פורומים » סיפור שכתבתי

כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.

• לפני 14 שנים ו-8 חודשים להתגרש ולהתרגש אילן

  "גדי, דורי, בשמת", קראה אמא לצאצאיה באחד הערבים, "בואו לפה, יש לי משהו חשוב להגיד לכם". "טוב שמצאת דרך לא להתבלבל בין השמות שלנו", הבחין גדי, "לקרוא לכולנו ביחד". "ילדים", פנתה אימם, "כנראה שאני ואבא מתגרשים. אין מה לעשות, זה קורה במשפחות הכי טובות". "אז למה זה קורה אצלנו???", השתומם דורי. "פשוט בזמן האחרון יצא לי קצת לחשוב", פירטה אמא את השתלשלות העניינים, "אמרתי לעצמי: "עופרה", אמרתי לעצמי: "מה?", אמרתי לעצמי: "את תקועה בגיל 50 פלוס עם בעל שאת לא מסתדרת איתו, אז את צריכה להתגרש. קשה לך לחיות עם אדם שלא נותן לך מילה חמה". "במקום מילה חמה, הוא נותן לך מלחמה", הבריק דורי, "דווקא שמעתי אותו אומר לך מילה חמה: "שתישרפי!". "גדי ובשמת, תסתכלו על מסמך שאבא שלכם מילא", הוכיחה אמא, "הוא רשם שיש לו רק ילד אחד- את דורי. הוא לא מכיר בכם!". "תני לי את זה!", חטף גדי את המסמך מידי אימו, "כתוב: "ילדים מתחת לגיל 19"! בגלל זה הוא רשם רק אותו! אולי תבדקי את הדברים לעומק לפני שאת מבהילה אותנו? אחרי קטע כזה את מתפלאת שנמאס לו ממך? אתם כבר מזמן לא מתפקדים כזוג נשוי, אלא כשותפים לעסק שנקרא "משפחת דר". ואפילו לא להצלחה של העסק, אלא רק לקיום שלו. מעניין איך נשמעה השיחה שבה החלטתם להתגרש". "באיזה ערב אחד, אבא בא אליי", החלה אמא לספר, "ואמר לי: "עופרה", אמרתי לו: "מה?", הוא אמר לי: "אנחנו צריכים לדבר". כבר פה ידעתי שהולך לקרות משהו טוב. הוא אמר לי: "אנחנו שונים מדי. את אישה- אני גבר, את אוהבת גברים- אני אוהב נשים. אמרתי לו: "ארנון", אז הוא אמר לי: "מה?". "אולי מספיק עם התיאורים המפורטים?!", זעם גדי, "את כותבת רומן?". "היא מסיימת רומן", הבריק דורי, "אז מה אתה רוצה ממנה? היא מתרגשת". "אני לא מתרגשת, אני מתגרשת", הסבירה האם. "אלו היו ניסויים יותר מאשר נישואים", ציין דורי, "אני מרגיש כמו חלק מניסוי". "אמא, לפחות הצלחתם בילדים", סיכם גדי. "הגיע הזמן באמת לשמוע ממך מחמאה", התרגשה בשמת. "אמרתי בילדים", הדגיש גדי, "לא בילדות". "הגמל ששבר את הקש היה כששלחתי את הבלש יעקב יעקב שיעקוב אחריו", סיפרה אמא, "ואז גיליתי שהוא שורף את הכסף שלי". "בכל משפחה נורמלית", הודיע גדי, "האישה מפזרת את הכסף שהבעל מרוויח. רק אצלנו זה הפוך". "הבלש גילה שאבא מבזבז את הכסף שלי על בילויים בפאבים", פירטה אמא. "כן", אימת גדי, "אבא הוא המלך בבר... הוא יוצא לבר-נשים וחתיכות... הוא אוהב להתעסק בשתויות... הוא הגיע ל"בירה עמיקתא"... עדיף לך כבר להתגרש ולקבל מזונות, ואבא ימשיך לקבל מזונות". "איך הוא לא מתבייש?", נחרדה, "הוא נשוי עם ילדים!". "נשוי עם ילדים זאת סטייה חמורה!", יידע גדי, "זה אומר שהוא פדופיל, פוליגמיסט, הומו ומגלה עריות". "אם ככה, זה ברור למה אני רוצה להתגרש ממנו", סיכמה אמא, "אבל למה הוא רוצה להתגרש ממני?". "תקשיבי", הסב גדי את תשומת לבה, "יש משפט בצרפתית שאומר: "Enachan bliech", או בעברית: "אין עשן בלי אש"... הוא נשוי לך כבר 30 שנה, את מבשלת לו רק עוף, ואת מעצבנת ומטמטמת אותו. איך הוא לא יתגרש