|
dominogol
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
התחלנו! :)
____________________________________
חוקים:
1. רק לשחקנים בלי הצד מותר להרוג אחד את השני. (תחשבו קודם על ברית, לא על איך להרוג)
2. אל תמשיכו יותר מידי, תדעו היכן לעצור את התגובה. (לא הגיוני שבפרק הראשון תגיעו להלחם נגד אלבטר או מנדלוס)
3. כשאני סוגרת את הפרק הוא נסגר.
____________________________________
ועוד משהו קטן:
בקרוב מאוד נפרסם מפה (עיפרון) בסיסית.
בהמשך נוסיף פרטים - אנחנו מעדיפים לתת לכם משהו בסיסי בלבד לבינתיים.
____________________________________
פרק ראשון: ~אלבטר~
אתם נמצאים באולם גדול, מואר באור לפידים בלבד, כולכם מקובצים יחדיו במעגל קטן ומביטים בעיניים משתאות באלבטר.
"טירניון, מה השלב הבא בתוכנית?". לפני שמשרתו של לורד אלבטר ענה לשאלתו, הוא קם ממקומו, הגיש לאלבטר קלף מגולגל קשור בסרט סגול ורק אז התחיל לדבר אל כל הסובבים אותו: "אנחנו נשלח חצי מכם דרומה, להשמיד את כל הכפרים הקטנים שהוקמו שם מחדש". הוא הביט בסוקי ולאחר מכן בריפר שישב לידה. "בעצם, שניכם תלכו לשם" אמר והצביע על השניים. "אנחנו... דרומה?" שאלה סוקי בגמגום. "כן, אתם. את וריפר, יש בעיה?", סוקי הנידה את ראשה ושתקה. לאחר מכן הוא הוסיף ופנה אל ליאם, "אתה", אמר לליאם בלחש. "אתה תלך צפונה, ושם, תחפש תומכים לאדונך רב העוצמה, אלבטר" הוא סיים את דבריו וחייך את החיוך המשועשע האופייני לו.
"מה קונור שיין?" שאל ליאם והעביר את מבטו בין כולם. "קונור שיין יישאר כאן ויעבור אימונים נוספים איתי", ליאם הנהן והביט בעיניו האפורות של המכשף הצנום.
"טירניון" נשמע שוב קולו המהפנט של אלבטר. טירניון הסב את מבטו והביט בלורד שגלגל בחזרה את המגילה שהעביר לו טירניון כמה רגעים לפני כן. "אתה תגרום לשניהם למות!" הטיח בו בכעס ונעץ את עיניו השחורות בסוקי וריפר. "אני מעדיף את שניהם חיים ולא מתים. הם שווים יותר ממה שאתה חושב". אלבטר קם מכס מלכותו הנוקשה ויצא מהאולם הגדול. קול צעדיו מהדהד בחוזקה. הוא נעצר במקומו, הביט שוב בטירניון למשך כמה שניות והלך.
"מחר תקבלו הוראות מדויקות על המשימות שלכם. נצלו את הזמן הפנוי וסיירו לכם בארמונו האדיר של הלורד. קחו כל חפץ או שתרצו וקראו כל ספר שימשוך את תשומת לבכם", הוא חיכה כמה רגעים והוסיף בארסיות: "אני בטוח שאתם תיהנו". טירניון משך את גלימתו האפורה אחריו ויצא מהאולם דרך אותה דלת שממנה יצא אלבטר.
~~~
יש לכם זמן חופשי לסייר בארמונו של לורד אלבטר – דבר שלא בטוח יחזור על עצמו. אך כבר עכשיו אנחנו מזהירים אתכם, לארמון אין צורה קבועה. חלק מהחדרים משנים את מיקומם. היזהרו!
ביכולתכם לקרוא כל מגילה או ספר שאתם רוצים. אתם יכולים להצטייד בפריטים ונשקים עד שלא תוכלו לעמוד יותר במשקלם. אך חוק אחד בלבד: אסור לכם לצאת מהארמון בלי אישורו של הלורד!
___________________________________________________________________
פרק ראשון: ~מנדלוס~
הנבחרים, אדראן ורנד, התהלכו בבירה, קיר ארנדון, עד שלפתע הגיח אליהם מרחוב צר שליח ובשורות בפיו: "מנדלוס הרם מזמן אתכם אליו בדרום" אמר, מתנשף כולו.
השניים יצאו בבהילות למסע מפרך ומייגע כמעט ללא עצירות וכאשר הם מגיעים, מותשים, עייפים ותשושים הם רואים קרב גדול על עיר מבוצרת היטב. צרחות רמות וצעקות קרב פראיות נשמעו מכל מקום. "מחר האדמה תהיה כולה אדומה" לחש רנד לאדראן.
לפתע, ירד מנדלוס מן השמיים זוהר כולו ואוחז בחרב הזהב האדירה שלו אלרנדיל. הוא אמר בקול ערב ומתנגן :"אז אלה הם הנבחרים, יהי כן. אתם הולכים לעבור מבחן על כישוריכם. אני רוצה שתיכנסו לזירה הנמצאת שם" אמר והצביע על מחנה צבאי קטן שנח כמה קילומטרים ממיקומם. "ותנסו להרוג זוג אורקים מצבא האופל, אחד לכל אחד. זה יתאים בתור התחלה" הוא אמר וסיים את דבריו. הוא עף מעלה, מניף את חרבו וצולל לעין הקרב.
ממזרח מבחינים השניים באלף גבוה ומלכותי המתקרב אליהם בהדרת כבוד. זהו ארטיגיו, גנרל צבא האור. יש האומרים כי בעבר נלחם באלבטר, בכבודו ובעצמו, והותיר לו את הצלקת על לחיו השמאלית.
ארטיגיו לקח אתם ובוחן אותם ואת נשקם, ואמר: "אולי מנדלוס מעט הגזים, שני
אורקים ? ועוד מעמק קלרונד ? זה מעט יותר מדי, אך אין דבר, מנדלוס כנראה יודע מה הוא עושה..."
רנד ואדראן נלקחו לזירה מלאה חול, שם מחכים להם זוג אורקים גדולים ומפחידים, ונראה שהם משתוקקים לשפוך דם...
שחקנים בלי צד:
___________________________________________________________________
לורה וסטרומה, אתן נמצאות בשולי יער נברנסט. יש לשתיכן את הנשקים המועדפים עליה.
ממש לא מזמן יצאתן מהיער הקסום ונפגשתן במקרה.
כאשר הבטתן אחת לשנייה בעיניים, נשמע קול: "בואו לקיר מנדלוס".
___________________________________________________________________
טרינה, את נמצאת בכפר קטן של אלפים שמותקף עלי ידי חבורה של עשרה יצורי צל מיומנים. הכפר ממוקם במישור הגדול, קרוב להרים. את מצוידת בקשת פשוטה ובשניים עשר חצים. רגע לפני שאת הופכת להיות חלק מהקרב, אלף גבוה קומה תופס בכתפך ומושך אותך לאחד הביתנים. בלי לומר מילה, הוא נתן לך טבעת כסף דקה וכאשר ענדת אותה הפכת לבלתי נראית.
___________________________________________________________________
ג'והאנה, את נמצאת על שפת הים, מצויידת בחרב דקיקה שקיבלת מהאלפים.
לאחר שאת מביטה קצת מסביב, את מבחינה בג'נורה, מכוונת את קשתה לכיוונך.
רגע לפני שיתחולל ביניכן קרב, קרן אור דקיקה מסמנת X על החול. לפתע נשמע קול פיצוץ עז ובמקום ה X היה בור עמוק, משהו זהר מתוכו.
___________________________________________________________________
סיליה, את נמצאת ליד אגם נַיוֹהַר – האגם נמצא בממלכתו של אלבטר, קרוב לעיר גדולה. יש לך פגיון כסוף ומכושף שבולם קסמי אש. בזמן שאת יושבת על שפת האגם את מבחינה במשהו צף על המים.
___________________________________________________________________
מיכאל, אתה נמצא במדבר. יש לך את הקשת שלך יחד עם עוד 24 חיצים תואמים. בזמן שאתה הולך במדבר אתה פוגש אדם נמוך שמתלווה אליך.
___________________________________________________________________
ג'ייס, אתה נמצא במישור. חמישה שודדים סוגרים עליך. הם נותנים לך שתי אפשרות:
1. למות.
2. לתת להם כל זהבך.
יש לך את הקרדום שלך ומצפן.
