הספרים של הוצאת ספרי עיתון 77
1.
|
|
ספרה השני של טלי כהן-שבתאי "תִּגָּר" - Protest מציע פואטיקה מאתגרת, קורא תיגר. כהן-שבתאי מעמידה חלקי משפטים במערכות יחסים מתנגשות, מסחררות, ומעמידה במבחן ראשית כל אֶת עצמה. בניסיון "לִהְיוֹת חֵלֶק/ מֵחֵלֶק שֶׁ/לֹּא// הֲרָמַת גַּבָּה/ בְּהֶחְלֵט/ מְאַשֶּׁרֶת/ אֶת הַדֶּרֶךְ, שֶׁבָּחַרְתְּ".
וחרף הרמת הגבה, וההיות חלק מתוך הוויה בלתי אפ...
|
2.
|
|
"במשך שנים נתפסה הערבית במקומותינו כשפתו של האויב. השפה הנפלאה הזאת נדחקה מהאוטוסטרדה לדרכי עפר. לא הקשיבו לה, לא סלסלו אותה, לא נתנו לה להיות חלק מפס הקול של הסביבה [...] צבי גבאי הוא המאהב של השפה הזאת. הוא מחזר אחרי המילים, שולח להן פרחים ומזמין אותן לרחבת הריקודים כדי להתאים להן צעדי עברית. התרגום מבחינתו הוא כוריאוגרפיה, כוריאוגר...
|
3.
|
|
שטחים פתוחים הנם כל השטחים הבלתי מבונים ואלה שאין עבורם תוכנית בינוי מפורטת ומאושרת. אלו השטחים בהם נשמר המגוון הביולוגי והאקולוגי בהפרעה ובהתערבות מינימלית של האדם. בשטחים הפתוחים שבשולי הערים המבונות, הטבע חופשי להוא על ביטויו המלא. מבחינה תודעתית, בשטחים הפתוחים של הנפש, חופשייה לצמוח שירה....
|
5.
|
|
שירתה של רחל פורמן אלבז נוגעת בתמונות ריאליסטיות עד גבול הסוריאליזם בדמויות אדם (וגם בעלי חיים) שבשולי החברה, החל בילדות בואדי סאליב, השכונה המורדת של חיפה בשנות החמישים, וכלה בשיר "אהבה בבית הקברות", שהסוריאליזם שלו נוגע במפורש במיסטיקה רליגיוזית. שירת האהבה העזה, באה בתמונות-שיר חריפות, עיתים מוזרות. שירתה של רחל פורמן-אלבז מדבר...
|
6.
|
|
ספר השירה הראשון של אופיר משרקי הוכתר כאירוע ספרותי עוד טרם יצא אור. משרקי סומן על ידי מבקרים אחדים כמשורר הגדול ביותר, או לפחות המעניין ביותר, שהשירה העברית ראתה מאז יונה וולך. האומנם?...
|
8.
|
|
קובץ שירים המכיל שירים משנת 1972 ועד 2012. אלה שירים אישיים, אוטוביוגרפיים המאפיינים דור שלם שהיגר ארצה בשנות החמישים. הקובץ הזה מקיף את החיים מהרבה אספקטים והרהורים על מהות החיים.
זה אחד השירים בקובץ.
על המדרכה ברחוב קרוכמלנה
אִמָּא שֶׁלִּי בְּאָכְלָהּ אֲבַטִּיחַ
לָעֲסָה עַד זָרָא, גַּרְגְּרֵי יַעַר,
הֵרִיחָה אֶת פְּרִיחַת ה...
|
10.
|
|
חיה סדן כותבת את שיריה מתוך כמיהה גדולה לנחמה, נחמה שאבדה.
אי אפשר לשוב לנחמה ההיא.
היא משתקת בשלמותה ומחרידה באובדנה.
מה שכן אפשר לעשות זה “לטלטל בעדינות את עריסת המילים” – כמו במלמול מזמורי תהילים – ומתוך המילים המתערסלות, ומה שמתערסל יחד איתן, לזוז קצת ולהשתנות.
לא להיתקע בתוך אימת המצוקה, אלא להמתיק – במשהו – את הניגוד...
|
12.
|
|
אגו
אֲנִי רוֹצָה לַחְפֹּר מְאוּרוֹת שֶׁל לַיְלָה
בְּמִפְגַשׁ הַזְּרוֹעַ וְהֶחָזֶה שֶׁלְּךָ.
