» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (55):
ספרי מופת,
ספרים שאני רוצה לקנות,
ספרים שצריך לקרוא,
רשימה,
AAA,
דעת,
NG,
R,
KT,
על גורלות החיים (בגרמניה ובכלל),
לקריאה עתידית,
2022,
חיי מדף,
הספרייה שלי,
ספרים שלא הצלחתי לסיים,
מדף הספרים שלי,
RTBCPT3,
Would like to read,
נו, רשימה,
רשימה,
המממ,
פסיכולוגיה, פילוסופיה וסוציולוגיה,
ראשונה,
דו,
ספרים שקראתי ב2009,
רוצה לקרוא,
יהדות,
מתכנן לקרוא ב5 שנים הקרובות,
פילוסופיה,
ליד המיטה,
הרשימה האינסופית-רוצה לקרוא,
★ לקנות :: מעניין,
YN,
V,
פילוסופיה,
ספרי הוצאת רסלינג למכירה ,
עיון,
על המדף וממתין,
מתכננת לקרוא,
בתקווה,
בסדר,
הספיקותי,
ק - 2016,
= ספרים שעניינו אותי ואין לי אותם =,
קְרִיאַת יַם סוּף,
תשע נשמות • סמטאות • זיקית,
נקרא ב 2023,
קראתי 4 כוכבים,
ק ר א ת י,
רוצה לקרוא,
תשע נשמות,
הנפלאים, חיים,
להשיג דחוף,
2021-2022,
קריטי לעולם,
עוד ...
|
1.
|
|
מן הטקסטים הכלולים בשני כרכי הקובץ הזה מצטיירת דמותו הרוחנית של בנימין בצדדיה העיקריים: כארכיאולוג של העידן המודרני ברוח החשיבה הדיאלקטית; כמבקר ותיאורטיקן של הספרות ברוח התפיסה המטריאליסטית; כפילוסוף של הלשון וההיסטוריה ברוח המסורת המיסטית-המשיחית. בתורת מבוא למבחר מובאים בכרך הראשון כתבים, שעם כל עיבודם הססגוני והספרותי אין לפקפק בזיקותיהם הביוגרפיות. באמצעות כתבים אלה יוכל הקורא להתוודע אל ולטר בנימין כאדם וכיוצר כאחד: שכן עדות הם גם לרקע ולמציאות החברתית שמחברם גדל ופעל בה וגם ליכולתו לעבד את נסיונותיו במציאות הזאת לכלל ביטוי מדוייק ואובייקטיבי שהאני הפרטי נסוגו ממנו לחלוטין. שני כרכי הקובץ העברי אינם מציעים אלא מבחר מצומצם מאוד מכתביו של בנימין. מטרתם היא לתת לקורא רושם של כיווניה העיקריים, פניה המרובות וייחוד הגותו של היוצר הזה, שהוא בלי ספק מן הסופרים המעניינים והחשובים ביותר של העת החדשה. / בתוספת אחרית דבר: יורגן ניראד
...
|
2.
|
|
מן הטקסטים הכלולים בשני כרכי הקובץ הזה מצטיירת דמותו הרוחנית של בנימין בצדדיה העיקריים: כארכיאולוג של העידן המודרני ברוח החשיבה הדיאלקטית; כמבקר ותיאורטיקן של הספרות ברוח התפיסה המטריאליסטית; כפילוסוף של הלשון וההיסטוריה ברוח המסורת המיסטית-המשיחית. בתורת מבוא למבחר מובאים בכרך הראשון כתבים, שעם כל עיבודם הססגוני והספרותי אין לפקפק בזיקותיהם הביוגרפיות. באמצעות כתבים אלה יוכל הקורא להתוודע אל ולטר בנימין כאדם וכיוצר כאחד: שכן עדות הם גם לרקע ולמציאות החברתית שמחברם גדל ופעל בה וגם ליכולתו לעבד את נסיונותיו במציאות הזאת לכלל ביטוי מדוייק ואובייקטיבי שהאני הפרטי נסוגו ממנו לחלוטין. שני כרכי הקובץ העברי אינם מציעים אלא מבחר מצומצם מאוד מכתביו של בנימין. מטרתם היא לתת לקורא רושם של כיווניה העיקריים, פניה המרובות וייחוד הגותו של היוצר הזה, שהוא בלי ספק מן הסופרים המעניינים והחשובים ביותר של העת החדשה. / בחירת הטקסטים ומבואות: יורגן ניראד
...
|
3.
|
|
ולטר בנימין וגרשום שלום שמרו על ידידות נמרצת במשך עשרים וחמש שנה – עד למותו של בנימין בספטמבר 1940 – אף על פי ששהו רק לעתים רחוקות ולתקופות קצרות באותו המקום. מחליפת המכתבים הרצופה ביניהם בשנים 1915-1940 נשמרו לרוב רק מכתביו של בנימין אל שלום, ואילו המכתבים שכתב לו שלום עד מרץ 1933, שנותרו בביתו של בנימין בברלין, נפלו בידי הגסטפו וכנראה הושמדו. ב-1977 הגיעו לידיו של שלום, כמעט באורח פלא, המכתבים שכתב לבנימין בשנים 1933-1940. ב-1980, כשנה וחצי לפני מותו בפברואר 1982, פרסם שלום את חליפת המכתבים משנים אלה, בתוספת הערות והקדמה פרי עטו.