___________________________________________________________________
בהצלחה!
|
Warrior
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
למרות שאני לא אוהב להילחם בקבוצה אני מרחם עליו שהוא נימצא לבד במדבר ואין לו סיכוי לישרוד (לא הבנתי גם למה כשהייתי לוחם גדול לא ריחמתי על אף אחד) אך אני עדיין לא סומך עליו אני דורש מימנו שיחכה לי בינתיים אני עף וצופה לרחוק ורואה נווה מדבר אני חוזר אל האיש ולוקח אותו איתי לשם ,בלילה אני נישאר ער ושומר על המישמר האיש הנמוך שמתלווה אליי לא מצליח להירדם, אני שואל אותו לצד מי הוא מנדלוס או אלבטר.
{אין לי מושג אם כתבתי טוב זה המשחק הראשון שלי אז תעירו אם צריך:)}
|
|
אקו
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
(רק אמרתי שאני נוטה לכיוון מנדלוס, ז"א שאם אהיה חייב אבחר בו. מצד שני, אם חוץ ממני יש רק עוד אחד שבחר במנדלוס אני מבין למה עשית את זה.)
|
|
גולגולת הרעם
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
כששמעתי שמנדלוס בכבודו ובעצמו רוצה לפגוש אותנו,חשבתי שזה למטרת שליחות,אבל אז התברר שזה לגמרי שליחות שונה ממה שחשבתי.השנים מחוץ לאדמה עברו די רגועים,פה ושם כמובן היו כמה התקלות ותגרות,שרובם נגמרו ביריב שוכב על הרצפה כשהקרביים שלו בחוץ,אבל כן,יחסית לאלף מבוקש,זה נחשב די רגוע.העריקה של טיריניון לאלבטר הייתה הרגע ששבר את הארצות האומללות האלה.אלבטר עלה,והארצות שפעם נחשבו חופשיות עכשיו שרופות עד ליסוד.ברגע שראיתי את העיר המבוצרת,ידעתי שמתרחש שם קרב.האדמה הייתה חרוכה,וחיצים בוערים עפו להם ביחד עם אבני קטפולטות בוערות,שהתנפצו על העיר באש ואפר.שני צבאות אדירים נלחמו בשאון קרב גדול,ומידי פעם גם הבליחו דמויות גדולות,כמו ענקים.הגנרל ארטיגיו הקרין הילת עוצמה וכבוד,למרות האפר והדם שהיו אמורים לכסות אותו.זוהר אלפי,שמעתי את זה פעם.את זה לא קיבלנו מדודננו האלפים.הוא לבש אפודת עור מוזהבת,שמעליה שריון לוחות מהודר ומעוטר בכתובות אלפיות בכחול,ומגני הכתף שלו נצצו באור השמש.קסדתו הייתה קסדה מהודרת,שהיא מלאכת יד עדינה ודקיקה.הוא החזיק חרב ארוכה בערך כמו גופו,וגלימתו התנפנפה ברוח.את מנדלוס לא הצלחתי לראות מרוב זוהר הקרב שלו,אבל קולו היה חזק וברור.ארטיגיו הוביל אותנו למין זירה מאולתרת,שם חיכו לנו שתי הפתעות-זוג אורקים.האורק שלי היה מעורר יראה:חזו היה חשוף בצבע כהה,והוא עטה מגני כתף גסים מברזל,שמכוסים בפרווה,ומהם מבצבצים שני דוקרנים ענקיים.הוא לבש אזור חלציים מעור ופרווה,שעליו היו תלויים בחגורת עור עצמות,גולגלות,ומתנות קרב.הייתה לו חגורה עם גולגולת באמצע.הוא החזיק קרדום מלחמה ענק מגואל בדם טרי.הבטתי ברנד:הוא נראה רגוע לגמרי.למעשה,הוא נראה אפילו משועשע.הוא גיכך אלי,"אז מה,שנעשה תחרות מי הורג את שלו יותר מהר?אני שם חמישים שאני".הנהנתי אליו בחיוך קר,ושלפתי את מקל קטן מעץ טקסוס שחור,שרונות מאגיות חרוטות אליו,"אתה הולך להילחם אם הזרד הזה?",שניה אחרי שהוא אמר את זה,המקל נפתח למטה בגודל מלא,שבקצו קריסטל סגול ומחודד,שזוהר בכוחות מאגיים."אהה",הוא אמר,ואז הנהנו ביחד,והסתערנו לקרב...
|
|
|
dominogol
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
[מצבנו די קשה, לכן אתה נמצא בצד של מנדלוס. אם אתה עדיין מתנגד אתה תמיד יכול לחליט שאינך רוצה לשרת את מנדלוס יותר]
|
|
Reaper
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
(חרמשים אדירים!! זה כזה משחק מגניב, ועוד לא התחלנו! XD
ונוגה, למרות שיצורי הצל מעדיפים קסמים אני אוהב לחשוב על עצמי כלוחם טוב ולא כמכשף - אם לא איכפת לך כמובן...)
היה שקט לכמה רגעים כשהלורד אלבטר עזב, ואז כל אחד פנה לדרכו. עמדתי לרגע ללא תזוזה, מנסה לעכל שאני הולך לעבוד אימונים אצל הלורד. הבעת פניי הקפואה לא אמרה לאף אחד שדווקא הרעיון מצא חן בעיניי, למרות שהייתי מעדיף לשפוך דם בארצות חוץ.
כנראה יהיה לי מספיק זמן לזה מאוחר יותר. בינתיים אני צריך להתאמן בקסמים, לשפר את השליטה שלי בהם. ואני מניח שלא יזיקו לי אימונים בטירתו של הלורד.
יצאתי מדלת צדדית לכיוון מסדרון רחב.
הממ... אני רוצה להגיע לנשקיה. מעניין אותי מה יש שם.
"איפה הנשקיה?" שאלתי משרת מזדמן. היה לו מגש ריק על יד אחת, ומטלית נקייה על השנייה.
הוא הביט לרצפה כשהוא דיבר, יודע מה מקומו. "תמשיך עם המסדרון, אדוני. ימינה כשהוא מסתעף, ותראה אותה משמאלך."
פטרתי אותו במחוות יד, והמשכתי קדימה עם המסדרון לכיוון הנשקיה.
|
|
|
אקו
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
(הי! רנד לא ציני, הוא רק מפרש את העולם באופן שונה ומזלזל!(סתאם) והוא בהחלט לא מהמר על קרבות, הוא אוהב להרוג את הקורבנות שלו לאט!).
שלי היה שמן וגדול יותר במעט, ואלת הקרב שלו נראתה כאילו הוא תלש עץ צעיר מהרצפה ודפק לתוכו מסמרי ענק חלודים בנגיחות, מה שהעידה הבעת פניו, שהייתה מטומטמת מהרגיל, וכועסת במיוחד. בכלל הראש שלו נראה כאילו ההורים שלו נהגו להפיל אותו עליו במשך כל ילדותו. על כל פנים, הוא שאג והסתער עלי.
חיכיתי מעט, והוא הניף את האלה שלו, ואז קפצתי קדימה לצידו בגלגול (טריק בדוק מתופסת) ופגעתי ברגלו עם המקל, מה שגרם לו ליפול וכמעט, רק כמעט ,לרוע המזל, להשתפד על האלה שלו. הוא שאג עלי וקם באיטיות יחסית, נשען על האלה שלו. בדקתי איך הולך אצל ידידי הנבחר לרגע, במבט קצר.
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
המסע מיערות האלפים אל הים לא היה הקל ביותר שעברתי. למעשה, אני בהחלט חושבת שהוא נכנס לקטגורית "אחד המסעות הכי מחורבנים שהיו לי אי פעם"
קבוצת אורקים-שודדים תקפה אותי בחצי הדרך והצליחה לחסל את הסוסה שלי, מה שאמר שהמשכתי ברגל. כמובן שהכל היה יכול להיות הרבה יותר נחמד אם לא היתי פוגשת את הטרול הדבילי ההוא והיתי מוכרחה לאבד בקרב את זוג החרבות האהובות שלי.
שמחתי שלכל הפחות עוד היתה עלי החרב דקיקת הלהב שקיבלתי מלָגַלִיסַה(דמיונית...)...
מחשבותי קדרו עוד יותר כשנזכרתי בסיבה שבגללה בכלל ביקרתי את חברתי האלפית.
***
"בז הביא את זה הבוקר, אני מניח שזה נועד לך, ג'והאנה." צ'ייס הושיט אלי גליל קלף חתום בשעווה. קמתי ממושבי על מעקה החרטום של ספינת השודדים של צ'ייס ומיהרתי לשבור את החותם.
ג'ו- אני זקוקה לך.
יש חדשות מדאיגות לגבי מה שאמרתי לך לפני שעזבת את היער. בבקשה, בואי במהירות האפשרית.
