החסידות: בין אקסטזה למאגיה מציע לראות בחסידות חלק מתולדותיה של המזיגה בין הקבלה והמאגיה, שהתפשטה באירופה החל בתקופת הרנסנס. החסידות, שהיא השלב החשוב האחרון של המיסטיקה היהודית, מהווה תופעה מורכבת שהשפיעה על שכבות רבות ביהדות מזרח - אירופה. ספר זה מתאר את הזיקה שבין הדרך המובילה לחוויית דבקות עם האין האלוהי לבין החזרה משם. המיסטיקון - הצדיק החסידי - נתפס כמלא כוחות המאפשרים לו להעניק מהם לקבוצה הדתית החוסה בצלו. תופעה אחרונה זו מתוארת כמאגיה. מודל זה, שמקורותיו בהגותו הקבלית של ר' משה קורדוברו מאחד תופעות חשובות בקבלה ובחסידות, ובכך יוצר זיקה הדוקה בין שני שלבים אלה של המיסטיקה היהודית. התרומה של הדרך המיסטית, שהיתה נפוצה בקבלה הנבואית ואשר כללה פרקטיקות כגון התבודדות, השתוות, התפשטות הגשמיות ודבקות, מוצעת כאחד המקורות למיסטיקה החסידית. כמו כן מציע הספר זה ניתוח של תפיסות מיסטיות - מאגיות של השפה, שהתפתחו מן המאגיה היהודית בתוך הקבלה הנבואית ובתוך קבלת צפת, והשפיעו עמוקות על תפיסות התפילה ולימוד התורה בחסידות. בסדרת ספרי היהדות שמפרסם משה אידל בהוצאת שוקן ראו אור: קבלה: היבטים חדשים: אברהם אבולעפיה: לשון תורה והרמנויטיקה, גולם, ר' מנחם רקנאטי המקובל. משה אידל, חתן פרס ישראל תשנ"ט למחשבת ישראל, הוא פרופסור בקתדרה להגות יהודית על - שם מקס קופר, החוג למחשבת ישראל, האוניברסיטה העברית, ירושלים.