבל לאו דווקא כמוצצי דם. האבן בפה נועדה למנוע מהם לקרוא לאנשים.
( הערת אגב,בהקשרים המוזרים של החיים , בהפסקה שלקחתי מהביקורת בקטע הזה , הופיע הגיני בסדרה אלים אמריקאים ...).

אם מישהו רוצה הצצה לעולמה של מרילי וואטקינס הספר השני בסדרה – זה שממנו באמת מתחילה הסדרה – עובד למיני סדרה.– היא חוטאת לאווירה ולדמות של מרילי אבל היא לא רעה לצפייה.
https://www.youtube.com/watch?v=EpKTsDI_B-0

» ביקורות נוספות של cujo
» ביקורות נוספות על Friends of the Dusk - Merrily Watkins #13