» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (40):
כשלסבתא יהיו מדפים,
לימים,
מחקר קבלה,
רוצה,
לקרוא,
RTBCPT3,
יהדות, הגות והיסטוריה יהודית, עדות ישראל למכירה,
YON,
ספרים שעדיין לא קראתי,
ראשונה,
דו,
קבלה, חסידות, משיחיות,
יהדות ומחשבת ישראל למכירה,
ראשון חדש לגמרי שני כחדש,
צריך להשיג,
ה.ס. 2425 2210- 5697,
תומחר ,
ה.ס. נוסף,
Wishlist - עיוני,
ספרי עיון,
אוניברסיטה משודרת,
הדרכה ועיון - למבוגרים,
יהדות ומחשבת ישראל,
אוניברסיטה משודרת,
היסטוריה למכירה,
רוצה לקרוא,
מאגייה ומיסטיקה ופאראפסיכולוגיה וקבלה וכו',
ספרי עיון למכירה ,
חסידות,
ספרים שארצה לקרוא,
יהדות,
יהדות,
I,
בהזדמנות הקרובה,
2א-צהוב,
לרכוש,
חפציבה,
זלי תקרא בהמשך,
קבלה,
ספרים שאני מעוניין בהם,
עוד ...
|
|
1.
|
|
ספר זה הוא הטיפול המקיף הראשון בחומרים הספרותיים העוסקים ביצירת גולם, מן העולם העתיק עד לתקופה המודרנית; מוצגות בו הדרכים המגוונות שבהן הובן הגולם בשיטות המיסטיות השונות. תפקידו של מושג הגולם היה להעניק לאליטה היהודית מעמד מיוחד של בעלי כוחות על טבעיים, שמקורם בידיעה מעמיקה של השפה העברית ושל כוחותיה המאגיים והמיסטיים. המחבר מציב את הדיונים השונים בגולם בהקשרם ההיסטורי והאינטלקטואלי, ומציג את הטכניקות ליצירת יצור מלאכותי, נושא שהוזנח בעבר על ידי הספרות. כן סוקר המחבר את תפיסת הגולם בספרות הצפון-אירופית והספרדית בימי הביניים ומאפשר בכך הבנה מעמיקה יותר של המיסטיקה והמאגיה היהודית. בספר נחקר גם הטיפול היהודי והנוצרי בגולם בתקופת הרנסנס, כחלק מעיסוקו של הרנסנס באופי האנושי. חיבור זה נסמך על עיון בכתבי יד רבים שלא היו ידועים לחוקרים, והוא סותר את ההנחה הרווחת שהקווים הכלכליים של המיסטיקה היהודית כבר סורטטו. גולם הוא השלישי בסדרת ספרי הקבלה שמפרסם משה אידל בהוצאת שוקן. קדמו לו אבולעפיה: לשון תורה והרמנויטיקה וקבלה: היבטים חדשים, שזיכה את מחברו בפרס ביאליק. משה אידל הוא פרופסור בקתדרה להגות יהודית על שם מקס קופר, האוניברסיטה העברית בירושלים. על הספר ``הגולם הוא פיסגת המיסטיקה היהודית. בבריאה חדשה של אדם הגיע המיסטיקאי אל שיא היכולת האנושית, אם לא למעלה מזה. ועתה זכה נושא זה גם במעמד הראוי לו במחקר. אינני מכיר בספרות מחקר הקבלה ניתוח כה שלם ומקיף ומעמיק של נושא אחד כספרו של משה אידל`` יהודה ליבס, גלם בגימטריא חכמה...
|
|
2.
