דירוגים › הסדרה הקלאסית

יואו, אני סוף סוף כותב ביקורת על הספר המדהים הזה ! האמת היא שזה היה הספר הראשון הרציני שלי, אותו הקריא לי אבי בחציו ואת השאר גמרתי לבד. אני הייתי יושב שעות על שעות במיטתי, רק אני, יד הנפץ והמנורה, צד ביזונים, מכריע ארצה דובי גריזלי, רודף מוסטאנגים,

כיתה ד', להערכתי. השעה הראשונה בכל יום התחילה בקריאת ספר שהבאנו מהבית או לקחנו מהספרייה. אחת לכמה זמן, מי שרצה עמד וסיפר לשאר הכיתה על הספר שהוא קרא. כילדים הרווחנו מזה מעט ביטחון עצמי בעמידה מול קהל, חשיפה לספרים שחברינו לכיתה קוראים ואולי קצת דיון

מעולה לילדים! קראתי אותו אינספור פעמים, נהנתי ממנו גם כמבוגר.

פשוט אין ספר הרפתקאות שכתוב יותר יפה