קימטתי את הקלף והשלכתי אותו אל תוך הגלים המלוחים. "אני יורדת בעצירה הבאה." אמרתי לצ'יס- שעדיין נעץ בי את עיניו האפורות-מדי. שודד הים הנהן, לא טורח לשאול אותי מה גורם לי לוותר על העבודה שהציע לי בספינתו. חזרתי אל התא שלי ונעלתי מאחורי את הדלת. מחשבה אחת-מדאיגה מאוד- ניקרה במוחי. מה לכל הרוחות היה הדבר עליו דיברנו כשהיתי ביער לאחרונה???
כשירדתי אחרי יומיים מכלי השיט המהודר, מיהרתי לקנות סוס ולחזור אל הכיוון ממנו הגעתי.
יערות האלפים הירוקים להחריד מצאו אותי כעבור עוד שבוע של רכיבה מהירה. אחרי כמעט שבועיים מאז שקיבלתי את המכתב, הגעתי אל העץ העצום שעליו גרה לגליסה, אלפית- הירח שהצילה את חיי ואת שפיותי לא מעט פעמים...
שהיתי בביתה למשך חצי יום ולילה אחד. אז, אחרי שהבטחתי לחזור עם תשובות- למרות שלא הבנתי אפילו חצי מהשאלות- המשכתי, יוצאת שוב לכיוון הים ומקללת את עצמי על כך שאני חברה טובה מדי...
***
התנערתי ממחשבותי באחת כשהבחנתי במשהו שבהחלט לא היה קשור לחוף החולי או לגלים המלככים אותו...
היה לה שיער אדום.
זה היה הדבר הראשון שקלטתי. מיד אחרי זה, הבנתי שהיא מכוונת אלי קשת דרוכה מהממת וקטלנית ביותר. שלפתי את החרב הדקיקה והמעצבנת שלי וכבר התכוונתי להסתער על החצופה שמכוונת אלי חצים ללא כל סיבה הגיונית- וזה שהיתי לבושה שריון טבעות כסופות ומעליו שריון עור שחור עם אינספור אבזמים (מה שהיה סמל מובהק לכך שאני צרות) לא היה מבחינתי תירוץ מספיק טוב...
אבל שבריר שניה לפני שהסתערתי לערוף את ראשה (מה שכנראה היה מסתים במותי...) קלטתי משהו שגרם לי לקפוא, היא אלפית. אני לא הורגת אלפים, או לפחות לא בלי תירוץ טוב מספיק שאוכל לומר ללגליסה...
"אה.... שלום!" אמרתי לבסוף, מדברת בשפתה- לפעמים זה עזר למחודדי האוזנים להבין שאני לא הולכת לתקוע להם להב כלשהו בעין...
|
|
אנוביס
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
הדבר הראשון שרציתי לעשות הוא ללכת לנשקיה, אני מכיר את הארמון ואת תזוזותיו ולכן ידעתי איפה היא, חשבתי על המשימה שנתנו לנו ולמה אלבטר אמר "אני מעדיף את שניהם חיים ולא מתים. הם שווים יותר ממה שאתה חושב" מה כבר יכול לקרות שם. הגעתי לבסוף לנשקיה, הלכתי למדף החרמשים רפרפתי עליו: חרמש הרוס, חרמש שישבר מהר, ולבסוף החרמש הקסום שלי. לקחתי אותו ויצאתי בדרך פגשתי את קונור הוא אמר "שלום", אני לא הגבתי והמשכתי בדרכי לחדרו של אלבטר, שנייה לפני שדפקתי על הדלת הבנתי שאני עדיין לא מוכן, אז הלכתי לעבר זירת האימונים. כשהגעתי בובות של מלאכים היו שם, שלפתי את החרמש והתחלתי לחתוך ראשים וכנפיים. כשסיימתי הזירה הייתה מלאה בקש ואברי בובות חתוכים, חזרתי לדלת של אלבטר ודפקתי על הדלת.
(יש שם אויבים אמיתיים או בובות?)
|
|
לואיזיאנה מנטש השקנאית
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
אני כמעט יוצאת מהיער כשאני פוגשת אלפית מופתעת.
היא נראית יפה אבל קטלנית, והיא נראית גם קצת המומה לראות אותי שם. אולי גם לה הייתה משימה משלה...אני יצאתי כדי לחפש תשובות, בעיקר.
בדיוק כשאני מביטה בעיניים הזהובות שלה, אני שומעת קול שאומר:"בואו לקיר מנדלוס."
לפי הפרצוף שלה, אני יודעת שגם היא שמעה.
|
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
האלפית לא הגיבה (לא, ברצינות... דרקונית נחמדת... לא הגבת.. ;)) והקשת- עם החץ המכוון לגרוני- לא זזה מילימטר. החלטתי שלהמשיך לדבר יהיה רעיון טוב, "המממ... שמי הוא ג'והנאה, ואני בדיוק חוזרת מביקור אצל לגליסה לָנִיץ' מבית נִיבָקטוֹן, את מכירה אותה אולי?" המיתר נמתח. קיללתי בליבי, אוקי, לא לדבר... מה לעזאזל עובר על האלפית המשונה הזו??
"אני לא אויבת!" מיהרתי לומר, מחזירה את החרב לנדן שעל מותני ומראה לה את ידי הריקות. המיתר נמתח עוד קצת- והשתחרר. בשבריר השניה שלקח לחץ להגיע אלי, היתי המומה מכדי להגיב, למרבה המזל התעשתתי בזמן ומיהרתי ותפוס את החץ המעופף- חודו כבר כמעט מגרד את צווארי. שמחתי יותר מתמיד על האימונים המפרכים של צ'ייס ועל כך שלגליסה התעקשה להראות לי איך ללכוד חצים מעופפים. האלפית נראתה נדהמת להחריד, הבנתי אותה- גם אני לא היתי בטוחה במיוחד שאצליח, רוב בני האנוש לא היו מסוגלים לתפוס חצים ככה, זו היתה אומנותם של אלפים.
שברתי את החץ לשניים. האלפית דרכה חץ נוסף בקשת. זה היה הרגע שבו התחלתי להתעצבן...
שלפתי שוב את חרבי והסטתי בלהב הכסוף את החץ הבא, אז הגעתי למסקנה שנמאס לי ויש לי סיבה מספיק טובה לתקוע לנודניקית אדומת השיער חרב בצלעות. הסתערתי לכיוונה, מתחמקת בזריזות מעוד כמה חצים. היתי כבר במרחק של שלוש מטרים ממנה כשקרן אור ממש מוזרה החליטה לרצד פתאום דווקא במרווח שביני לבין האלפית. נרתעתי לאחור, בטוחה חלוטין שמדובר בקסם אלפי מרושע כלשהו, אבל מבטה ההמום של האלפית ביטל את התאוריה הזו.
האור סימן איקס מושלם על החול. התרחקתי עוד- רק ליתר בטחון- ושמחתי לגלות שהאלפית לא חזרה לירות בי אלא היתה מרותקת לחלוטין לאור המוזר. עוד לפני שהסקרנות המטורפת שלי התחילה להשתלט עלי, נשמע קול נפץ מחריש אוזניים... הפיצוץ העיף אותי ואת האלפית לאחור. חול רטוב ניתז עלי, והשתדלתי כמיטב יכולתי שלא לבלוע אותו. כשהשערוריה דעכה, קמתי על רגלי, מעווה את פני וחושבת באומללות שאני בטח נראית כמו ארגז-חול-מהלך.
האלפית התעשתה לפני כנראה, כי היא כבר רכנה אל הבור שנפער במקומו של איקס האור המשונה. החלטתי שזה כבר לא באמת יכול להיות יום יותר גרוע והתקרבתי לבדוק מה זה. טוב, אז זה באמת היה בור גדול מאוד- כמה מבריק מצדי- ונראה שמה שזה לא יהיה שיצר אותו, היה במצב רוח גרוע יותר אפילו ממני. בתוך החור המגודל הבחנתי במשהו נוצץ וזוהר. התחלתי לחייך. טוב, אני בהחלט מוכנה למצוא איזה אוצר נחמד, זה יהיה פיצוי הולם על ההליכה המפרכת, החרבות שאיבדתי, החצים שירו עלי והחול שבלעתי...
|
|
|
גולגולת הרעם
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
[אוקי,אוקי,לא לשלוף את הנבוטים!רק הוספתי לרנד קצת פלפל,אבל זה לא מפריע עד כדי כך,נכון?]
|
|
|
Reaper
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
(אנוביס, קונור הוא אדם קפוא, שממש לא מברך אנשים לשלום >< בלי להיעלב כמובן...)