|
|
היבטים חדשים של הקבלה מוארים בספרו של משה אידל, המעמיד לקבלה פרשנות חדשה וחשובה. גישתו העיקרית של המחבר הנה פנומנולוגית, והנחתו היא כי שני מוקדי העניין העיקריים של המיסטיקה הקבלית הם האקסטטי-דבקותי והתיאוסופי-תיאורגי; אלה הם שני עמודי התווך של הקבלה. את הנישה הפנומנולוגית משלימים דיונים היסטוריים, וכן נעשה שימוש בטקסטולוגיה ובפסיכולוגיה כדי לעשות צדק עם כל ההיבטים של טקסטים ורעיונות קבליים. תוך כדי קריאה במקורות ראשוניים, ובהם כתבי-יד רבים, מתאר אידל את המיסטיקה היהודית מימי הביניים ועד המאה התשע-עשרה. הוא מראה שהקבלה כוללת בתוכה מקורות עתיקים שהקדימו את התיאולוגיה הגנוסטית; הוא מדגיש את שתי צורות היסוד של המיסטיקה היהודית - הדבקות והתיאורגיה; והוא טוען לאוניו-מיסטיקה תפקיד חשוב במגמות מסוימות של הקבלה, וכן שאת האלמנט התיאורגי אפשר למצוא במקורות הרבניים המוקדמים ביותר. הספר מתאר בפירוט טכניקות מיסטיות הנוהגות בקבלה ומסיים בניתוח ההרמנויטיקה הקבלית ובסקירת ההיסטוריה של הקבלה, שכמוה ככתיבת היסטוריה זו מחדש. משה אידל זכה על ספרו זה בפרס ביאליק לספרות יפה ולחוכמת ישראל לשנת 1993. כן זכה הספר בפרס National Jewish Book Award לשנת 1989, בקטגורית ספרי מחקר, ובפרס Present Tense-Joel Cavior בקטגוריית ספרי הגות יהודית. משה אידל הוא פרופסור בקתדרה להגות יהודית על-שם מקס קופר, החוג לחשבת ישראל, האוניברסיטה העברית, ירושלים. על הספר ספרו של משה אידל יסייע לקורא שאינו מומחה להבין את המסורת הקבלית כולה, תוך השוואתה לאספקטים רבים של המחשבה בת-זמננו. אומברטו אקו במחקרו המקורי, המלומד והמגרה למחשבה של משה אידל ישנה הבטחה לספר מופת. אלי ויזל לא יכול להיות ספק באשר לחשיבות ולמקוריות ספרו של אידל. בהציעו עושר של תובנות משלימות לאלה של גרשם שלום וממשיכיו, הוא מחייב תשומת לב רבה ודיון מעמיק. פרופ` אלכסנדר אלטמן...
|
|
3.
|
|
ר` מנחם רקנאטי, שפעל באיטליה בשלהי המאה הי``ג ובראשית המאה הי``ד, היה מחשובי המקובלים של ראשית הקבלה. למרות בקיאותו הרבה, גישתו העקרונית לתפיסת מערכת האלוהות והשפעתו על מקובלים רבים, נותרו כתביו והשקפותיו בשולי המחקר. מונוגרפיה זו היא הסקירה הנרחבת הראשונה אודותיו, והיא מטפלת במכלול הנושאים הקבליים שהעסיקו את רקאנטי על רקע התפתחות הקבלה במאה השנים שלפניו. המחקר, המבוסס על מאות כתבי יד וסוקר את התפתחותם של הרעיונות שעיצבו את הגותו הקבלית, דן גם בהשפעת כתביו של רקנאטי על הקבלה באיטליה ובצפת, ובתרומתם להופעת הקבלה הנוצרית. נדונה גם הזיקה האפשרית בין תפסיתו של רקנאטי את התורה לבין הדקונסטרוקציה של דרידה. ספר זה מכיל את חלקה הראשון של המונוגפריה. חלקה השני יראה אור בקרוב. ר` מנחם רקנאטי המקובל הוא הרביעי בסדרת ספרי קבלה שמפרסם משה אידל בהוצאת שוקן. קדמו לו גולם, אברהם אבולעפיה: לשון, תורה והרמוניטיקה וקבלה: היבטים חדשים, שזיכה את מחברו בפרס ביאליק. משה אידל הוא פרופסור בקתדרה להגות יהודית על שם מקס קופר, האוניברסיטה העברית, ירושלים....
