“את הספר הזה פגשתי לראשונה על מדף הספרים בבית שלי, מה שעניינן אותי בספר הזה וגרם לי להסתכל עליו היה הכריכה. הכריכה משכה את צומת ליבי והחלטתי לבדוק על מה הספר. כשקראתי את התקציר של הספר, לא ממש התרשמתי מהעלילה והחלטתי לא לקרוא אותו. מאוחר יותר, כשחיפשתי ספר קצר וקל לקריאה (זה חופש פסח צריך קצת מנוחה :)) ראיתי את הספר הזה שוב והחלטתי לתת לו הזדמנות נוספת ולנסות לקרוא אותו. ראיתי שהביקורות רובם חיוביות וכמו שאומרים על טעם וריח אין להיתווכח. הפסקתי לקרוא את הספר מעמוד 96 ואפשר להסיק מזה שלא התרשמתי מהספר לטובה. אני חושבת שהפסקתי לקרוא אותו בגלל שחלק מין הדברים שמה הפריעו לי מבחינה מוסרית, למשל, אריה תלמידת תיכון בכיתה יא' מנהלת רומן עם המורה לספרות שלה וספנסר גם תלמידת יא' רוצה לגנוב את החבר של אחותה שגדול ממנה בכמה שנים ואיתו היו לה גם כמה פלירטוטים. הספר מספר לנו על תלמידות כיתה יא' ספנסר, אריה, אמילי, אליסון והאנה שיהיו חברות טובות עד סוף כיתה ז' והחברות בניהם התפרקה עקב היעלמותה של חברתן אליסון. מתחילת כיתה ח' עד תחילת כיתה יא' כל אחת מהן השתנתה. ספנסר רוצה לגנוב את החבר של אחותה. אריה מפנטזת על המורה לספרות שלה. אמילי מתאהבת בתלמידה החדשה בבית הספר, והאנה משתמשת בכמה תרגילים מלוכלכים כדי להישאר יפה. התקציר שכתבתי להלן הוא רלוונטי עד עמוד 96 כמובן. לסיכומו של דבר, אני לא התחברתי לסיפור מבחינה מוסרית ומבחינת האמירות שנאמרו בסיפור.”

“האמת? (ואני באמת לא מאמינה שאני אומרת את זה) העיבוד הטלוויזיוני לספר הרבה,הרבה יותר טוב מהספרים(מקרים נדירים...אני יודעת) ולמה? זה מאוד פשוט קודם כל הטלוויזיה באופן מפתיע למדי,מציגה את הדמויות בצורה יותר טובה.בספרים לכל אחת פרק יש פרק אחד בכל כמה פרקים מה שגורם,לסיבוך העלילות אחת בשנייה.בטלוויזיה המעבר חלק יותר. אני גם התחברתי יותר מהר לדמויות הטלוויזיוניות מאשר לספרותיות. השחקניות מצליחות להציג אותן בצורה יותר מחוברת לעולם שלנו. למרות זאת אני עדיין חושבת שהרעיון של הספר מעולה ,ועובדה,ששקרניות קטנות(סדרת הטלוויזיה) שוברת שיאים בכל העולם. אבל ברצינות,אניי חייבת לגלות מי זה A (למה רק בעונה השישית?!) אז מי השקרנית האהובה עליכם?”

“הספר היה ממש מותח וממש נהניתי לקרוא אותו. הספר הראשון מחסה רק את הפרקים הראשונים של הסדרה בלבד, ואני יודעת שהרבה מאוד מהתוכן של הסדרה לא היה בספרים. הספר הראשון היה טוב אבל עכשיו אני קוראת את הספר השני ואני פחות נהנית.”

“אני לא מעריצה של הסדרה, אני שונאת את הסדרה. אני לא מעריצה של השחקניות, אני לא מכירה אותן, אני לא מתה על שרה שפרד, אני לא הכרתי אותה לפני שקראתי את הספר. בקצרה ~חברה שלי הכריחה אותי לקרוא את הספר למרות אמרתי לה 1000 פעם שאני לא רוצה ושאני שונאת את הסדרה, אחרי שנה היא הצליחה לשכנע אותי כן לקרוא את הספר~ ועכשיו חברים, לביקורת. אני חייבת להודות שהופתעתי לגמרי לטובה מהספר הזה. אי אפשר להגיד שהספר שונה מהסדרה לגמרי, אבל הוא בהחלט שונה מהסדרה והרבה יותר טוב ממנה. ספר אמין, יפה ומהספרים האלה שאי אפשר להניח בצד. האמת שקראתי אותו די מזמן אז אני לא זוכרת בדיוק מה לא אהבתי. אבל אני באמת ממליצה לכם על הספר הזה. הוא פשוט ספר טוב. לא מדהים, ממש לא מושלם, אבל שווה קריאה חוזרת בהחלט.”