הנשקיה של אלבטר ענקית, פשוט כך. ויש בה כמעט כל נשק שאפשר לחלום עליו. מסכיני הטלה חדות, לחרבות דו-ידניות כבדות להחריד. מפטישים קלים, לגרזנים ענקיים. קשתות היו שם בכל הגדלים, וחניתות לרוב.
היו שם אפילו חלקי שריון ומגינים. המבחר היה מגוון.
הנשק היחיד שהיה עליי הייתה חרב קצרה וישנה, וסכין קטנה וממש לא שימושית. אני צריך נשק ודחוף...
התחלתי להסתובב, מרים בזהירות - כמעט ביראה - נשקים ובודק אותם.
נפנפתי בסימיטר מעוקל בתבנית התקפה מורכבת, בחנתי את השיווי משקל שלו, ולאחר מכן המשכתי לנשק הבא בתור.
חרב ארוכה, יד וחצי. אני אוהב את החרבות האלו, אבל הן עדיין לא בדיוק הטעם שלי.
אני הכי אוהב קטאנות. במיוחד כשהן שחורות. קטאנה זה פשוט כלי נשק מושלם וקטלני. כשמחשלים אותה טוב ומאוזן, היא הכלי נשק האהוב עליי.
ריפרפתי במבטי על הווים שהיו תלויים על הקירות, והמעמדים שהחזיקו את כלי הנשק. ואז היא צדה את עיניי, בוהקת, ארוכה וחיננית. נתונה בתוך נדן שחור עם קישוטי כסף.
הרמתי אותה בזהירות מהמעמד שלה ושלפתי אותה. כמה שיסופים מהירים, ואז איזנתי אותה על האצבע בדיוק במקום המפגש של הניצב עם הלהב. האיזון שלה היה מושלם.
הקפצתי את החרב בעזרת האצבע בתנועה סיבובית, ותפסתי אותה מהניצב כשהיא הפוכה - כשהלהב פונה כלפי מטה. האחיזה הזו לא נוחה לכל אחד, אבל אני אוהב אותה, היא סוג של עמידת הגנה כשהיד מחזיקה אותה מול הפנים. ביצעתי עוד סיבוב חד והקפצה, והחרב הייתה אחוזה בידי רגיל. הנחתי לרגע את הנדן מידי, והעברתי את הבוהן במיומנות על הלהב. עם קצת השחזה והיא תהיה מצויינת.
החזרתי אותה לנדן ותליתי אותה על הגב, את החרב החבוטה שלי הנחתי על שולחן שהיה לידי.
גם את הסכין הלא שימושית אני לא צריך. הנחתי אותה ליד החרב.
המשכתי להסתובב. סכיני הטלה. הבחנתי בהם מסודרים על אחד השולחנות, ליד מגיני שוקיים. הרמתי אחד.
הוא היה כסוף כמעט לגמרי, והניצב שלו היה מקושט בעיטור מורכב. סכין כזו עולה המון מטבעות זהב.
הקפצתי אותה בידי, תר תוך כדי כך מסביב לחדר לחפש מטרה.
בקצה החדר, במרחק מה ממני עמדה המטרה - בובת קש מרופטת. עוד הקפצה, התמקדות, ריכוז, נשימה-נשיפה, זריקה.
הסכין פגעה לבובה בראש במקום שהיתה אמור להיות העין. אבל כמובן, שבשביל לשאת כמה סכיני זריקה צריך גם חגורה ראוייה לשמה. לא רק מגף.
חגורה רחבה, שחורה ופשוטה למראה הייתה מונחת על יד הסכינים. הכל בהישג יד, רק לבוא ולקחת.
חייכתי חצי חיוך וחגרתי אותה. היה בה מקום לשישה סכינים, שלוש מצד ימין ושלוש משמאל. תחבתי את הסכינים לנדניהם הקטנים, ותחבתי פגיון קצר במגף. הרגשתי מוכן. השריון שלי עדיין לא היה משהו, והמגינים על הזרועות והרגליים שלי היו מרופטים, אבל אני אצטרך להסתפק בהם לעת עתה.
(נוגה וארגו, אם זה לא בסדר שלקחתי את הסכינים/חגורה/קטאנה - תגידו לי... אני אשנה)
|
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
(ריפר השמנמן.... אני תקועה עם חרב אלפים דקיקת להב..... O.O)
|
|
|
Reaper
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
(דארק אנג'ל, למה אתה לא יכול להילחם??? זה כל הכיף..)
|
|
|
אקו
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
אתה ממש סותר את התיאור של הדמות שלך.
|
|
<FONT COLOR= RED>Killer
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
(אני יכול להילחם אבל אני לא יודע אם יאשרו לי את זה)
|
|
|
Reaper
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
(הרוח צודק XD )
|
|
קאהלן
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
ברגע שיצאתי מהיער ראיתי בת אדם עם שיער שחור מתולתל שבהתה בי בהפתעה. לא הספקתי לעשות שום דבר, חוץ מלהביט לה בעיניים, ופתאום שמעתי קול זר בראשי, "בואו לקיר מנדלוס."
הבטתי בהפתעה בבת האדם, ומהמבט שעל פניה הבנתי שלא רק אני שמעתי את זה..
"מה לעזאזל?" אמרתי לה - כן, אני יודעת. לא הדרך הכי נורמלית להתחיל שיחה.
|
|
|
<FONT COLOR= RED>Killer
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
(וגם אני לא יודע כל כמה תגובות אני אמור להרוג אותם)
|
|
|
<FONT COLOR= RED>Killer
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
(בפעם הבאה אני אהרוג מי שהוא)
|
|
|
dominogol
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
[בכל מקרה, נשארת מרושש לגמרי - אני חושבת שזה מגיע לפחדנים עם קרדום קרב ענק, לא? בכוונה הכנסתי אותך למצב הזה כדי שתתחבר לדמות שלך, אבל לא נורא, יש גם פעם הבאה - תהיה בטוח]
[אפשר להרוג שחקן רק בשלוש תגובות כאשר הוא מחובר. אויבים מזדמנים יכולים למות גם בתגובה אחת, הכל שאלה של מה הרמה שלהם]
עוד שאלות, תגובות וכו...?
|
|
|
לואיזיאנה מנטש השקנאית
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
האלפית נראית קצת נבוכה, אבל הסכמתי איתה ב-100 אחוז. "מה לעזאזל?" היה בדיוק מה שעבר גם לי בראש.
"אכן," אני אומרת. "מאיפה נדע שזה לא תכסיס? מאיפה זה בא, בכלל?"
פתאום אני נזכרת שיש מלחמה. ואולי יש לה צד בה.
"אני לא יודעת מה איתך..." פתחתי,"אבל אני לא מתכוונת ללכת עד שאברר צמה קורה כאן. את איתי, או שיש לך כוונות אחרות?"
אני מקווה שלא הייתי מעורפלת מדי. איכשהו, ניסיתי להציע לה ברית. היא אלפית, אחרי הכול, ואני רק בת אנוש.
|
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
(דרקון ספרים- נא להגיב יקירתי...!)
|
|
|
<FONT COLOR= RED>Killer
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
(אני לא פחדן פשוט לא ידעתי שאני יכול להרוג יום ראשון אני אכנס ואשפר את התגובה שלי במוות אחזרי לכל חמשת השודדים או אתם עוד תראו איך אני מוציא להם כל איבר מהמקום ואז נראה אותכם אומרים שאני פחדן חיחיחיחיחיחי (חיוך מרושע))
|
|
|
אקו
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
(גולגולת, אתה מתכוון להגיב אי פעם?)
|
|
|
קאהלן
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
כל המסע הזה ביער לא היה - איך להגיד - ידידותי למשתמש, והרבה זמן לא הייתה לי חברה (לא friend), מכל סוג שהוא. חוצמזה, בת האדם נראתה לא מזיקה, ואפילו חביבה.
חייכתי אליה, נחושה לברר כל מה שאני יכולה עליה- כי בכל זאת.. אנחנו במלחמה כאן.