|
|
4.
|
|
החסידות: בין אקסטזה למאגיה מציע לראות בחסידות חלק מתולדותיה של המזיגה בין הקבלה והמאגיה, שהתפשטה באירופה החל בתקופת הרנסנס. החסידות, שהיא השלב החשוב האחרון של המיסטיקה היהודית, מהווה תופעה מורכבת שהשפיעה על שכבות רבות ביהדות מזרח - אירופה. ספר זה מתאר את הזיקה שבין הדרך המובילה לחוויית דבקות עם האין האלוהי לבין החזרה משם. המיסטיקון - הצדיק החסידי - נתפס כמלא כוחות המאפשרים לו להעניק מהם לקבוצה הדתית החוסה בצלו. תופעה אחרונה זו מתוארת כמאגיה. מודל זה, שמקורותיו בהגותו הקבלית של ר' משה קורדוברו מאחד תופעות חשובות בקבלה ובחסידות, ובכך יוצר זיקה הדוקה בין שני שלבים אלה של המיסטיקה היהודית. התרומה של הדרך המיסטית, שהיתה נפוצה בקבלה הנבואית ואשר כללה פרקטיקות כגון התבודדות, השתוות, התפשטות הגשמיות ודבקות, מוצעת כאחד המקורות למיסטיקה החסידית. כמו כן מציע הספר זה ניתוח של תפיסות מיסטיות - מאגיות של השפה, שהתפתחו מן המאגיה היהודית בתוך הקבלה הנבואית ובתוך קבלת צפת, והשפיעו עמוקות על תפיסות התפילה ולימוד התורה בחסידות. בסדרת ספרי היהדות שמפרסם משה אידל בהוצאת שוקן ראו אור: קבלה: היבטים חדשים: אברהם אבולעפיה: לשון תורה והרמנויטיקה, גולם, ר' מנחם רקנאטי המקובל. משה אידל, חתן פרס ישראל תשנ"ט למחשבת ישראל, הוא פרופסור בקתדרה להגות יהודית על - שם מקס קופר, החוג למחשבת ישראל, האוניברסיטה העברית, ירושלים....
|
|
5.
|
|
אברהם אבולעפיה אומר : · העברית היא השפה הטבעית היחידה - משום כך בחר בה האל לתורתו. · השפה היא שיקוף העולם, וידיעתה חשובה אף מידיעת העולם. · התורה שבעל פה עולה על התורה שבכתב משום שהיא שכל בלבד ללא דמיון. · שבע דרכים לפירוש התורה : מהפשט המכוון להמון, דרך המשל, החידה והאלגוריה הפילוסופית, ועד הקבלה הנבואית. אברהם אבולעפיה מחשובי המקובלים בימי הביניים, נודע כמייסדה של הקבלה הנבואית - זרם מיוחד בקבלה, המורה את הדרך לחוויה נבואית באמצעות טכניקות מיסטיות שונות. סוגיה מיוחדת בכתביו של אבולעפיה היא תפיסת הלשון על כל היבטיה, והיא מוצעת בספר זה, ביחד עם השקפותיו על התורה ועל השיטות השונות לפרשה. זהו התיאור הנרחב הראשון של סוג מיוחד של תפיסת טקסט קבלית, שהיא מרחיקת לכת אף ביחס למגמות מודרניות בניתוח טקסטים. הדיונים מתבססים על מובאות רבות מחיבורים המצויים רק בכתבי יד. מובאות אלה רואות כאן אור לראשונה. ספר זה הוא השני בסדרת ספרי קבלה שמפרסם משה אידל בהוצאת שוקן. הספר הראשון בסדרה, קבלה: היבטים חדשים, זיכה את מחברו בפרס ביאליק לשנת 1993. משה אידל הוא פרופסור בקתדרה להגות יהודית על שם מקס קופר, החוג למחשבת ישראל, האוניברסיטה העברית, ירושלים....
