ספר זה הוא הטיפול המקיף הראשון בחומרים הספרותיים העוסקים ביצירת גולם, מן העולם העתיק עד לתקופה המודרנית; מוצגות בו הדרכים המגוונות שבהן הובן הגולם בשיטות המיסטיות השונות. תפקידו של מושג הגולם היה להעניק לאליטה היהודית מעמד מיוחד של בעלי כוחות על טבעיים, שמקורם בידיעה מעמיקה של השפה העברית ושל כוחותיה המאגיים והמיסטיים. המחבר מצ...

היבטים חדשים של הקבלה מוארים בספרו של משה אידל, המעמיד לקבלה פרשנות חדשה וחשובה. גישתו העיקרית של המחבר הנה פנומנולוגית, והנחתו היא כי שני מוקדי העניין העיקריים של המיסטיקה הקבלית הם האקסטטי-דבקותי והתיאוסופי-תיאורגי; אלה הם שני עמודי התווך של הקבלה. את הנישה הפנומנולוגית משלימים דיונים היסטוריים, וכן נעשה שימוש בטקסטולוגיה ובפ...

ר` מנחם רקנאטי, שפעל באיטליה בשלהי המאה הי``ג ובראשית המאה הי``ד, היה מחשובי המקובלים של ראשית הקבלה. למרות בקיאותו הרבה, גישתו העקרונית לתפיסת מערכת האלוהות והשפעתו על מקובלים רבים, נותרו כתביו והשקפותיו בשולי המחקר. מונוגרפיה זו היא הסקירה הנרחבת הראשונה אודותיו, והיא מטפלת במכלול הנושאים הקבליים שהעסיקו את רקאנטי על רקע התפתחו...

החסידות: בין אקסטזה למאגיה מציע לראות בחסידות חלק מתולדותיה של המזיגה בין הקבלה והמאגיה, שהתפשטה באירופה החל בתקופת הרנסנס. החסידות, שהיא השלב החשוב האחרון של המיסטיקה היהודית, מהווה תופעה מורכבת שהשפיעה על שכבות רבות ביהדות מזרח - אירופה. ספר זה מתאר את הזיקה שבין הדרך המובילה לחוויית דבקות עם האין האלוהי לבין החזרה משם. המיס...

אברהם אבולעפיה אומר : · העברית היא השפה הטבעית היחידה - משום כך בחר בה האל לתורתו. · השפה היא שיקוף העולם, וידיעתה חשובה אף מידיעת העולם. · התורה שבעל פה עולה על התורה שבכתב משום שהיא שכל בלבד ללא דמיון. · שבע דרכים לפירוש התורה : מהפשט המכוון להמון, דרך המשל, החידה והאלגוריה הפילוסופית, ועד הקבלה הנבואית. אברהם אבולעפיה מחשובי המקו...

במחקר העוסק בזיקה שבין המשיחיות וההיסטוריה היהודית הסתמנה לאחרונה מגמה המנסה להתעכב על הממד הרוחני של התופעות המשיחיות. פרקי ספר זה הם נסיון להשקיף על כמה תופעות משיחיות ביהדות מן הזווית הזאת. עיקרי דיוננו בפירוש הספיריטואלי של המשיחיות ההופך לבעל משקל החל בימי הביניים, ובקיומן של תופעות רוחניות שונות - ההתגלויות בעיקר - כבנות ...

המחקר שמתפרסם כאן מתאר סוגיה מרכזית ביצירתו הענפה של ר' אברהם אבולעפיה: החוויה המיסטית וכל הכרוך בה. דרך בירור הסוגיה מבהיר המחבר את חשיבותו של מקובל זה במיסטיקה היהודית בימי הביניים ואת פשר היחס הדו-ערכי שזכה לו בתקופות שונות. אבולעפיה מכנה את שיטתו בשני כינויים עיקריים: 'הקבלה הנבואית', היא הקבלה האקסטטית, ו'קבלת השמות', היא הקבל...

קבלה וארוס הוא חיבור מקיף השופך אור חדש על תפיסת האהבה הארוטית במחשבה המיסטית היהודית. הספר מנתח שורת נושאים מרכזיים בקבלה, הקשורים לאהבה: אהבה בין גבר לאישה, בין האל ובין השכינה, בין האדם ובין האל, ולבסוף בין האל ובין עם ישראל בדמות רעיה. תוך כדי עיון במקורות בדפוס ובכתבי יד, שחלקם טרם נידונו בידי חוקרים, עוקב המחבר אחר מושג הארוס ...

ספרי הכתובים: תהלים, משלי, איוב, שיר השירים, רות, איכה, קהלת, אסתר, דניאל, עזרא, נחמיה ודברי הימים, נבדלים מספרי התורה והנביאים מבחינת מעמדם של המחברים: הם אינם מעוגנים בנבואה, אלא בהגותם של מלכים (דוד ושלמה) ושל סופרים בעלי השראה רוחנית. בספרים אלו מוצתה חכמת ממשלתם ומנהיגותם הרוחנית, האמונתית והמוסרית של המחברים-ההוגים. בהיותם ספרי...

מקובלים של לילה הוא נסיון להקדיש תשומת-לב לחוויות שונות המתוארות בספרות הקבלה. היו מקובלים – בייחוד בקבלה הנבואית – שפנו אל טכניקטת מיסטיות המבוססות על ביטויים של שמותו האל כדי להגיע לחוויה נבואית, דהיינו אקסטאטית, במיוחד בלילה, תוך כדי מצב של ערות. מקובלים אחרים פנו אל טכניקה הידועה במקורות יהודיים כשאלת-חלום, דהיינו ביטויים ש...

המיתוס ביהדות הוא קובץ מאמרים על המיתוס בהיסטוריה, בהגות ובספרות. מאמרי הקובץ בוחנים שורה של מיתוסים מזוויות ראייה שונות. הקובץ נחלק לשלושה חלקים: סוגיות תאורטיות, מיתוסים בעת העתיקה ובימי הביניים, ונוכחות המיתוס בעידן המודרני. הספר מבוסס על מושב בקונגרס העולמי הי"ב למדעי היהדות, תשנ"ז, ועל כינוס בנושא המיתוס היהודי שערך מרכז זלמ...

הפרשנות היא דרך יצירה בעלת משקל עצום בתרבות היהודית. דור אחר דור ביקשו הפרשנים לדלות מכתבי הקודש, בעיקר מהמקרא, את המשמעויות הטמונות לדעתם בחיבורים קדומים. מאחר שבין החיבורים לבין הפרשנות המאוחרת מפרידים שנים רבות ועולמות תרבותיים וגיאוגרפיים שונים, נשאלת השאלה כיצד גישרו הפרשנים מימי הביניים ומן התקופה הקדם־מודרנית על הפערים...

הספר שלשלאות קסומות הוא ציון דרך מרכזי בעבודתו המחקרית של פרופ' משה אידל ובחקר הקבלה בכלל. במרכז הספר עומד דימוי השלשלת, בו משתמשים המקובלים כדי לתאר את הקשר הרציף והחי בין האלוהות לבין העולם האנושי. דימוי זה בולט במיוחד באופן בו מתוארים לימוד התורה, התפילה ושם האל בעולם הקבלי. הדיונים בנושאים אלו לאורך הספר חושפים כיצד שילבו המ...