"אני אשמח," עניתי לה. "איך קוראים לך?" שאלתי בחיוך קטן.
|
|
|
גולגולת הרעם
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
[סליחה רוח,אני הייתי בסידורים לבר מצווה שלי.העליה לתורה שלי ביום שבת]
|
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
(או- מזל טוב! ^_^ )
|
|
|
גולגולת הרעם
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
"חברי" האורק הניף את הגרזן שלו,והסתער.הוא שאג שאגת קרב,ורץ לכיווני במהירות מפתיעה,הגרזן שלו נצץ מהדם הנוזל עליו.הסתכלתי לו בעיניים הכתומות והזועמות שלו,וברגע שהוא היה בערך במרחק 10 מטרים,חתכתי את האוויר בתנועה חדה עם המטה.קרן כסופה נורתה לעברו,ופערה בבטנו חתך די גדול.הוא עצר לרגע,ורטן בשאגות בעוד הוא עצר את הדם הכהה שלו.הפציעה לא השפיעה עליו כמעט,אבל הוא רץ בריצת זעם לעברי.כשהוא לבסוף הגיעה אלי,והוא הניף את הגרזן,והנחית עוד רק שניה אחרי שאני התחמקתי.נתתי לו מכה עם המטה בבטן,ודקרתי אותו עם הקריסטל.הוא הסתובב אלי,והוריד את הגרזן שלו בתנועה חדה וקטלנית לעבר ראשי.התכופפתי ברגע הנכון,אבל עוצמת המכה גרמה לי לאבד את האיזון,והוא העיף לי המטה בעזרת כת הגרזן שלו.התגלגלתי בדיוק שהוא הנחית אותו במקום שהייתי בו.האורק הסתער עלי במהירות,ואז,בהבזק של כסף וכתום,נשלפה חרב מעוקלת מעט,ובוערת באש דרקונים,וגדעה את שתי אצבעותיו של האורק.דם השתלב על הכסף של החרב,והאורק שאג בכאב,ושמט את הגרזן.לפני ששמתי לב,הוא שלף חרב אדירה בגובה לפחות כל הגוף שלי.ידעתי שאני לא יצליח לבלום את מכות החרב האורקית,אז שלפתי במהירות את חרבי השניה,שמעוטרת בברקים שזוחלים לאורך הלהב.החרבות הבזיקו באוויר,ונפגשו במטח ניצוצות של אש,ברקים,ודם.הקרב הלך כמו ריקוד חרבות מוזר,-אני בסגנון יותר מצליף ומהיר,והאורק,בסגנון יותר אלים וגס.אווחות החרבות מדי פעם הותירו חתכים בחזהו של האורק,אבל הוא לא נראה מושפע מכך.הקרב התמשך והתמשך,והחרבות הצליפו באוויר בהרמוניה,ומדי פעם הוציאו פיצוצים קטנים.לבסוף,האורק הניף את חרבו במטרה להנחית מכה מנצחת,אבל אני התחמקתי בסיבוב תוך כדי שיסוף,ופערתי חתך גדול לכל אורך רגלו של האורק.הוא נחת על ברכיו,ובתנועה המשכית של השיסוף שלי,כרתתי את ראשו של האורק עם חרב הברקים.הגוף הגדום נפל לקרקע,מדמם כמו מזרקה,בעוד ראשו מתגלגל ומדמם בהבעה מופתעת...
|
|
|
גולגולת הרעם
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
תודה
|
|
|
אקו
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
בזמן שחברי היה עסוק בצחצוח חרבות עם האורק שלו אני מצאתי דרך יותר יצירתית להרוג את שלי. התשתי אותו, מתחמק מהתקפותיו בזריזות ומכה מדי פעם. הראש המעוות והשרירי שלו שימש מגן נהדר נגד חבטות, מה שהקשה עלי להביס אותו, אך בסופו של דבר הוא פער את פיו בשאגה זועמת, ותוך כדי שבירת כמה משיניו החדרתי את המקל לפיו במכה עצומה על חוט השדרה ושאר המובילים החשובים שנמצאים באזור. לא אתאר את אופן מותו, רק אומר שהוא נחנק מהדם של עצמו או שחוט השדרה שלו נקרע, אחד מבין השניים. הרג לא תמיד נראה יפה. להגנתי ייאמר שהגופה של היריב של ידידי הנבחר נראתה במצב הרבה יותר קשה.
|
|
|
לואיזיאנה מנטש השקנאית
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
[נעמה, אז למה התכוונת במילה "חברה"?]
אוהו, היא חכמה. היא מבינה היטב את המצב וצריכה לנצל אותו, וזה מה שאני התכוונתי לעשות. אבל לא ממש אכפת לי שהיא תדע מה השם שלי, גם ככה יש ממש מעט בני אדם.
"אז סגרנו? סטרומה. אני טובה עם חץ וקשת." אני מושיטה את ידי ללחיצה- מחווה ישנה אבל מוכרת. "ומה איתך?"
|
|
POLLO
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
אז המשימה שלי היא ליצור קשר עם עוד תומכים. לזמן אותם אלינו. נחמד.
חייכתי. זמן חופשי בארמון. כול כך הרבה דברים שאפשר לעשות.. אבל הזמן מוגבל.
פתחתי בתעופה מהירה לעבר הספרייה הקרובה. לא תיארתי לעצמי מה אני הולך לראות.
נתקלתי בדלת מרשימה שעליה נכתב באותיות זהב "ספרייה".
פתחתי את הדלת בזריזות. אור עדין חשף בפניי עשרות מדפים ענקיים.
"וואו" לחשתי ומיהרתי לעיין בספרים.
"אולי הגיע הזמן להכיר מקרוב את הגזעים האחרים?" חשבתי בחשדנות.
ניגשתי אל קטגורית 'גזעים' ושלפתי ממדף מצוחצח ספר עבה שכריכתו בצבע שמנת.
"אלפים" נכתב באותיות מסולסלות על הכריכה. הגיע הזמן להתחיל לקרוא.
|
|
|
Reaper
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
אם אני כבר יכול להצטייד בכל פריט ונשק, אז למה לא להצטייד בכל פריט ונשק שאני רוצה?
בשעה האחרונה שהייתה לי בנשקייה, מצאתי כמה דברים מאוד מעניינים תוך כדי חיטוט בערמות הנשק המסודרות.
היו שם המון פריטים ונשקים קסומים. אחד מהם, אין לי מושג איך הוא הגיע לשם (כי ספרים אמורים להיות בסיפריה) היה ספרון. מין מחברת קטנה עם לחשים בכתב יד.
לא היו בה הרבה קסמים, וגם לא ידעתי לקרוא אותם. הם היו בשפה שלא הבנתי. טמנתי אותה בבגדים שלי. אני עוד אמצא דרך להבין את השפה הזאת.
אם יש משהו שלמדתי בחיים שלי, זה לא לוותר על לימוד של אף לחש. יש מהם הרבה שימושיים.
החלטתי שאולי בכל זאת עדיף להצטייד בשריון ומגיני זרועות ושוקיים.
מצאתי כמה ממש טובים, מונחים בערמה.
השריון היה מתאים לי כמו כפפה ליד. או לפחות, כמו שריון לגוף. הוא היה שחור - הצבע האהוב עליי, ועשוי מלוחות עבות של עור. בקצה של כל לוח מעוצב היה קצה מתכת ששמר על הצורה. אהבתי אותו. הוא היה נוח לגמרי.
מגיני הזרועות והשוקיים גם לא היו רעים. עשויים עור משובח ושחור כמו השריון. עכשיו כל מה שנשאר לי זה לחכות לאימונים עם הלורד.
|
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
(המממ.... הדרקונית כנראה לא תגיב בקרוב... מנהלים יקרים: איך אני ממשיכה עכשיו?)
|
|
|
dominogol
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
מפני שהדרקונית שלנו לא עומדת להתחבר בזמן הקרוב - לפי מה שהבנתי (כנראה) תוכלי פשוט לסחוב אותה איתך או לחכות עד שכל השאר יגיבו.
מחר אראה אם יש התקדמות עם הפרק, אם לא, נתחיל את השני מאותו החלק ואראה איך אני פותרת את זה.
|
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
(אוקיי, תודה ^^)
|
|
|
אקו
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
"אז מי ניצח קודם?" שאלתי את אדראן, "לא שמתי לב."
|
|
|
Warrior
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
האיש הנמוך חשב מספר רגעים ואז ענה לי שהוא לצד אלבטר ידעתי שהוא מפחד מהמראה המאיים שלי לכן הוא אמר אלבטר בבוקר המשכתי את המסע ,לפתע צץ לפננו מין חיה משונה היא רצה לעברי והפילה לי את הקשת לחול הרחק מימני ביקשתי מהאיש הנמוך שיביא לי את הנשק שלו הייתה לו חרב והוא סירב להישאר בלי הגנה קיבלתי את זה ועפתי גבוה כך שהחיה לא הגיע אליי האיש נישאר לבד מול החיה ,החיה רצה לעברו ופצעה לו את יד ימין כך שלא יכל להילחם הוא התחנן לעזרה מימני ומשום מה שוב עזרתי לו לא יודע למה ישר ירדתי למטה לקחתי מימנו את החרב שהחיה רצה שוב לעברי זזתי במהירות ובעזרת החרב הורדתי לה את הראש האיש שתק בפליאה ולא הבין איך אני יודע להילחם כול כך טוב הסברתי לו שלפני שמתתי והפכתי למלאך הייתי לוחם גדול מאוד שהיה עובד לבד לכן כול הקרבות היו שלי וצברתי ידע ניסיון וכוח האיש הוריד את העיניים למטה לקחתי את הקשת שלי והמשכנו במסע
|
|
נטוטו
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
האדון נותן לנו זמן חופשי. אני מסתובבת בארמון ומחפשת משהו ששוה להאזין לו תוך שאני מקפידה להשאר בצללים.