התכתבות יוצאת דופן זו מהווה תיעוד רב-שכבתי הן ביחס לתחום האישי, הבין-אישי וההגותי של שני המכותבים, והן ביחס למצב הפוליטי והתרבותי באירופה, בפלשתינה ובארצות הברית בשנים שבין עליית היטלר לשלטון לראשית מלחמת העולם השנייה. בפני הקורא מוצגת עדות נוקבת על מצבו הקיומי התלוי על בלימה של בנימין בשנות נדודיו מ-1933 ואילך (מכתבים רבים עוסקים באפשרות הגירתו של בנימין לפלשתינה), עם גילוי כוחות יצירה אדירים אשר באו לידי ביטוי בעיקר בכתיבתו על קפקא, בעבודתיו "ילדות בברלין סביב 1900", "יצירת הפסאז'ים" ו"יצירת האמנות בעידן השעתוק הטכני". המכתבים עוקבים אחר התפתחות המכון למחקר חברתי, ראשיתה של "אסכולת פרנקפורט", קשריו של בנימין עם מכון זה והיחס המורכב שלו ושל שלום לאדורנו ולהורקהיימר, יוזמי המכון ומנהליו.
חליפת המכתבים שלפנינו מתעדת הדדיות נדירה של קשר רוחני ואישי, של קשב, עידוד וביקורת. הדדיות זו התקיימה למרות המרחק הפיזי הממושך ועל אף השוני בעמדות – במתח שבין מטפיזיקה ומטריאליזם. משני הצדדים מתגלה כאן יכולת מופלאה להבחין בדיוק רב בין המשותף למפריד, לכבד ולשבח את סגולתו וגדולתו של השני, גם כאשר גישתו אינה מובנת או אינה מתקבלת.
לספר מצורפת הקדמה מאת גרשום שלום על אודות מלאכת העריכה של הספר וכן אחרית דבר מאת פרופ' איטה שדלצקי, אשר בוחנת את משמעותו של המכתב כסוגה בהגותם של בנימין ושלום, כמו גם את מקומם של הדיון על קפקא ושל הספר "אנשים גרמנים", מאת בנימין, בחליפת המכתבים הזאת....
|
4.
|
|
ספר זה מקבץ יחד, לראשונה בעברית, את המאמרים והפרגמנטים המוקדמים של ולטר בנימין (1940-1892), אשר אותם חיבר בצעירותו בשנים 1919-1910. בין כתבים אלה ניתן למצוא, בין השאר, את "המטפיזיקה של הנעורים", "שני שירים מאת פרידריך הלדרלין", "על מתכונתה של הפילוסופיה בעתיד", "סוקרטס", "על התפיסה", "חיי הסטודנטים", "גורל ואופי", "על שפה בכלל ועל שפתו של האדם". חלק מקטעי מחשבה והגות ייחודיים אלה פורסם לאחר מותו של בנימין, חלקם לא זכה לפרסום כלל.
פרסום קטעי השחרות של בנימין מאפשר לקורא העברי מפגש ראשוני עם אשכול כתבים מרתק אשר לא זכה לחשיפה גדולה וכמעט שאינו מוכר לקהל הרחב בישראל. במאמרים אלה מתחבט בנימין הצעיר, בעוצמה ובלהט, בשאלות הקשורות ביחסים שבין פילוסופיה לתיאולוגיה, בפילוסופיה של ההיסטוריה, במטפיזיקה, לצד סוגיות הכורכות מודרניות, חילון ואתוס של הנעורים עם קוסמולוגיה משיחית; מסורת מיסטית עם הגות מודרנית. רשת קשרים ענפה זו הופכת את כתביו של בנימין הצעיר לבעלי אופי קריפטי, אך גם חושפת ומבהירה מדוע נחשב הוגה יוצא דופן זה למי שיושב "בצומת הדרכים" של ההגות המודרנית, מדוע מרתקים כתביו עד היום חוקרים שונים העוסקים בתחומי עניין מגוונים.
חשיבותם הגדולה של המאמרים המוקדמים של בנימין נעוצה אפוא באופן שבו הם חושפים את היסודות לעולמו האינטלקטואלי הפתלתל, בעיקר את הפן המיסטי והתיאולוגי בהגותו. כתבים אלה מאתגרים מסורת קריאה של בנימין הנהוגה במחקר, מסורת הרואה בו בעיקר הוגה מרקסיסטי. הם פותחים פתח להבנה חדשה ומעמיקה של הצוּר הפילוסופי, המורכב מחומרים חילונים-תיאולוגיים, שעליו הקים בנימין את בניין הגותו בשלבים מאוחרים יותר של חייו.
