ולטר בנימין וגרשום שלום שמרו על ידידות נמרצת במשך עשרים וחמש שנה – עד למותו של בנימין בספטמבר 1940 – אף על פי ששהו רק לעתים רחוקות ולתקופות קצרות באותו המקום. מחליפת המכתבים הרצופה ביניהם בשנים 1915-1940 נשמרו לרוב רק מכתביו של בנימין אל שלום, ואילו המכתבים שכתב לו שלום עד מרץ 1933, שנותרו בביתו של בנימין בברלין, נפלו בידי הגסטפו וכנראה ה...

השנה היא 1940. זה עשר שנים כותב ולטר בנימין, המבקר והוגה הדעות היהודי-גרמני, את יצירת המופת שלו בספרייה בפריז. טנקים גרמניים כבר שועטים בפרברי פריז, ובנימין נאלץ לברוח. הוא יוצא לעבר הגבול כשבידו מזוודה שבורה ובה כתב-היד המכיל אלף עמודים. אחרי נסיון נפל להימלט דרך מרסיי, הוא מגיע בדרך לא דרך אל ליזה פיטקו, צעירה אנטי-נאצית נועזת, ...

בואו נעצום עיניים. נבחר מקום נוח לשבת. נדמיין את עצמנו אוחזים בכוס יין בעל גוף מלא. כעת אנו מוכנים. מוכנים להאזין לסיפורים, להתעמק בפרטים קוריוזיים: לנבור כבלשים בתוך המרקם הסמיך של ההיסטוריה. דמיינו לעצמכם שקולו של המספר, הקליל והנינוח, שייך לווָלטר בנימין. רק מעטים מכירים את עשרות תוכניות הרדיו שחיבר ושידר ולטר בנימין בין 1927 ל-1...

מן הטקסטים הכלולים בשני כרכי הקובץ הזה מצטיירת דמותו הרוחנית של בנימין בצדדיה העיקריים: כארכיאולוג של העידן המודרני ברוח החשיבה הדיאלקטית; כמבקר ותיאורטיקן של הספרות ברוח התפיסה המטריאליסטית; כפילוסוף של הלשון וההיסטוריה ברוח המסורת המיסטית-המשיחית. בתורת מבוא למבחר מובאים בכרך הראשון כתבים, שעם כל עיבודם הססגוני והספרותי אי...

מן הטקסטים הכלולים בשני כרכי הקובץ הזה מצטיירת דמותו הרוחנית של בנימין בצדדיה העיקריים: כארכיאולוג של העידן המודרני ברוח החשיבה הדיאלקטית; כמבקר ותיאורטיקן של הספרות ברוח התפיסה המטריאליסטית; כפילוסוף של הלשון וההיסטוריה ברוח המסורת המיסטית-המשיחית. בתורת מבוא למבחר מובאים בכרך הראשון כתבים, שעם כל עיבודם הססגוני והספרותי אי...

המסה 'היסטוריה קטנה של הצילום' שנכתבה ב - 1931 משמשת עד היום ציון דרך מרכזי בשיח של הצילום בפרט ועל תרבות חזותית בכלל, ובמוקדה עומדות ההתחלות המרובות שלו שכל אחת מהן מציעה היבט אחר של היחסים שבין היסטוריה לצילום. על פי בנימין, רגע הבראשית של הצילום איננו רגע אחד המובחן בזמן ובמקום, אלא ריבוי שלא אירועים, ממציאים, טכניקות, מטרות, יישומי...

ספר זה מקבץ יחד, לראשונה בעברית, את המאמרים והפרגמנטים המוקדמים של ולטר בנימין (1940-1892), אשר אותם חיבר בצעירותו בשנים 1919-1910. בין כתבים אלה ניתן למצוא, בין השאר, את "המטפיזיקה של הנעורים", "שני שירים מאת פרידריך הלדרלין", "על מתכונתה של הפילוסופיה בעתיד", "סוקרטס", "על התפיסה", "חיי הסטודנטים", "גורל ואופי", "על שפה בכלל ועל שפתו של האדם". חלק מ...

ספר זה מציע שילוב נדיר בין תרבות חזותית, פילוסופיה ומחשבה פוליטית. אריאלה אזולאי קוראת בטקסטים של ולטר בנימין מבעד לדימויים החזותיים – תצלומים, ציורים, סרטים, מבנים וחפצים - שאליהם התייחס ובהם השתמש בכתיבתו. היא עוקבת מקרוב אחרי הדימויים שבנימין ראה והראה, וגם אחרי מה שהחמיץ או הסתיר, ומתעקשת להבין מדוע מסר בנימין תיאורים מוטים כ...

ולטר בנימין (1940 - 1892), ענק אינטלקטואלי ודמות טרגית, זוכה בעשורים האחרונים לתשומת לב הולכת וגוברת. אם בעבר נדחקה מן התודעה דמותו של חוקר ומבקר ספרות נכבד זה ואפילו האנציקלופדיה העברית לא טרחה להזכירו או להקדיש לו ערך מערכיה, הרי עתה ממלאים חיבוריו ואמירותיו תפקיד מפתח בכל אתר. ספק אם יש היום אדם משכיל שאינו יודע על חיבוריו 'יצירת האמ...

ולטר בנימין הוא ללא ספק אחד ההוגים המורכבים, המסוכסכים, הפיוטיים והפוריים של המאה שעברה; יותר מכל הוא מתגלם כאינטלקטואל - העדות הכותב את שקיעת המאה ה19 - ופריצת המודרניות בתחילת המאה ה20 - . בנימין נתון בעל - כורחו בקו השבר הזה כעד דיאלקטי של העולם שלפני מלחמת העולם הראשונה, על התפוררות החברה והמדינה תחת הרפובליקה הווימארית על תפיסת ...

פרויקט הפסאז׳ים, יצירתו האחרונה והלא-גמורה של הוגה הדעות היהודי-גרמני ולטר בנימין, היא ניסיונו המונומנטלי לרדת אל מעמקי החיים בפריז של המאה ה-19 ולהתחקות אחר שורשי המודרנה של המאה ה-20, תוך חילוץ ״ההיסטוריה האמיתית״ החבויה ומודחקת מאחורי החזית הנוצצת של הקידמה. מרחב המוצא של בנימין הוא הפסאז׳ים של פריז, אותם מעברים מהודרים, מקורים ...

יצירתו של הפילוסוף האיטלקי ג'ורג'יו אגמבן היא תשובה מזהירה על השאלה האם לאחר המשטרים הטוטליטריים ותקוות הכזב למהפכה במאה ה-20, חשיבה רדיקלית היא עדיין אפשרית ואיזה מחיר יש לשלם עבורה. אגמבן נחשב כיום לאחד ההוגים העכשוויים השנויים במחלוקת והקשים ביותר להבנה, במיוחד במדעי התרבות בעלי הגוון הפוליטי, אך גם בפילוסופיה ובתיאוריית האמנ...