כסליו תשע"ח פַּפְּרִיקָה בת 22 מכאן

בני הקטן
קרל אוואלד




הדפסה:
» כפסיפס תמונות
» כטבלת טקסט
» כטבלת תמונות וטקסט

» לרכישת ספרים מהרשימה
רשימת הקריאה הינה אישית.
מכילה 16 ספרים.
גררה 131 צפיות.
עודכנה לאחרונה לפני שנה ו-2 חודשים.

מה דעתך על הרשימה?
בת 19
המקום שממנו באים הרגשות
:)
בת 22
סנקטפראקס
רגע אבל יש לי קאי להביא לך! קנית אותו בינתיים?

1. carry on / Rainbow Rowell
יש לי אובססיה קלה עם הספר הזה (ואני בהכחשה עמוקה אם קראתי לה הרגע "אובססיה קלה") והוא ספר יפהפה ונהדר ועתיר פילס ואני מילולית זוכרת בעל פה פסקאות שלמות למרות שקראתי אותו פעם אחת ובאנגלית, ובפרק 61 הרגשות שלי לגמרי יוצאים משליטה ופשוט. הוא ממש, ממש טוב.
2. אבק כוכבים / ניל גיימן
לניל גיימן יש כתיבה פנטסטית, פשוטו כמשמעו. הוא מצליח לגרום לכל משפט לנצנץ, לכל דימוי לזרוח באורו של הבלתי רגיל. מוסר ההשכל של הסיפור הזה: אם את נערה בת תמותה ויש לך חבר, הוא הולך להתאהב בפיה או בכוכב נופל. מזל שאין לי.
3. אלו הם מים / דיוויד פוסטר וואלאס
יש לו את כל הכישורים הנדרשים להיות יומרני ונפוח. קודם כל, הוא ספר. הוא לא אמור להיות. זוהי הרצאה, שבעימוד נבון יותר היתה תופסת שני עמודי פוליו לכל היותר. במקום זאת הוציאו אותו כספר כיס קטן ונודף חשיבות עצמית, שני משפטים בעמוד למען הרושם וההפוגה הדרמטית. אבל איכשהו הוא עוקף את מהמורת הקלישאתיות בכנות רצינית כובשת. עדיין מתקשה להאמין שקניתי ספרון-מתנות-אולטימטיבי שכזה, אבל נו שוין.
4. ארי ודנטה מגלים את סודות היקום / בנג'ימן אלירה סאיינז
זה העניין עם "ארי ודנטה": הוא לא מושלם. רחוק מזה. אבל אני מוצאת את עצמי חוזרת אליו שוב ושוב, ובכל פעם הוא מצליח לנחם אותי. זה העניין עם ארי ודנטה: הם אולי לפעמים כתובים גרוע, אבל הם אמיתיים. הם ממשיים בשבילי. (וחוץ מזה, כל מילה בביקורת של נופי עליו. אני יודעת שאת שונאת אותה, נופי, אבל היא יפהפייה. ונכונה. סה לה וי.)
5. בית החלומות של אן - אן #4 / לוסי מוד מונטגומרי
אני מצטטת את אן שרלי בערך אחת ליומיים. פסגת הסדרה בעיני כרגע היא "מריה ואני לא נישאנו מעולם, אך אין לנו התנגדות שאנשים אחרים יעשו זאת". אבל ב"בית החלומות" נמצא הציטוט המחזיק במקום השני המכובד: "מה, הוא מקסים ממש כמו האוזניים שלו, גברת דוקטור, יקירה."
6. בני הקטן / קרל אוואלד
עדיין חכם ועדיין מבעית.
7. בשורות טובות / נבואותיה של אגנס נאטר / ניל גיימן
יאי, עוד שני חברים לאוסף. קרולי הוא הקראש החדש שלי. האיש כלא את דוכס הגיהנום בתוך המזכירה האלקטרונית. אם זו לא גאונות, איני יודעת גאונות מהי. (מתוך הנספחים, טרי פראצ'ט על ניל גיימן: "הוא חושב שבוקר זה משהו שקורה לאנשים אחרים." הזדהות קשה.)
8. דומות - הבלשית קאסי מדוקס #2 / טאנה פרנץ'
שכחתי, באמת שכחתי, כמה הוא כתוב טוב. כל כך טוב. מצליח איכשהו להעביר באופן חי כל כך את הקסם שהוא מתאר, עד שאתה נשאב אל תוכו וממאן להתעורר גם כשכל הנורות מהבהבות מול עיניך.
9. האי של עוורי הצבעים / אוליבר סאקס
- אני אכתוב עליו כשיהיה לי זמן כי מגיע לו יותר מזה צר לי -
10. הארץ המשתנה / רוג'ר זילאזני
עוד הרפתקאות מובנות רק למחצה, עוד נדודים שאין להם פשר, עוד תעלומות שמתפענחות רק בחלקן. אני מחבבת את בלאק עוד יותר מקודם, ועדיין אין לי מושג מה הוא.
11. ההרפתקאות המדהימות של קוואליר וקליי - ספריה לעם #511 / מייקל שייבון
סוף סוף סיימתי. מרגיש כמו ספר פולחן לתרבות זרה לי בתכלית. ועדיין מרתק ועצוב ומשעשע. כשסיימתי, יותר מכל היה צר לי על סמי, שהיה ראוי מכולם לסוף טוב, וקיבל את הסוף הכי גרוע. אבל אחר כך נזכרתי בפתיח, שבו הוא מתואר נואם באירועי קומיקס שונים, ומה אתם יודעים, הוא נשמע מאושר. ועדיין הייתי מתה לדעת מה הוא עשה אחרי עמוד 725.
12. הזדמנות אחרונה לראות / דאגלס אדאמס
עצוב כל כך, ועם זאת חכם ומנחם בדרך דגלאסית אופיינית. וההומור שאורב בכל שורה ("לשמחתי, לא שמתי לב שכייסו אותי - אני אוהב לעבוד עם מקצוענים"). והידיעה שאדאמס עצמו כבר איננו, ושהספר הזה הוא הזדמנות אחרונה - בשבילי - לראות את העולם דרך העיניים שלו.
13. כתבי אייזק אסימוב (כרך 1) - כתבי אייזק אסימוב #1 / אייזיק אסימוב
עונג צרוף. אני צריכה לקרוא אותו שוב מתישהו, והפעם לרשום לעצמי ציטוטים נבחרים, כי יש כל כך הרבה כאלה.
14. משירי אדגר אלן פוא - העורב, אנבל לי. / אדגר אלן פו
בפעם המי יודע כמה. התרגום של העורב הוא מלאכת מופת. אנבל לי קצת פחות. שיברון הלב של השורות האחרונות (And so, all the night-tide, I lie down by the side Of my darling — my darling — my life and my bride) מיתרגם כל כך מרוחק (אַך בְּלֵיל אֲפֵלָה – עִמָּדִי הִיא כֻלָּהּ, וְאָנוּחַ עַל-יַד יוֹנָתִי הַכַּלָּה) והשיר מאבד את כל עצבותו.
15. פרסי ג'קסון וגנב (גנב) הברק - פרסי גקסון והאולימפיים #1 / ריק ריירדן
אתנחתא קומית.
16. קאי, הילד מהארגז / וולף דוריאן
קראתי שוב לרגל הצטרפותו למדפים שלי. ספר נהדר, אחד מהטובים. אני צריכה להראות אותו לאמא שלי.


©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