ויכר יוסף את אחיו והם לא הכירוהו

בהעדר קרבה, מריחוק היכרות
ומתוך פחז, פחד ומהירות
בהליכה אלי קרב, אל אי ודאות
בחשכת מודיעין וחסר מודעות
בערפל של חוסר ודאות
בין עיי חורבות ואי בהירות

לא ייראה הדגל הלבן
לא תיקרא הכתובת על קיר
לא תגיע אל אוזן קריאת הצלה

ואז יירה היורה שלא ראה
שלא הכיר
יירה יריה מנוכרת
חטופה.

וכמו מזכרת מפעם, מתקופה שעברה,
מהדהדת לי בקול קריאה לא פתורה
פסוק של אבות ומעשיהם לבנים חזרה
ויכר יוסף את אחיו. ותקווה ניעורה
והם לא הכירוהו. ונורא.
כי נורה.
מה נורא. מה נורא...

כמה עצב, כאב, טלטלה - על אלה, גם אלו - היורים והנורים. וכל סביבם וסובבם.

מובא הרהור כאוב של יוסף בתוך הבור:

"כיצד לא יכול היה האב יעקב להבדיל בין 'דם השעיר'

לדם אדם?

============

ועוד דבר למביני סוד

יוסף = ו' הוויות 26*6 = 156 כמנין 'ציון'

ומי שמכר את יוסף מכר את ציון, היסוד הקדוש.

והבט וראה שכל ענין בניית הבית סובב על הערך הנקרא "ציון" וקבוץ רוח ישראל סבא ותבונה הנקרא בלשוננו "ציונות".

1. מאין נובעת ההבנה שיוסף מהרהר בבור "כיצד לא יכול היה האב יעקב להבדיל בין 'דם השעיר'לדם אדם?"

והרי שחיטת שעיר העזים קרתה *אחרי* מכירת יוסף - כך שיוסף לא יכול היה לדעת מה עשו עם הכותונת שלו - ואם כן לא היה כאן הרהור בשאלה הנ"ל

2.האב יעקב לא יכול היה להבחין בהבדל של דם אדם, אם מפני שלא התעמק כלל - בשל צערו ואם מחמת גילו המבוגר. ובעיקר משום שדם השעיר דומה מאוד לדם אדם
וכפי שכתב יונתן בן עיזיאל בתרגומו בפסוק המדובר
(לא) "וּנְסָבוּ יַת פַּרְגוֹדָא דְיוֹסֵף וּנְכָסוּ צְפִיר בַּר עִיזֵי *אֲרוּם אַדְמֵיהּ דָמֵי לִדְגַבְרָא* וּטְבָלוּ יַת פַּרְגוֹדָא בְּאַדְמָא"

גם כשלונות.

צר מאוד שכשלונות אלו עולים בחיי אנשים.

כתוב משובח.
חריזה טובה.

תודה.

פורומים›סיפור שכתבתי›ויכר יוסף את אחיו והם לא הכירוהו

אוף. מה נורא

בספרו הנפלא של תומאס מאן "יוסף ואחיו"

שתי הערות/הארות

ההצלחות טומנות בחובן..