בלי לשים לב אני חושבת על הפגישה ההיא. האדון אמר שהוא רוצה שאני וריפר נלך דרומה להשמיד כמה כפרים עלובים, אני חושבת בבוז. אותי ואת ריפר. אני בספק אם הוא בכלל יקשיב לדרך שלי. אם הוא יתנגד לתוכנית שלי להרעיל קודם את הכפרים הוא עלול לקבוע פגישה מאוד לא נעימה עם המוות, ואני אדאג שהוא לא יהנה ממנה. אני בטוחה שלאדון לא יהיה אכפת אם הוא, פתאום, יחלה באיזו מחלה שאין לה מרפא.
אני חושבת על רעלים שגורמים לגסיסה ארוכה וכואבת ומוות בייסורים...
פתאום אני שומעת צעדים מהמשך המסדרון.
(מישהו רוצה לפגוש אותי?)
|
|
|
קאהלן
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
(התכוונתי company, כלומר חברת אנשים וזה.. P:)
״לורה.״ חיוכי התרחב למראה המחווה, והושטתי את ידי, לוחצת את ידה לרגע, ומיד עוזבת. ״חץ וקשת זה נחמד..״ הוספתי, מתעלמת מהעובדה שלא ראיתי שום קשת או חצים.
היא הביטה בי לרגע, והרגשתי צורך לפלוט מידע. לא שזה מזיק.. ״אני מעדיפה את הפגיונות שלי.״ הראתי לה אחד.
״אז.. מה את אומרת?״ הכנסתי את הפגיון, לא מרגישה בנוח כשבת האדם - סטורמה - בוחנת אותו. היא העיפה בי מבט מוזר, והוספתי ״על הקול ששמענו..״
|
|
BooksDragon
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
את המסע מהאחוזה שלי לכאן עשיתי דרך הים.
תמיד תהיתי איך נראה חוף- חוף אמיתי, ליד האחוזה שלנו יש רק סלעים ואבנים ליד הים.
שטתי הנה בספינה המוקטנת שלנו, שמיודעת לאדם אחד. אף פעם לא יצא לי להשיט אותה לפני, אבל קלטתי את העניין מהר בלי שאף אחד הסביר לי.
ספינה שעשויה מעץ ומתכת, מהודרת ויפה כמו רוב הדברים שנכנסים לרכוש המשפחתי.
אבל החופים המהממים הםל א הסיבה שהתחלתי את המסע שלי, כלל וכלל לא.
אם זו הייתה הסיבה הייתי שטה למקום במרחק שעת שייט אחת בלבד, ושם כבר לא היה זכר בכלל לסלעים.
אבל הציוד שלקחתי מתאים ליותר משעת שייט אחת- למעשה הוא יכול להספיק לכמה שבועות, אם ארצה להישאר הרבה. כשהגעתי לחוף, הורדתי עוגן- חבל מתכת שחור עם קצה מחודד ומאורך, שכל מה שצריך זה להשליך אותו למים, והוא ירד למעטה עד שימצא אדמה, והחוד יתקע בתוך האדמה לעומק של מטר מתחתיה, או וקשור את עצמו לעמוד, אם ישנ אחד כזה.
תוצאה של קסם כמובן.
הורדתי את סירת הקנו. ישנו סולם חבלים שמיועד לרדת אל הסירה כשרוצים להגיע אל החוף, אבל אני כמובן קיצרתי דרך, כהרגלי בדברים רבים, וקפצתי ישר אל תוך הסירה, שני מטרים בסך הכל.
הרמתי את המשוט וחתרתי במהירות לחוף, לפתע הבחנתי בנערה. אני יוצאת מהסירה ועולה על החול, מתקדמת למעלה.
אני שולפת חץ ומותחת אותו לכוונה- היא בערך עשרה מטר ממני, אך אין בי אפילו חשש קטן שהחץ יחטיא.
בהתחלה היא לא שמה לב, אבל כשהיא מבחינה בי היא קופאת במקום לרגע.
היא שולפת חרב, תוצרת אלפים, והיא פותחת את הפה לדבר.
"אה... שלום!" אני לא עונה לה, רק מחייכת חיוך קטן.
"המממ... שמי הוא ג'והנאה, ואני בדיוק חוזרת מביקור אצל לגליסה לָנִיץ' מבית נִיבָקטוֹן, את מכירה אותה אולי?" אני מותחת את החץ.
"אני לא אוייבת!" אני משחררת את החץ. אני כמובן לא רוצה לפגוע בה, אז אני מכוונת אותו כמה סנטימטרים *לייד* הגרון שלה, אבל היא תופסת אותו.
"אין מצב.." אני ממלמת לעצמי בשקט, המומה.
היא שוברת את החץ לשניים, ואני יורה בה חץ נוסף, רק כדי לראות שוב את המהלך המרשים.
לצערי היא לא מעוניינת לדגים אותו שוב, ופשוט חותכת את החץ באוויר, מתחילה להתקדם אלי במהירות.
שיט.
אני יורה עוד שני חצים במהירות, וכשהיא כבר ממש קרובה אני מחזירה מהר את הקשת למקומה ושולפת את שני הפיגיונות.
לא נראה שהיא הבחינה בהם, כי קרן אור פגעה באדמה ביננו, אני מתרחקת מהר, ואותה זה מעיף אחורה.
האור מסמן איקס ביננו, ונעלם.
אני רוכנת אל האיקס, בוחנת אותו. היא מגיעה ומצתרפת.
"ג'נורה" אני אומרת באגביות.
"מה הקטע שלך? למה את מנסה להרוג אותי?" היא אומרת בעצבנות, ממשיכה לבחון את האיקס. אני חוששת שהוא מסמן הפסקת אש.
"דרך לא רעה למשוך תשומת לב" אני אומרת, מצחקקת.
לא נראה שזה מעודד אותה, היא רק נראת יותר עצבנית. "ה... דרך שלך למשוך תשומת לב, עלולה להרוג את אלו שאת מנסה למשוך את תשומת הלב שלהם, את יודעת."
"הו, למעשה החטאתי בכוונה. החצים לא היו פוגעים בך גם אם לא היית מצליחה לחסום אותם. עבודה יפה, דרך אגב" אני אומרת, מנסה להישמע ידידותית.
|
|
|
BooksDragon
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
(סליחה שלא הגבתי, פשוט נרשמתי לקצת יותר מדי משחקי תפקידים XD )
|
|
|
BooksDragon
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
(והחילוף בין הלשון עבר להווה זה במכוון)
|
|
אנג'ל
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
הפגיון הכסוף הסתחרר בידי בשעמום ניכר כשישבתי על שפת האגם. לא היה לי משהו טוב יותר לעשות מאשר כמה תעלולים עלובים עם פגיון לא עלוב כל כך.
הייתי כל כך משועממת כשתקעתי את הפגיון בתוך המגף שלי, תלשתי נוצה חצי שחורה מכנפיי, ומוללתי את הקצה שלה.
האגם היה יפהפה, היה בו משהו קודר, והמים נראו יותר אפורים מאשר כחולים. אולי בגלל שהייתי ממש על סף ממלכתו של אלבטר, אולי לא.
דעתי הוסחה מהנוצה כשמשב רוח הופיע ותלש את הנוצה מאצבעותי. הנוצה התעופפה בדיוק על עצם מוזר שהיה מעט מחוץ למים, אך היה מובן בבירור שרובו בתוך המים. הוא היה כהה ומוזר.
משכתי את הפיגיון בדריכות וזינקתי לתוך המים. לא היה לי טעם לבזבז אנרגייה בתעופה, למרות שהמים שחילחלו למגפיי גרמו לי להצטמרר.
פילסתי את דרכי אל הדבר שצף במים ומשכתי אותו משם בתנופה, עיניי כמעט נקרעו בהפתעה.
(אוקיי, מה אני עושה עכשיו?)
|
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
(ייאי! דרקונית- את פה ^_^ והאמת שאין לי מושג איך להמשיך עכשיו.... הצעות- מישהו?)
|
|
|
dominogol
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
אנג'ל - את יכולה גם לכתוב מהו הפריט הזה, זו הייתה הכוונה. רצינו לתת אפשרות להמשך יותר חופשי..