ממך?". "כשאין אהבה, עדיף להתגרש", ציינה אמא, "בין ההורים שלי הייתה המון אהבה". "ברור", הסכים גדי, "כי הם היו אחים! וזה מסביר הרבה". "לא נכון!", הכחישה, "סבא היה בכלל דוד של סבתא. ובעיראק זה היה מקובל". "בגלל זה סבתא רצתה שאני אתחתן עם בת דודה שלי", הקיש גדי, "היא אמרה: "אתה בן, היא בת, למה שלא תתחתנו?". "אני מפחדת לטעות בבחירה של החתן", שיתפה בשמת בחששותיה. "מה שבטוח זה שהחתן יעשה טעות", העליב גדי. "אמא", החזיר דורי את השיחה לעניין, "היה צפוי שזוג כמוכם שלא מדבר, יתגרש. אפילו אחרי הסקס אתם לא מדברים. אלא אם כן אבא לקח איתו את הפלאפון". "אבל, ילדים", הודיעה, "ברור לכם שאתם נשארים איתי. אני לא יכולה לוותר עליכם, אתם כמו משפחה בשבילי". "מה???", נזעק גדי, "אמא, אולי תשקלו מחדש את העניין?". "אני לא חושבת", ענתה אמא. "לא אומרים "אני לא חושבת", לימד דורי, "אומרים "אני חושבת שלא". "אצל אמא, זה נכון להגיד "אני לא חושבת", סייג גדי, "היא תמיד טענה שלחשוב זה לדפוק את המוח". "אני חושבת שעדיף לכולם אם נתגרש", שיערה עופרה, "אומרים שטוב היות האדם לבדו. גדי, מי כמוך יודע מה זה להיות לבד?". "תא המוח שלך!", קטל, "כשהיית תינוקת, זרקו אותך שלוש פעמים באוויר, אבל תפסו אותך רק פעמיים". "גם זה מסביר הרבה דברים", הבין דורי. "בטח אבא ישמח להגיד לך: "מגורשת! מגורשת! מגורשת!", ניחש גדי, "או "מטופשת! מטופשת! מטופשת!". וצריך להזכיר לו לירוק רק שלוש פעמים. את לא תהיי אישה עגונה, כמו שאבא הוא לא גבר הגון. הוא לא ישחק אותה "הארד טו גט". אגב, איפה אבא?". "בים", חידש דורי, "הנוירולוג שלו שלח אותו לדוג כדי להרגיע את העצבים". לפתע, פרץ אבא הביתה, וצעק: "כוס אמק ערס!, דג אחד לא תפסתי!". "אז כמה כן תפסת?", התעניינה אמא. "רק את חסרה לי עכשיו", השיב. "אז במקום דגים, נאכל עוף", ניחמה אמא. "אבא", העלה גדי את הנושא, "שמענו שאתה ואמא מתגרשים. אני בכלל לא מבין למה התחתנתם מלכתחילה". "כי כשהייתי צעיר, חיפשתי מישהי יפה, חכמה ונחמדה", הסביר אביו, "לא מצאתי, אז התפשרתי על אמא שלכם"... "ומאז גם אנחנו נאלצים להתפשר על אמא שלנו", השתתף גדי. "אין ספק שבחרתי באישה הלא נכונה", התמרמר האב. "בחרת בחארטה", הפגין גדי כפל לשון, "הפסדת הרבה כסף בגללה, ועל זה נאמר: "אמא יקרה לי". "אני ארקוד על מדרגות הרבנות!", עלץ האב. "ארנון", פנתה אשתו, "הילדים דווקא אהבו את הרעיון של הגירושים". "אהבו?!", הזדעזע, "אז אין סיכוי שנתגרש!".
  
  

  ---

  הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

  כותרת התגובה:
  תוכן התגובה:

  * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
  

  • לפני 14 שנים ו-8 חודשים אהבתי את הסיפור מאוד ואשמח שתפרסם אצלי רובי 77

    שלום אילן
    שמי ראובן שבת, אני עיתונאי וסופר ויש לי אתר תרבות וספרות בשם בכיוון הרוח, שכותבים בו סופרים ומשוררים ידועים וגם כאלה שהם ידועים פחות.
    שלח אליי למייל: shabbat2@zahav.net.il
    >ודה-ראובן
    

    ---

    הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

    כותרת התגובה:
    תוכן התגובה:

    * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.