אֲנִי אֶהְיֶה חַיַּת-כִּיס, אַתָּה תָּסִיט תַּלְתַּל מִמִּצְחִי
וְנִנְשֹׁם אֶת הָאֲוִיר הַמְּפָרֵךְ שֶׁל אֶמְצַע הַקַּיִץ.
אַתָּה תִּקְרָא שִׁיר וַאֲנִי אֶאֱפֶה אֶת הַדַּף לְתוֹךְ עוּגָה.
נַעֲשֶׂה אַהֲבָה, נֵרֵד שׁוּרָה-שׁוּר...
|
13.
|
|
חדווה רבינזון - בכרך ילידת רומניה. עלתה ארצה בשנת 1944. בתם של המשורר חיים רבינזון ושלימה גרמן - רבינזון. רעייתו של גד בכרך. התגוררה בכמה ארצות ועסקה בנושאים רבים, הוראה, תרגום, תקשורת ובנושאי ממשל וארצות מתפתחות. בנושאי התעניינותה פולקלור ואנתרופולוגיה. סיימה תואר שלישי באוניברסיטת בר - אילן. שיריה וסיפוריה עוסקים בבעיות קיומיות ו...
|
14.
|
|
קובץ מכתבי אבי לויתן – מסה פילוסופית, נובלה מיסטית ירושלמית, מסע שִירִי נפתל, מסות על הלשון, על לוח השנה העברי ועל מושג "הבית"... יצירה שהיא מסע זהות....
|
16.
|
|
שתי הנובלות בקובץ אלמנדה לבנה מנהלות מעין התכתבות עם הנובלה הלירית של גנסין, שעיקרה הלך רוח ותנודות בנפש.
הנובלה הראשונה, "מלאכים בוכים בגן עדן", היא פיוט רגיש ויפהפה הנע על שני צירים: כיסופיה של נוגה לפריז, ציר המופנה לעתיד, ומסע שכולו פליאה וגעגוע המתרחש בתודעתו של מיכאל, בשכבות העמוקות של הזיכרון והחלומות.
גדול כוחו של הזמן בנ...
|
20.
|
|
לפני שבוע כשחזרתי מהמדורה של ל"ג בעומר, השעה הייתה 12:00 בלילה, ההורים הודיעו לי שגייסו את אבא. בבוקר הוא נתן לי ולאחיותיי נשיקה והלך לבסיס. הילה פרצה בבכי ושאלה מתי אבא יחזור. הוא חזר לאחר ארבעה ימים. כולם זינקו עליו, הציפו אותו בנשיקות. אני עמדתי בצד, כמה לא יפה מצדי, אך מה אני יכולה לעשות, ככה אני. (מתוך הספר)
המלחמה היא מלחמת ששת הימי...
|
22.
|
|
השירים "בקונכיית ידו של אלוהים" הם פסיפס הגותי הארוג מתהומות זמן וצבעי אשליות. מרצד בין חיים למוות ובין סתיו לים, יוצר סערות נפש כשבאופק העבר ילדות עטויה בשמלת ראשיתה ובאופק העכשיו כאב כתיבה מחפש פתחי מילוט. דמות האביב כאפרוח פלומתי מנקר אימת הים, אין בו פחד. לא ממש. המהות כלואה בגורלו של אלוהים, בקונכיית ידו הסוגרת ...
|
30.
|
|
האנתולוגיה הדו-לשונית 'דם ואור', שירה צרפתית לוחמת מביאה שירים שנכתבו במחתרת, בימי המלחמה האפלים, ועטם של המשוררים (שחלקם נמנו עם לוחמי המחתרת) היה נשקם. קצרה הידיעה מלהביא את כולם. מתוך מבחר עצום של שירים, בחרה אוולין כץ את השירים שדיברו אל ליבה במיוחד כדי לתרגמם לעברית. והרי הם לפניכם, חיים ובועטים בעוצמה גם היום...
|
37.
|
|
הספר רואה אור בסיוע מועצת הפיס לתרבות ואמנות של מפעל הפיס,
בתמיכת קרן יהושע רבינוביץ' לאמנויות, תל אביב
ובסיוע הקרן לקידום היוצר והיצירה הישראלית של אקו"ם.