קידה - אותו הדבר, את גם יכולה לכתוב מה יש בתוך הבור.
אל תפחדו לעשות דברים כפי שאתם רוצים. מצידי, תמצאו בתוך הבור אוצר, נשק, תכשיט, זה יכול להיות הכל.
|
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
ג'נורה ואני רכנו שתינו להביט בחפץ הנוצץ, לאחר רגע, החלטתי שאני סקרנית מכדי להמשיך רק להסתכל...
שלחתי מבט אל האלפית, "את לא תפילי עלי סלעים ואדמה ותקברי אותי בחיים, נכון?" שאלתי ביותר משמץ של יובש.
|
|
|
BooksDragon
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
אני לא משיבה לשאלה שלה, רק מחייכת חיוך משועשע ונותנת לה להבין לבד.
|
|
|
אקו
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
(גולגולת, אתה עומד להגיב?)
|
|
|
גולגולת הרעם
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
בקשר למה?
|
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
גלגלתי עיניים וזינקתי אל תוך הבור....
(שמעו, משחק פתוח זה טוב ויפה, אבל אני צריכה שיגידו לי מה הדבר הנוצץ הארור ההוא ולאן הוא אמור להביא אותי....)
|
|
|
אקו
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
בקשר לזה: ""אז מי ניצח קודם?" שאלתי את אדראן, "לא שמתי לב." "
|
|
|
גולגולת הרעם
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
משכתי בכתפיי ואמרתי:"אני לא יודע.הייתי די עסוק בלא לחטוף מכה מהגרזן שלו,ויש לי תחושה קלה שבמקרה שלך זה אותו דבר"
|
|
|
אקו
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
"אכן," אמרתי לו, "יש עוד?" פניתי לאוויר.
|
|
|
נטוטו
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
אני עוצרת את הנשימה ומנסה כמה שיותר להיעלם כשיצור מוזר עובר במסדרון. אני יודעת שאני לא צריכה לפחד שיראו אותי, אבל אני לא אוהבת שמבחינים בי.
אני הולכת לכיוון של ריפר ומפתיעה אותו מאחור "אנחנו צריכים לתכנן תוכנית להשמדת הכפרים" אני אומרת בטון שלא מראה רגש ומוסיפה "ואם אתה מתכוון לעשות משהו אלים ופרוע אתה יכול לשכוח ממנו" אני מביטה בו במבט חד.
"אז מה את מציעה?" הוא שואל בהתרסה.
"פשרה," אני אומרת "אני ארעיל את הכפרים וכשהם מטושטשים וחצי מהם מתים אתה תוכל להסתער עליהם כמה שאתה רוצה" אני עומדת ומחכה שהוא יגיב.
|
|
argo - Mihawk <FONT COLOR=RED>
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
אנחנו מבקשים להגיב !
אנחנו לא רוצים עוד משחק מת.
|
|
|
נטוטו
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
[אנוביס! אתה שוב לא מגיב!! >O< ]
|
|
|
אקו
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
(מה לעשות עכשיו?)
|
|
|
גולגולת הרעם
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
[אנוביס לא יכול להגיב כי הוא מטומטם,וכי יש לו עונש
|
|
|
Reaper
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
(לי אין כל כך מה להגיב, אני מחכה לשיעורים שלי עם הלורד...)
|
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
(מה הדבר הנוצץ המזורגג בתוך הבור?????)
|
|
|
אנוביס
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
(מצטער ההיתי בעונש אני עדיין)
היא רוצה שנעשה פשרה חשבתי לעצמי," את ממש אוהבת להרעיל אנשים" אמרתי לה, "כן אני אוהבת לראות אותם סובלים" היא אמרה, "את יודעת כמה כפרים וכמה מלאכים של מנדלוס יש שם?" שאלתי בכעס "אין שום סיכוי שתוכלי להרעיל את כולם את תמותי!" צעקתי עליה, "אולי אתה צודק" היא אמרה והלכה לכיוון השני.
אחרי שדיברתי עם אלבטר הבנתי למה הוא חשב שנמות שם.
פלשבק
יבוא נשמע קול מחדרו של אלבטר פתחתי את הדלת ואמרתי "שלום אדוני הלורד אלבטר", "אההה ריפר שטן הפלדה האהוב עלי", "יש לי שאלה" אמרתי לו, "למה אתה חושב שנמות שם?, נלחמתי כבר באזור הזה אין שום סכנה, אתה יודע שאני מסודל לנצח בקרב הזה" אמרתי, " כן אבל סוקי חדשה בתחום הזה יש סיבה למה בחרתי בה, עכשיו צא החוצה" הוא אמר ופתחתי את הדלת, "אתה רוצה לדעת מה יש שם, יש שם 10,000 מלאכים ויצור אור שהרג את כל הסיירים שלי" הוא אמר, "תודה לורד אלבטר" אמרתי ויצאתי החוצה.
סוף פלשבק
|
|
|
אקו
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
(שנינו עומדים באמצע שדה קרב מלא בדם ושני אורקים מבותרים לרגלינו, מה עכשיו?!)
|
|
|
argo - Mihawk <FONT COLOR=RED>
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
תירגע !
לא הכול יתחיל וייגמר בשתי דקות !
|
|
|
נטוטו
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
הוא צודק, אני חושבת לעצמי. אין לי מספיק רעל לכולם. למרות שהוא עדיין לא הצליח לשכנע אותי שזה מסוכן.
"אז חצי מהכפרים אני, חצי מהכפרים אתה!" אני אומרת בנחישות.
"הם יגלו אותך ויהרגו אותך" הוא אומר.
"אל תהיה כל כך בטוח.." אני אומרת בשלווה "אתה עוד לא ראית אותי בפעולה"
|
|
|
אנוביס
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
"אין לי בעיה להרוג את הכפריים האלה לבד אבל את לא תוכלי להתמודד מול כל המלאכים שיש שם!!" צעקתי
(דו שיח)
|
|
|
נטוטו
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
"אוקי, אני נשבעת לך שאם עוד פעם אחת אתה מזלזל בכוח שלי אתה תתעורר עם פגיון מורעל בלב!" אני צועקת בחזרה. אני מנסה להירגע.
"עם כול כמה שאני שונאת את המצב הזה, אנחנו צריכים לפעול ביחד הפעם. אם אתה כול כך לא רוצה שאני אלחם במלאכים המטופשים שלך, אתה תלחם בהם בעצמך. אני ארעיל את הכפרים" אני שולחת בו מבט חד שאומר 'רק תנסה להתווכח איתי הפעם'
|
|
|
אנוביס
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
"אוקי אני יהרוג את המלאכים" אני אומר לה, "ודרך הגב אני חסין לרעל, יש לך רעיונות?" אני שואל.
"קודם כל חייבים לעבוד בצוות" היא אמרה, "בפעם האחרונה שעבדתי בצוות זה לא נגמר טוב" אמרתי, "אהה כן קראתי על המלחמה הזו אני מצטערת על אובדנך", "אני לא צריך את הסליחה שלך זו הייתה אשמתו של מלאך ונחשי מה קרה לו, הוא מת מוות איום ונורא מהחרמש שלי, עוד רעיונות" שאלתי.
|
|
|
נטוטו
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
"לקראת ערב אני ארעיל את כל ארוחות הערב של הכפריים. בלילה כשהם ילכו לישון הם ימותו מוות שקט אבל כואב, ואז אתה תתקיף את המלאכים. ודרך אגב - אי אפשר להיות חסין לכל רעל. פשוט צריך למצוא את הרעל המתאים" אני אומרת את ה שפט האחרון בקול מתקתק.
|
|
|
אנוביס
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
בסדר אבל עם תמותי זו תיהיה אשמתך בלבד
|
|
|
נטוטו
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
"אני לא אמות, תהיה בטוח" אני אומרת ונעלמת בצללים, יודעת שהוא תוהה איך נעלמתי.
|
|
|
נטוטו
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
אחח.. אין כמו החושך, אני חושבת בהנאה כשאני מסתובבת במעברים התת קרקעיים של הטירה. למרות שאין פה טיפת אור, אני מסוגלת לראות מצוין. אני מהרהרת בשיחה שהייתה לי עם ריפר.
נראה שהיה לו יותר מדיי אכפת אם אני אמות. כשהפתעתי אותו מאחור הוא בדיוק יצא מהחדר של אלבטר. מעניין על מה הם דיברו..
כמובן שאם זה היה הפוך הייתי בשמחה שולחת את ריפר למות בקרב.