הספר רואה אור בשיתוף עם מרכז מינרבה ע"ש פרנץ רוזנצווייג – האוניברסיטה העברית ירושלים....
|
5.
|
|
בואו נעצום עיניים. נבחר מקום נוח לשבת. נדמיין את עצמנו אוחזים בכוס יין בעל גוף מלא. כעת אנו מוכנים. מוכנים להאזין לסיפורים, להתעמק בפרטים קוריוזיים: לנבור כבלשים בתוך המרקם הסמיך של ההיסטוריה. דמיינו לעצמכם שקולו של המספר, הקליל והנינוח, שייך לווָלטר בנימין.
רק מעטים מכירים את עשרות תוכניות הרדיו שחיבר ושידר ולטר בנימין בין 1927 ל-1933 בתחנות רדיו בברלין ובפרנקפורט. אלו קטעי פרוזה מרתקים, שזורים אירוניה, עדינות והומור, המאירים דמויות משניות ואירועים שוליים.
"רדיו בנימין" מכיל שישה קטעים ששודרו בתוכניתו "השעה לנוער". השפה קולחת, מותאמת לרדיו. הדמויות אזוטריות אך בלתי נשכחות. ולטר בנימין מציג בהם, כמספר סיפורים מוכשר, את דרך מחשבתו הייחודית.
היכונו אפוא לסיפורים מסקרנים על אסונות, פושעים ומכשפות, זייפנים, יהודים, נוכלים ובתי כלא אפלים. ובעיקר, סיפורים על בני אדם. "בני האדם אף פעם לא בונים עיר שנחרבה בדיוק כפי שהיתה לפנים; הם תמיד רוצים להפיק איזו תועלת מהאסון, ולכן מבקשים לשוב ולבנות את הישן בצורה בטוחה יותר, טובה יותר ויפה יותר מאשר קודם לכן"....
|
8.
|
|
פרויקט הפסאז׳ים, יצירתו האחרונה והלא-גמורה של הוגה הדעות היהודי-גרמני ולטר בנימין, היא ניסיונו המונומנטלי לרדת אל מעמקי החיים בפריז של המאה ה-19 ולהתחקות אחר שורשי המודרנה של המאה ה-20, תוך חילוץ ״ההיסטוריה האמיתית״ החבויה ומודחקת מאחורי החזית הנוצצת של הקידמה. מרחב המוצא של בנימין הוא הפסאז׳ים של פריז, אותם מעברים מהודרים, מקורים בתקרות זכוכית וגדושים חנויות שונות ומשונות, שבהם הוא רואה מבשרים של מרחבי הצריכה הקפיטליסטיים המודרניים – אך גם ״מרחבי חלום״ של הלא-מודע הקולקטיבי של המאה ה-19, שבהם עדיין שוטטו ג׳נטלמנים בניחותא עם צב קשור ברצועה.
מהפסאז׳ים יצא בנימין אל כל רבדי החיים של העיר הגדולה, תר שם אחר ״הסמרטוטים והפסולת״ של ההיסטוריה המקפלים בתוכם את האמת הנסתרת שלה. לשם כך בילה בספריה הלאומית בפריז 13 שנים תמימות, מ-1927 עד 1940, באיסוף ציטטות, כתבות עיתונות, מודעות פרסומת, אנקדוטות היסטוריות ועוד ועוד חומרים טקסטואליים וחזותיים שאותם קיבץ, לצד רשימות והגיגים משלו, ב״אוגדנים״ לקראת כתיבת האופוס מגנום שלו, שנועד להיות ״זירת כל מאבקי ורעיונותיי״.
היצירה הכבירה לא פורסמה מעולם, רק סיכום קצר בשם "פריז בירת המאה ה-19" התפרסם בדפוס לפני הפלישה הגרמנית לצרפת ביוני 1940. אולם בנימין הספיק להפקיד את מאות הדפים של רשימותיו אצל ידידו ז׳ורז׳ בטאיי, בטרם נמלט אל הגבול הספרדי – שם התאבד. רק בתחילת שנות ה-80 התפרסמו הרשימות הללו תחת השם "פרויקט הפסאז׳ים". מיד עם פרסומה הוכרה היצירה, דווקא בשל אופייה הפרגמנטרי והחתרני, כאחד הטקסטים החשובים והמרתקים של המאה ה-20.
המבחר שלפנינו הוא תרגום ראשון לעברית של "פרויקט הפסאז׳ים"; הוא מקפיד לשמור על אופיו הייחודי, תוך מתן מקום של בכורה למחשבותיו המקוריות של בנימין וייצוג למגוון מעורר ההשתאות של מקורותיו ההיסטוריים והספרותיים.
• הספר רואה אור בשיתוף עם מרכז מינרבה ע"ש פרנץ רוזנצווייג – האוניברסיטה העברית ירושלים...
|
|