הגדרת הקול הפוליטי והתרבותי של הדור השלישי המזרחי יצרה קאנון חלופי לזה הישראלי. המשורר, הסופר והעורך מתי שמואלוף הוא בין הכוחות שהניעו את התהליך האמור, וליוו את "התפרצות הר...
|
38.
|
|
* וְחָשַׁבְתִּי עַל הָאֲנָשִׁים שֶׁחַיִּים בָּאִיִּים הַמְּבֻדָּדִים שֶׁבֵּין הַקַּרְחוֹנִים וְעַל לִבָּם שֶׁהִתְקָרֵר וְהִתְקַדֵּר וְעַל בֶּרְגְמָן שֶׁעֵינֵי לִבּוֹ רָאוּ מִבַּעַד לַזְּכוּכִית הָאֲפֵלָה וְתֵאוֹ מִבַּעַד לַנּוֹף בָּעֲרָפֶל: אֶת לֵב הָאֲנָשִׁים וְאֶת לֵב הַכְּמִיהוֹת הָעוֹרְגוֹת לַנּוֹכְחוּת בְּתוֹךְ ...
|
51.
|
|
לראות מהצד, ספר שיריה הראשון של נויה גופמן, הוא ספר שרואה נכוחה: מקפל בתוכו – באומץ ובפואטיקה ייחודית – עולם ששזורים בו אִיוּם, כמיהה לקִרבה ולמבט רואה, וכן נחמה והצלה שמתאפשרות בזכות הכתיבה.
“אֵיפֹה הֶעָבָר שֶׁלָּנוּ אֵיפֹה הַיַּלְדוּת שֶׁלָּנוּ אֵיפֹה מָה שֶׁאֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לְדַבֵּר עָלָיו”
שואלת גופמן, ובוראת שׂפה לד...
|
52.
|
|
“תַּרְגִּילִים לְחִזּוּק שְׁרִירִי הַלֵּב“, שיר שבת ספיר, 84 עמ‘
סְלִיחָה
עַל שֶׁהִנְהַנְתִּי, אִשַּׁרְתִּי, פִּשַּׁרְתִּי, גִּשַּׁרְתִּי,
וִתַּרְתִּי. לֹא רַבְתִּי.
בְּיִרְאָה, בְּפָנִים חֲתוּמוֹת
שִׁלַּמְתִּי חֶשְׁבּוֹנוֹת, נָטַשְׁתִּי עֶלְבּוֹנוֹת.
יָלַדְתִּי בְּצַעַר, בִּכְאֵב, בְּעֶצֶב, בִּשְׁתִיקָה.
בָּנִי...
|
54.
|
|
בסוף זה יהיה קריא, ספר שיריה השני של מיכל גונן, בעריכת רפי וייכרט, רואה אור בהוצאת "ספרי עתון 77", ומכיל מציוריה של גונן.
ספרה הראשון, אני להקת לביאות, ראה אור בהוצאת ספרי עיתון 77, ב- 2016.
מיכל גונן היא שחקנית וציירת אשר עובדת בסטארט אפ בתל אביב.
...
|
70.
|
|
עֲנָנָה חוֹלֶפֶת עַל פְּנֵי הָאוֹקְיָנוֹס
יַלְדָּה קְטַנָּה עָפָה לַמֶּרְחַקִּים
שַׂעֲרוֹתֶיהָ וְשֹׁבֶל הַשִּׂמְלָה
טוֹבְעִים בְּעָבִים לְבָנִים וּתְפוּחִים.
הִיא טָסָה לְמַעְלָה כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּטְבַּע בַּחוֹלוֹת,
הִיא טָסָה לְמַעְלָה כְּדֵי לִרְאוֹת אֶת הָאִישׁ מִן הֶחָלָל הַחִיצוֹן.
כַּדּוּר הָאָרֶץ שׁוֹקֵק חַי...
|
74.
|
|
לאט
קְחִי אֶת זֶה לְאַט.
כְּמוֹ חָתוּל שֶׁמִּתְעוֹרֵר תַּחַת קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ,
מִתְמַתֵּחַ וּמִתְלַקֵּק.
קְחִי אֶת זֶה לְאַט.
כְּמוֹ הַיּוֹג שֶׁיּוֹצֵא מִן הַמֶּדִיטַצְיָה,
תְּנוּעַת slow motion בְּסֶרֶט טֶבַע,
עָלֶה הַנּוֹשֵׁר מֵעֵץ בְּבֹקֶר צָלוּל.
כְּמוֹ שֶׁאִמָּא לִפְנֵי מוֹתָהּ
הֵרִימָה אֶת יָדָהּ וְלִטְּפָה אֶת ...
|