|
|
6.
|
|
במחקר העוסק בזיקה שבין המשיחיות וההיסטוריה היהודית הסתמנה לאחרונה מגמה המנסה להתעכב על הממד הרוחני של התופעות המשיחיות. פרקי ספר זה הם נסיון להשקיף על כמה תופעות משיחיות ביהדות מן הזווית הזאת. עיקרי דיוננו בפירוש הספיריטואלי של המשיחיות ההופך לבעל משקל החל בימי הביניים, ובקיומן של תופעות רוחניות שונות - ההתגלויות בעיקר - כבנות לוואי ולפעמים אף כמקדמות את המשיחיות הפומבית.
עם זאת, נערך כאן נסיון לציין את קיומן של הזיקות השונות בין המיסטיקה היהודית ובין המשיחיות הרבה לפני גירוש ספרד, הן בקבלת אברהם אבולעפיה והן בספר הזוהר. ולאפשר הבנה שונה מזו הרווחת במחקר בדבר הגורמים ההסטוריים שהביאו לשילוב שבין הקבלה והמשיחיות....
|
|
8.
|
|
המחקר שמתפרסם כאן מתאר סוגיה מרכזית ביצירתו הענפה של ר' אברהם אבולעפיה: החוויה המיסטית וכל הכרוך בה. דרך בירור הסוגיה מבהיר המחבר את חשיבותו של מקובל זה במיסטיקה היהודית בימי הביניים ואת פשר היחס הדו-ערכי שזכה לו בתקופות שונות.
אבולעפיה מכנה את שיטתו בשני כינויים עיקריים: 'הקבלה הנבואית', היא הקבלה האקסטטית, ו'קבלת השמות', היא הקבלה המתרכזת בהזכרתם של צירופי האותיות של שמות הקודש. לעומת השיטות הקבליות בנות הזמן, הקבלה האקסטטית מאופיינת הן במטרה הן בטכניקה להשגתה. המטרה: חוויה של התגלות ושל דבקות הגובלת באיחוד גמור עם האלוהות; הטכניקה: מכלול של הגיית אותיות, תרגילי נשימה, מוזיקה ותנועות ראש וידיים, המכוונים יחדיו להביא את המקובל לידי חוויה אקסטטית. חוויה זו מתוארת בכתבי ר' אברהם אבולעפיה בדימויים ארוטיים.
במהדורה חדשה זו ימצא הקורא פרק נוסף, הסוקר את ההתפתחויות בגישתו של פרופ' גרשם שלום למקומו של אברהם אבולעפיה בתמונה הכללית של הקבלה לפי גישתו, וכן דן בתרומה שניתוח הקבלה הנבואית תורם להבנה אחרת של ההיסטוריה והפנומנולוגיה של הקבלה....
|
|
9.
|
|
קבלה וארוס הוא חיבור מקיף השופך אור חדש על תפיסת האהבה הארוטית במחשבה המיסטית היהודית. הספר מנתח שורת נושאים מרכזיים בקבלה, הקשורים לאהבה: אהבה בין גבר לאישה, בין האל ובין השכינה, בין האדם ובין האל, ולבסוף בין האל ובין עם ישראל בדמות רעיה. תוך כדי עיון במקורות בדפוס ובכתבי יד, שחלקם טרם נידונו בידי חוקרים, עוקב המחבר אחר מושג הארוס בזרמים השונים של התאוסופיה הקבלית ומציע מודלים של איחוד בין הייצוג הזכרי של האלוהות ובין הייצוג הנקבי של השכינה.
חקר הארוס משמש מפתח להבנת מכלול נושאים ובהם שוויון האישה וכוח השפעתה, ההתבוננות באישה כחלק מההתעלות אל האל, וכן הבנת האהבה ככוח קוסמי, הקושר את המציאות כולה לכדי אחדות אחת. כמו כן מעמיק הספר במושג הדו-פרצופין של הזוג הראשון: שני פנים בגוף אחד, שלאחר הפירוד נותרה ביניהם זיקה קדמונית של אהבה.