“את הספר הזה פגשתי לראשונה על מדף הספרים בבית שלי, מה שעניינן אותי בספר הזה וגרם לי להסתכל עליו היה הכריכה. הכריכה משכה את צומת ליבי והחלטתי לבדוק על מה הספר. כשקראתי את התקציר של הספר, לא ממש התרשמתי מהעלילה והחלטתי לא לקרוא אותו. מאוחר יותר, כשחיפשתי ספר קצר וקל לקריאה (זה חופש פסח צריך קצת מנוחה :)) ראיתי את הספר הזה שוב והחלטתי לתת לו הזדמנות נוספת ולנסות לקרוא אותו. ראיתי שהביקורות רובם חיוביות וכמו שאומרים על טעם וריח אין להיתווכח. הפסקתי לקרוא את הספר מעמוד 96 ואפשר להסיק מזה שלא התרשמתי מהספר לטובה. אני חושבת שהפסקתי לקרוא אותו בגלל שחלק מין הדברים שמה הפריעו לי מבחינה מוסרית, למשל, אריה תלמידת תיכון בכיתה יא' מנהלת רומן עם המורה לספרות שלה וספנסר גם תלמידת יא' רוצה לגנוב את החבר של אחותה שגדול ממנה בכמה שנים ואיתו היו לה גם כמה פלירטוטים. הספר מספר לנו על תלמידות כיתה יא' ספנסר, אריה, אמילי, אליסון והאנה שיהיו חברות טובות עד סוף כיתה ז' והחברות בניהם התפרקה עקב היעלמותה של חברתן אליסון. מתחילת כיתה ח' עד תחילת כיתה יא' כל אחת מהן השתנתה. ספנסר רוצה לגנוב את החבר של אחותה. אריה מפנטזת על המורה לספרות שלה. אמילי מתאהבת בתלמידה החדשה בבית הספר, והאנה משתמשת בכמה תרגילים מלוכלכים כדי להישאר יפה. התקציר שכתבתי להלן הוא רלוונטי עד עמוד 96 כמובן. לסיכומו של דבר, אני לא התחברתי לסיפור מבחינה מוסרית ומבחינת האמירות שנאמרו בסיפור.”

“האמת? (ואני באמת לא מאמינה שאני אומרת את זה) העיבוד הטלוויזיוני לספר הרבה,הרבה יותר טוב מהספרים(מקרים נדירים...אני יודעת) ולמה? זה מאוד פשוט קודם כל הטלוויזיה באופן מפתיע למדי,מציגה את הדמויות בצורה יותר טובה.בספרים לכל אחת פרק יש פרק אחד בכל כמה פרקים מה שגורם,לסיבוך העלילות אחת בשנייה.בטלוויזיה המעבר חלק יותר. אני גם התחברתי יותר מהר לדמויות הטלוויזיוניות מאשר לספרותיות. השחקניות מצליחות להציג אותן בצורה יותר מחוברת לעולם שלנו. למרות זאת אני עדיין חושבת שהרעיון של הספר מעולה ,ועובדה,ששקרניות קטנות(סדרת הטלוויזיה) שוברת שיאים בכל העולם. אבל ברצינות,אניי חייבת לגלות מי זה A (למה רק בעונה השישית?!) אז מי השקרנית האהובה עליכם?”

“הספר היה ממש מותח וממש נהניתי לקרוא אותו. הספר הראשון מחסה רק את הפרקים הראשונים של הסדרה בלבד, ואני יודעת שהרבה מאוד מהתוכן של הסדרה לא היה בספרים. הספר הראשון היה טוב אבל עכשיו אני קוראת את הספר השני ואני פחות נהנית.”

“אני לא מעריצה של הסדרה, אני שונאת את הסדרה. אני לא מעריצה של השחקניות, אני לא מכירה אותן, אני לא מתה על שרה שפרד, אני לא הכרתי אותה לפני שקראתי את הספר. בקצרה ~חברה שלי הכריחה אותי לקרוא את הספר למרות אמרתי לה 1000 פעם שאני לא רוצה ושאני שונאת את הסדרה, אחרי שנה היא הצליחה לשכנע אותי כן לקרוא את הספר~ ועכשיו חברים, לביקורת. אני חייבת להודות שהופתעתי לגמרי לטובה מהספר הזה. אי אפשר להגיד שהספר שונה מהסדרה לגמרי, אבל הוא בהחלט שונה מהסדרה והרבה יותר טוב ממנה. ספר אמין, יפה ומהספרים האלה שאי אפשר להניח בצד. האמת שקראתי אותו די מזמן אז אני לא זוכרת בדיוק מה לא אהבתי. אבל אני באמת ממליצה לכם על הספר הזה. הוא פשוט ספר טוב. לא מדהים, ממש לא מושלם, אבל שווה קריאה חוזרת בהחלט.”