אליענה חשבה על שני. מעניין איך זה, להסתובב בעולם חשופה כל כך, בלי ששום דבר יחצוץ בינך ובין האמת. איך היו נראים הבקרים שלה? היא דמיינה את ורדה מברכת אותה בבוקר טוב ומתעניינת בשלומה, ואותה עונה, אני על הפנים, ורדוש. גם הלילה הברווזים געגעו על התקרה עד שהרגשתי שאני משתגעת, ואולי זה כבר קרה. זה בטוח קרה כבר. ולפעמים, את יודעת, ורדה, בא לי פש...

רגע לפני השקיעה, נהג משאית שתקן לוקח את הטרמפיסט הלא נכון; במרתף טחוב, מאייר מתבודד מבחין בסדק ראשון בקיר – ואולי לא רק בו; סופרת שאפתנית יושבת בתחנת משטרה, אי שם בעתיד הקרוב, ומקריאה מיילים של ידיד שנעלם; יוצא טרי בשאלה חולם לבלוע את העולם החילוני בביסים גדולים; ועל ספסל בשיעור קפוארה, אם חד־הורית הולכת ומשתכנעת שחברתה החדשה של בת...