משה אידל, חתן פרס ישראל ומומחה בעל שם עולמי למחשבת ישראל, הוא פרופסור בקתדרה להגות יהודית על-שם מקס קופר בחוג למחשבת ישראל, האוניברסיטה העברית, ועמית בכיר במכון שלום הרטמן בירושלים. זהו הספר השישי בסדרת ספרי הקבלה שפרסם בהוצאת שוקן.
"בדרכו המבריקה והמלומדת שופך אידל אור על תרבות הארוס במחשבה היהודית והקבלית. חומר קריאה מרתק ומפתיע."
ג'פרי הרטמן, אוניברסיטת ייל
"מומלץ בחום."
מגזין צ'ויס
"ספרו החדש והמבריק של אידל... ממשיך במשימה שבה החל גרשם שלום, להשיב את הרוחניות אל המימד הציבורי... ממצאיו פורצים את גבולות הקבלה ונוגעים בעצם טבעה של היהדות. הוא מנתח את רעיון האהבה המיסטית באמצעות קשת של מקורות מרתקים, ויורד לשורש תפקידה הן בחיי היומיום הן בעולמות עליונים."
ג'רמי אדלר, טיימס (TLS)...
|
|
10.
|
|
מקובלים של לילה הוא נסיון להקדיש תשומת-לב לחוויות שונות המתוארות בספרות הקבלה. היו מקובלים – בייחוד בקבלה הנבואית – שפנו אל טכניקטת מיסטיות המבוססות על ביטויים של שמותו האל כדי להגיע לחוויה נבואית, דהיינו אקסטאטית, במיוחד בלילה, תוך כדי מצב של ערות. מקובלים אחרים פנו אל טכניקה הידועה במקורות יהודיים כשאלת-חלום, דהיינו ביטויים של נוסחאות שונות, המבטיחות קבלת תשובה לשאלה של מישהומעוניין בה, תוך כדי שינה במצב של חלום. בשני המקרים משמש הלילה כזמן מתאים לפרוץ את מצבי התודעה הרגילים כדי להגיע ללסוגים של ידע נסתר. ר` יוסף קארו זכה לגילויים ליילים רבים, כתוצאה משינון משניות. מכאן שבקבלה הייתה מודעות לחשיבותם של מרשמים כחלק מטכניקות מיסטיות שיצרו גישות קבליות חדשות....
|
|
11.
|
|
המיתוס ביהדות הוא קובץ מאמרים על המיתוס בהיסטוריה, בהגות ובספרות. מאמרי הקובץ בוחנים שורה של מיתוסים מזוויות ראייה שונות. הקובץ נחלק לשלושה חלקים: סוגיות תאורטיות, מיתוסים בעת העתיקה ובימי הביניים, ונוכחות המיתוס בעידן המודרני. הספר מבוסס על מושב בקונגרס העולמי הי"ב למדעי היהדות, תשנ"ז, ועל כינוס בנושא המיתוס היהודי שערך מרכז זלמן שזר בשנת תשנ"ט. המיתוס ביהדות מצביע על שימושים שונים במושג המיתוס ומציע לו תובנות רחבות והגדרות מגוונות. בניגוד למגמות שרווחו בעבר, שיש לראות במיתוס תודעה ייחודית, ומבחינה יהודית - אף שולית ושלילית, מגלה הקובץ שלפנינו גישה שונה, המניחה את רב - גוניותו של השיח המיתי בעולם היהודי. המיתוס ביהדות צועד צעד חשוב לקראת ההשתחררות מהנחות פשטניות בדבר הניגוד המובהק בין דת ממוסדת לדת שאינה ממוסדת, גישה הניכרת יפה במחקר לאחרונה. הקובץ מצטרף למגמה מקיפה של ראייה מורכבת של זרמי היהדות השונים, ומתוך גישה זו הוא דן במתח שבין יהדות למיתוס, בין מיתוס לבין המקרא, או בין המיתוס לבין העולם התלמודי. על העטיפה: שושנה אידל, התפעמות, תשס"ב....
