אליענה חשבה על שני. מעניין איך זה, להסתובב בעולם חשופה כל כך, בלי ששום דבר יחצוץ בינך ובין האמת. איך היו נראים הבקרים שלה? היא דמיינה את ורדה מברכת אותה בבוקר טוב ומתעניינת בשלומה, ואותה עונה, אני על הפנים, ורדוש. גם הלילה הברווזים געגעו על התקרה עד שהרגשתי שאני משתגעת, ואולי זה כבר קרה. זה בטוח קרה כבר. ולפעמים, את יודעת, ורדה, בא לי פש...