דירוגים › פרש הברונזה

ספר ממש מקסים, מעניין מאד ואף מותח מאד. לכן, קשה להפסיק את הקריאה בו, עד שמגיעים לעמוד האחרון. זהו הספר השני בטרילוגיה שנקראת "פרש הברונזה" , של הסופרת האמריקאית, המוכשרת מאד, פאולינה סיימונס. על הספר הראשון, שנקרא בשם הטרילוגיה "פרש הברונזה" כתבתי ב

מי שמע, מי ידע (פרט לעולים מברית המועצות ) על 900 הימים (כמעט 3 שנים) של המצור שעשו הגרמנים על לנינגרד (שנקראת היום בשמה המקורי סנקט פטרבורג) ? המצור התחיל ב 8.9.1941 והסתיים 27.1.1944 ובו מתו, רק מרעב איום, בין 1-2 מיליון תושבים וחיילים. לפי הש

את פרש הברונזה ו"טטיאנה ואלכסנדר" קראתי ברצף- כמו ספר אחד ארוך מאוד מאוד... אני אהבתי מאוד את הפן בעלילה הקשור למלחמה ולהיסטוריה, אולי בגלל זה גם אהבתי את הספר השני באותה מידה, אולי אף יותר מהראשון בכל מקרה היה מעניין- לדעתי אפסיק פה ולא אמשיך לח

ספר בינוני הספר כלל וכלל לא מצדיק את השבח ואת המילים הטובות שנאמרו עליו.ֿ והסיבה לכך, שהספר נמרח לשווא סביב שני אנשים אלכסנדר וטטיאנה שמתאהבים בצל המלחמה והמצור על עיר לנינגרד אך אין בו עלילה שמדרבנת ומעודדת את הקורא להמשיך בקריאה.

אני חושב שהדבר שהכי משך אותי בלהתחיל לקרוא את "פרש הברונזה" היה ה עובדה שלא רק שהיה עב כרס, ראיתי אותו בכל מקום והוא עלה בהרבה המלצות. אכן הסיפור טוב, ארוך ומקיף מאד בתיאורו של מצור, המצור על לנינגרד. הספר במתחיל בהכנות למלחמת העולם השניה וכבר בפרקים

ספר מרגש מאד חובה לקרוא!! אחד הרומנים ההיסטוריים המופלאים ביותר שקראתי אהבתם הלא יודעת גבולות של טטיאנה ואלכסנדר חובה פשוט חובה לקרוא גם את ספר ההמשך שנקרא טטיאנה ואלכסנדר

ספר ההמשך של פרש הברונזה , כתוב טוב , אם כי בראשון נהנתי יותר. עדיין ספר מדהים על מסירות ואהבה והיסטוריה כמובן...

הרבה זמן נמנעתי מלקרוא את הספר. אבל בהמלצה חוזרת ונשנית של חברה , החלטתי הכל זאת לבדוק על מה המהומה ... אובכן, רוב מהומה על לא מאומה ראשית, כיוצאת ברית המועצות, קשה לי לקרוא על רוסיה הסובייטית בשפה זרה. אבל השערורייה בספר הוא כבר מהתחלה: אמריקאי

סיפור אהבתם הבלתי אפשרית של טטיאנה ואלכסנדר על רקע מלחמת העולם השניה בברית המועצות הקומוניסטית. לא יודעת, מה אני כבר יכולה לחדש על הספר הזה? מדובר ברומן היסטורי הנחשב לקלאסיקה. מהסיפורים המיוחדים שניתן לקרוא אליהם. ההתחלה הייתה לי הרבה יותר קלה מהס

מייגע בנאלי ולא מעניין, 200 עמודים הספיקו לי.

ספר מצויין. למרות שיש קטעים שהתיאורים מרוחים בצורה מוגזמת (על הרעב ועל החיסים בין אלכסדר לטטאינה בלזרבו)

אני לא יודעת איך להתחיל לכתוב ביקורת על פרש הברוזנה. באמת שאין לי מילים ואני גם חושבת שמה שאכתוב יפחית מערכו האמיתי של הספר. אז אתחיל בתקציר העלילה (ללא ספוילרים): סיפור התאהבות של טטיאנה בחורה צעירה לבין אלכסנדר, קצין בצבא על רקע מלחמת העולם השנייה

מתחילה עם דעתי הכנה והסופית על הספר - התחלתי לקרוא את הספר השלישי בטרילוגיה המהוללת "פרש הברונזה" מתוך סקרנות לדעת את המשך סיפור אהבתם הסוחף והמורכב של טטיאנה ואלכסנדר אבל, בשלב מסויים הרגשתי שהספר נמשך ונמשך והרצון לקרוא בו נובע מהצורך לסיים אותו

ספר נהדר, המשכו של הספר פרש הברונזה ועלילותיהם של טטיאנה ואלכסנדר, זוג אוהב, עוצמתי שחווה עליות ומורדות בחייו הצעירים. הספר מכיל תיאורים קשים של חיי החיילים בצבא הרוסי בימי סטלין, האזרחים תחת הכיבוש הנאצי, הרעב, הקור, הענישה הקשה של כל מי שנחשד באי צ

גאה ונרגשת שלמרות הקורונה (או דווקא בגללה - רציתי לברוח ל...) סיימתי את הספר המופלא הזה, השני בטרילוגיה של 'פרש הברונזה' ואני כבר בעמודיו הראשונים של הספר השלישי - גן הקיץ. נהניתי והשכלתי. הספר כתוב על הצד הטוב ביותר כמו קודמו (המתרגמת-נורית לוינס