אז למה הוא לא?
|
|
|
אנוביס
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
לא הבנתי מה קרה לי למה אני מגן עליה? חשבתי לעצמי , אני צריך להירגע חשבתי לעצמי בזמן שהלכתי לחדר המפות פתחתי את הדלת והמראה שנגלה אלי היה מעצבן מאוד, סוקי ישבה שם ועיינה במפות. "אתה עוקב אחרי?" היא שאלה בארסיות "לא באתי לכאן כדי לריב איתך שוב באתי כדי למצוא אסטרטגיה שלא כוללת הרעלות" עניתי לה. (תמשיכי את השיחה)
|
|
|
argo - Mihawk <FONT COLOR=RED>
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
כמה, כמה אהבה !
חח סליחה תמשיכו
|
|
|
אנוביס
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
(אני לא יגיב על זה)
|
|
|
argo - Mihawk <FONT COLOR=RED>
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
חחחחחחחחחח
|
|
|
אקו
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
(מה אנחנו אמורים לעשות עכשיו?)
|
|
|
נטוטו
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
"טוב, אז בוא תראה. אני בדיוק בוחנת את המפה של הכפרים. מזל שהם קרובים יחסית אחד לשני. זאת תהיה מטרה קלה." אני אומרת.
|
|
|
נטוטו
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
"אה, ורק שתהיה בעניינים - אני לא צריכה רשות ממך כדי להרעיל את הכפריים. אני אעשה את זה עם או בלי שתסכים איתי" אני אומרת בשקט בזמן ששנינו בוחנים את המפות, אבל אני בטוחה שהוא שמע אותי.
|
|
|
BooksDragon
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
טוב, בגלל שלא נקרה לי שהמנהלים של המשחק עומדים לתת לנו משהו מעניין, אני יהיה מקורית ויחשוב על משהו בעצמי.
----------------------------------------------------
ג'והאנה קופצת אל תוך הבור. "זה מטבעות" היא פוסקת. אני לא כל כך חושבת שהקסל הזה, מה שהוא לא יהיה, היה אמור בסך הכל לעביא לנו מטבעות.
אני מצתרפת אל ג'והאנה וקופצת גם פנימה. מאות מטבעות זהובים כיסו את הקרקע, והסתירו אותה לחלוטין. אני מתקופפת והוספת חופן של מטבעות ליד. כמו שהמשפט אומר, לא כל הנוצץ זהב, ואני די מיומנת בזיהוי קסמים אפלים.
"ג'והאנה" אני אומרת.
"מה?" היא מסתכלת עלי.
"אל תגעי בזהב" אני מזהירה אותה.
היא מסתכלת בי במבט מופתע, שדי מהר הופך למרוגז: "קודם את מנסה להרוג אותי, אז את מנסה לקחת את כל השלל לעצמך, ואז את אומרת לי שהכל מכוונות טובות?! מצטערת עוד מלכותך, אבל את לא עומדת לקבל את זה. לא ולא." אני נשארת עם הבאה אטומה.
היא לא חייבת לקבל את ההזהרה שלי אם היא לא מעוניינת, היא תצתרך לשאת בתוצאות.
ג'והאנה מתקופפת וחופנת זהב בידה הסופה.
כצפוי, הזהב צרב את עורה, והיא זרקה אותו בזעקה. (כןכן, זה היה בהארי פוטר, אני לא מקורית, בלה בלה בלה.)
היד שלי לא ניזוקה כלל, מכוון שאני לובשת כפפות מקשקשי דרקון, שחסינות לרוב הלחשים, ובפרט ללחש הזה שמשפיע רק על עור חשוף, כך שגם כפפה רגילה יכולה להגן על היד ממנו.
"חסר תועלת" אני מכריזה, אלה שפתאום אני שמה לב למשהו נוצץ, ולא זהוב, מבצבץ מתחת לערימות הזהב.
|
|
|
argo - Mihawk <FONT COLOR=RED>
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
הרעיון הוא משחק חופשי
בעיקרון התחלתי לעבוד על פרק שני שהיה נותן התקדמות אבל נוגה*קול מאשים מאוד* לא מתחברת, וכנראה גם לא תתחבר כל השבוע כך שזה יוצר בעיה
|
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
(ייאיי... חטפתי ביד..... O.O)
|
|
|
kida☯ <font color =800080>
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
(הממ... מלאך אפל מוסר שהוא לא יוכל להגיב כנראה בזמן הקרוב- כי משהו השתבש עם המחשב שלו... אני שונאת מחשבים.... -_-)
|
|
|
קאהלן
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
(אממ.. לואיזיאנה? אני לא רוצה להיות נודניקית, אבל את מגיבה?.....)
|
|
|
<FONT COLOR= RED>Killer
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
שאלה מתי הפרק השני?
אני יודע שלא נכנסתי זמן רב טוב עד אחרי פסח אני לא אכנס לאתר.
אז זו הכניסה הראשונה והאחרונה עד אחרי פסח ביי.
|
|
|
BooksDragon
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
(המשחק די עצר)
|
|
|
Reaper
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
(מתי הפרק הבא??? :O )
|
|
|
גולגולת הרעם
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
[אנשים,תרגעו,לוקח הרבה זמן ליצור פרק חדש.מה אתם מעדיפים,שיצא פרק מטומטם מהר,או פרק אדיר תוך הרבה זמן?
|
|
|
נטוטו
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
אין אפשרות של פרק אדיר מהר?
|
|
|
גולגולת הרעם
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
ברור שיש!אבל לזה יבחוש צעיר,לזה קוראים קסם שחור,והוא לא מקובל ברוב התרבויות המקובלות[חוץ מקנדה כמובן]
|
|
|
גולגולת הרעם
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
אוקיי,תתעלמו מכל מה שאמרתי קודם.מוות!*שולף קלשון*אני רץ לבית של itsnogas מוהה!!!!מרד!להרוג!!!
|
|
|
argo - Mihawk <FONT COLOR=RED>
לפני 12 שנים ו-5 חודשים
גם אני הייתי עושה את זה, אבל אין לי מושג איפה הוא. אולי גם אנוביס יוכל ! חיחיחי
|
|
|
dominogol
לפני 12 שנים ו-4 חודשים
אנוביס אכן יכול לעזור. תודה לך מר קילשון.
אם אהיה כנה איתכם. לי ולארגו היו המון בעיות וגם.. לא התחברתי בגלל סיבות אישיות.
אנחנו נתחיל לעבוד על הפרק בהקדם האפשרי. נשקיע על זה, מבטיחה!
תודה על שיתוף הפעולה ובהצלחה!
|
|
|
<FONT COLOR= RED>Killer
לפני 12 שנים ו-4 חודשים
אוקיי תקשיבו כולם אני לא התחבר בזמן הקרוב אז תבינו אם אני לא עונה להודעות שלכם אני לא יכול להתחבר בגלל שאני עמוס בבגרויות עד החופש הגדול אז אני מצטער אם אני לא עונה
|
|
|
argo - Mihawk <FONT COLOR=RED>
לפני 12 שנים ו-4 חודשים
בעוד כמה שעות הפרק כנראה מוכן\
הוא אמור לצאת בזמן הקרוב !
|
|
|
<FONT COLOR= RED>Killer
לפני 12 שנים ו-4 חודשים
אני אשאל את השאלה הכי מעצבנת.
מתי הפרק הבא?
|
|
|
<FONT COLOR= RED>Killer
לפני 12 שנים ו-4 חודשים
אין קול ואין עונה.
|
|
|
argo - Mihawk <FONT COLOR=RED>
לפני 12 שנים ו-4 חודשים
אל תצפה שאענה לך...
|
|
|
<FONT COLOR= RED>Killer
לפני 12 שנים ו-4 חודשים
אה אבל כבר ענית חחחחחח
נראה כאילו אתה כועס על זה שפגעתי בלינה ברבים חחחחחחחחח.
|
|
|
argo - Mihawk <FONT COLOR=RED>
לפני 12 שנים ו-4 חודשים
לא, זה לא קשור...
אין לי תשובה עדיין, השותפה שלי פשוט לא מתחברת ולא עובדת !
|
|
|
BooksDragon
לפני 12 שנים ו-4 חודשים
לי לוקח חצי שעה לעבוד על פרק לערפילאים והוא יוצא טוב
|
|
|
argo - Mihawk <FONT COLOR=RED>
לפני 12 שנים ו-4 חודשים
שוב, אם אני רוצה להוציא פרק מהר אני רוצה אישור שלה.
אני באמת ממש ממש מתנצל, וזה מציק לי גם !
|
|
|
גולגולת הרעם
לפני 12 שנים ו-4 חודשים
עזבו אותו,אני רוצה למתנת יום הולדת לראות אותה מתה!סתאםםםםםם,לא אישי,פשוט אני ילחץ עליה גם שעבוד
|
|
