"נובלה מרתקת הנמצאת בדיוק על גבול "הטריוויאלי" ו"הלא-יתכן". קבוצה טיפולית מתארגנת לטיפול באנשים שעברו חוויות אימה שאיש לא האמין להן.סיפור כתוב היטב, עם רמזים לאימה, ונקרא כאילו לא הכל גלוי על פני השטח, יש עוד מאחור..."

"זה ספר עיוני שמנסה לספר סיפור על המגפה האיומה של "מחלת השינה" - לא האפריקאית, מחלה נוירולוגית שגם אלה שהחלימו ממנה נותרו עם בעיות קשות ונאלצו לחיות בבתי חולים עד יום מותם. הספר כתוב ביובשנות מקצועית וקשה לקורה ההדיוט להעריך אותו."

"סיפור מתח אמין, מתאר אם לשלושה, עובדת במשרה מלאה, מתמודדת עם מצב כלכלי לא משהו, שבהסח הדעת אחראית להיעלמות בתה של חברתה הטובה. "

"מותח ומופרך במידות גדולות. סיפור קונספירטיבי על חטיפה, פושעים סדיסטיטים (רוסים כמובן) אילי הון מכל מיני לאומים (עפים שם מיליארדים בלי למצמץ). מניסיון - עוזר העביר זמן מת אחרי ניתוח"

"לא ספר גרוע, גם מותח לפעמים (ומשעמם לפעמים) סיפור שמבוסס על מה שהיכרנו במאות מותחנים מהסוג הזה, רק שהגיבורה היא אישה... הסיפור פה מופרך כמו בז'אנר הזה, אין בו שום חידוש."

"אחד מספריה המוקדמים של מוריארטי שתורגם לאחרונה. סיפור לא מתקבל על הדעת, דמויות כתובות היטב ולא מוגזמות. נעים לקרוא את ספריה, בידור לשמו."

"כתבתי על "מכמונת מהירות לפניך" ואין לי מה להוסיף על הספר הזה שהוא דומה מאד (עם סיפורים אחרים)"

"אין משהו נוסף שאפשר להגיד על הספר. ארוך, עם כמה טוויסטים ומותח."

"ניסיון לתרגם אגדות לשפת ה"פוליטקלי קורקט" השגורה בפינו. נחמד אבל כל כך מתאמץ שנקרא כמו בדיחה עם זקן. "

"סיפור מעניין, לפעמים מותח, לפעמים מופרך. בלש מיוסר (שהסיבה לייסוריו מתגלית בסוף ואינה אמינה בשקל) רצח כפול מזעזע במוסד לנערות במצוקה."

"ספר לא משעמם ולא מעניין על פשעים בונציה: זיופי אומנות, כנופיות, מעריכי אמנות. אין דבר רע - או טוב - להגיד עליו."

"הרעיונות נמצאים בעשרות ספרים: המעטים המיוחדים נגד הרבים הרגילים. נחמד לקרוא אותו, אין משהו נוסף להגיד עליו..."

"מאפיין תופעה של מאמרים מתומצתים הנותנים לקוראיהם הרגשה שהם לומדים משהו... אין מה להוסיף, גולדוול עשה עבודה טובה."

"סיפור מתח על צעירה שנחטפה למשך יותר משנה. כמה שנים אחרי שחרורה היא נחטפת שנית. מותח בהתחלה, תחקיר סביר אבל יותר מדי עמודים על הסיפור וההסברים רחוקים כל כך מלהיות מספקים. סך הכל אפשר לקרוא. "

"רצח המתרחש על רקע ניצול-עובדים על ידי חברות הסוכר בשנות הארבעים של המאה הקודמת. הגיבור הוא התובע הכללי במיאמי, אלמן שנישא שנית. הסיפור האישי לא אמין, הכתיבה סבירה, העלילה מלאה חורים. אפשר לקרוא ואפשר לוותר. פרווה."

"זה ספר אווירה, סוראליסטי, לא ברור באיזה רובד הוא מסופר. כתוב היטב, מעניין אבל מערב פנטזיה בסיפור."

"סיפור קצת תמוה על נערה אמריקאית שמגיעה ללמוד בבית ספר פרטי באנגליה. לא מחליט אם לשים את הדגש על קשיי ההסתגלות או על סיפור מתח מופרך שלוקחים בו חלק רוחותרפאים וטלפונים מיושנים."

"סיפור מתח טוב כתוב טוב, מותח. אבל אין מה לומר עליו כי הוא סיפור ספציפי שאי אפשר להסיק ממנו מסקנות רחבות."

"ספר טוב, כתוב היטב. הסופרת הקיפה את הנושא של אלימות במשפחה מכמה זוויות: הקורבן, התוקף, וגם אלה שנפגעים מההדף - ילדים הרואים הכל."

"את התובנות של הייז אנחנו מכירים: כל אהבה שונה מרעותה. גם אנשים לא רומנטיים מתאהבים. אהבה גורמת - יחד עם התעלות והתלהבות - גם לספקנות ותהייה. גם אהבה - כמו שאר הזירות האנושיות - יכולה להפוך מהר מאד לשדה קרב. מה עוד חדש???"

"דווקא סופר חביב שנעים לקרוא את ספריו. אבל הוא יודע לכתוב רק ספר אחד ולאפיין רק גיבור אחד, לא משנה איך קוראים לו..."

"חביב אבל נדוש."