|
|
12.
|
|
הפרשנות היא דרך יצירה בעלת משקל עצום בתרבות היהודית. דור אחר דור ביקשו הפרשנים לדלות מכתבי הקודש, בעיקר מהמקרא, את המשמעויות הטמונות לדעתם בחיבורים קדומים. מאחר שבין החיבורים לבין הפרשנות המאוחרת מפרידים שנים רבות ועולמות תרבותיים וגיאוגרפיים שונים, נשאלת השאלה כיצד גישרו הפרשנים מימי הביניים ומן התקופה הקדם־מודרנית על הפערים הללו.
שלמויות בולעות: קבלה ופרשנות הוא ספר המבקש לשרטט את המושגים המרכזיים של מהות הטקסט הקדוש בספרות המיסטית היהודית מראשיתה ועד לתקופת החסידות, כמו גם את שיטות הפרשנות המרובות והרדיקליות שפרשנים יהודים עיצבו והשתמשו בהן: פרשנויות סמליות, אלגוריות, גימטרייה וצירופי אותיות. אחת מן ההנחות המרכזיות כאן גורסת כי כתבי הקודש עברו תהליכים של הבנה סודית (הרזיה), שמשתנה משיטה קבלית אחת לאחרת. כמו כן, נראה שגילויים של הסודות האלה אינם רק עניין של פענוח הטקסט המוצפן, אלא צורת ביטוי עצמית המשליכה את חיי הרוח של הפרשן אל תוך הטקסט המפורש. במקרים רבים הפרשן מתאחד עם הטקסט האלוהי שהוא מפרש, כחלק מחוויה מיסטית.
משה אידל הוא פרופסור אמריטוס בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, ומשמש חוקר בכיר במכון שלום הרטמן. פרופ' אידל הוא חתן פרס ישראל בתחום מחשבת ישראל לשנת תשנ"ט, זוכה פרס אמ"ת וחבר האקדמיה הישראלית הלאומית. זהו ספרו השני בסדרה לחקר הקבלה....
|
|
14.
|
|
הספר שלשלאות קסומות הוא ציון דרך מרכזי בעבודתו המחקרית של פרופ' משה אידל ובחקר הקבלה בכלל.
במרכז הספר עומד דימוי השלשלת, בו משתמשים המקובלים כדי לתאר את הקשר הרציף והחי בין האלוהות לבין העולם האנושי. דימוי זה בולט במיוחד באופן בו מתוארים לימוד התורה, התפילה ושם האל בעולם הקבלי. הדיונים בנושאים אלו לאורך הספר חושפים כיצד שילבו המקובלים את הרעיון הנאו-פלטוני של "שרשרת ההוויה הגדולה" יחד עם תפיסת עולמם היהודית המיתית.
בשל מרכזיותו של דימוי השלשלת בספרות הקבלית, עולות בספר שלשלאות קסומות שאלות יסוד הנוגעות להבנת הקבלה ולחקר המיסטיקה היהודית: האם על מחקר הקבלה להתמקד בתיאולוגיה הקבלית או בפרקטיקות המיסטיות? מה טיב הקשר בין טכניקות מיסטיות לבין חוויות מיסטיות? האם במסגרת הקבלה ייתכן מצב של איחוד מיסטי בין האדם לבין האל? ובכלל, האם ישנם מאפיינים שבאמצעותם ניתן להגדיר מהי מיסטיקה יהודית?
מציע בנוגע לשאלות אלו ולשורה של סוגיות יסוד נוספות, מציע הספר שלשלאות קסומות פרדיגמה חדשה להבנת הקבלה.
משה אידל, פרופסור אמריטוס בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים וחוקר בכיר במכון שלום הרטמן, הוא גדול חוקרי הקבלה בדורנו. ...
|
|
