פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
» נצפה 1069 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני שנתיים פודקסט משלים (פרק 10- החזיר והברבור) בוב
קוראים לי גולן. אני מוכר כאן באתר בכינוי 'בוב'. במשך שנים כתבתי ואיירתי משלים עבור הילדים שלי. את חלקם הם יודעים לדקלם עד היום בעל פה. תמיד היה לי את הרצון לחשוף את היצירות הללו מעבר לגבולות ביתי, אבל עד היום הם נשארו במגרה. חבר טוב שנחשף אליהם הרים את הכפפה והניע אותי להקליט אותם לפודקסט. המשל הזה הוא חלק מסדרת משלי חיות לילדים שאני מתכוון להקליט ולפרסם באופן קבוע היות ויש ברשותי עשרות משלים שכתבתי.
אשמח אם תשמיעו את המשל לילדים ותכתבו לי את התגובות שלהם. אשמח עוד יותר אם תפיצו ותשתפו עם עוד אנשים.
פרסמתי את הפודקסט בשתי פלטפורמות, ספוטיפיי ויוטיוב (ביוטיוב יש גם את האיורים שלי).
הקישור ליוטיוב:
https://www.youtube.com/watch?v=Fpa8TSVzurg" rel="nofollow">https://www.youtube.com/watch?v=Fpa8TSVzurg" rel="nofollow">https://www.youtube.com/watch?v=Fpa8TSVzurg" rel="nofollow">https://www.youtube.com/watch?v=Fpa8TSVzurg
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני שנתיים יפה!!! yaelhar (ל"ת)
-
לפני שנתיים תודה רבה Yaelhar בוב (ל"ת)
-
-
לפני שנתיים היי גולן. אברהם
היי גולן.
הניגודים המוחלטים בין החזיר שטוף הרפש והסחי,
לעומת הברבור יפה הנפש והגוף הלבן שתמיד נמצא במים הנקיים והטהורים.
כך הם בני האדם יש מהם שהגיעו לשפל המדרגה ויש את אלה ששפר מזלם.
אולם יש פעמים שאנו רוצים לקרב את אלה שנמצאים בתחתית המדרגה
כדי לעשות זאת יש שתי דרכים:
1 . להבין היטב ולהציב את עצמנו במצבם (השבע אינו יודע את נפש הרעב)
2. לעשות זאת בנועם ובכבוד ולא בפנים חמורות, בהטפות מוסר או לעג ("דברי חכמים בנחת נשמעים")
+++
הניגוד שהבאת כאן הוא "בניגוד" לדברי חכמים שאומרים : "אין אדם נדבק אלא בדומה לו"
אולם רק לאחר שהברבור "טעם" את הרפש הבין שיש גם דרך חיים שונה משלו.
ועוד מוסר השכל מעניין, דווקא *הנעלב והנפגע* הוא שהציל את המצב.
מסקנות:
"אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו"
גם ממי שנמצא בתחתית אפשר ללמוד לקח.
מֵעוֹלָם לֹא טָהַרְתִּי בַּתְּכֵלֶת שׁוֹקְטָה, וּבְתֹם (שורה מתוך "ואולי" של רחל)
לא הייתי רוצה להביא ראייה דווקא מהחזיר. אז נתעסק בבני אדם
אמרו (מסכת חולין פט ע"א): אין העולם מתקיים אלא בשביל מי שבולם את עצמו בשעת מריבה, שנאמר (איוב כו ז): "תֹּלֶה אֶרֶץ עַל בְּלִי מָה".
(כן, החזיר נתן לנו שיעור הגון ומיוחד)
ופסק אחרון הפוך על הפוך ממשלי
"מֵשִׁיב רָעָה תַּחַת טוֹבָה לֹא תָמוּשׁ רָעָה מִבֵּיתוֹ".
ויש גם את ההיפוך כמו במקרה החזיר שלא זו בלבד שלא כעס על דברי הלעג של הברבור אלא סייע בידו וגמל לו טובה תחת רעה ולכן היפוך הפסוק "משיב טובה תחת רעה לא תמוש טובה מביתו"
אני שמח שהבאת דווקא את הניגוד למעשה *הטבעי* של הנקמה ובמקומו להראות מאור פנים.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני שנתיים שלום אברהם בוב
אני קורא את הניתוח שעשית למשל ומגלה שמצאת בו הרבה יותר רבדים מאלו אשר כיוונתי אליהם בכותבי את חרוזיו. אני מניח שלכל אדם פרשנות משלו וכך קורה עם כל יצירה שיוצאת מידי יוצרה אל אוויר העולם. העומק הנרחב שמצאת במשל זה נובע יותר מהידע, הזיכרון הפנומנלי שלך ודרכך הייחודית להתבונן על דברים מאשר עדות על מחברו.
אני כל כך שמח שמצאתי עוז להוציא את עבודותי אלו מעבר למגרות ביתי ולו רק בשל האפשרות לקרוא תגובות כשלך ולהחכים עוד יותר.
המשל הזה היה האהוב ביותר על ביתי בכורה. כשהצטברו משלים רבים והיה צורך שהיא תבחר כמה מהם על מנת שאקריא אותם לפני השינה, היא בחרה בו באופן עקבי וקבוע.
שוב תודה על הניתוח הנהדר.
שתהיה שבת שלום.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני שנתיים תודה רבה, בוב היקר. אברהם
אין פלא שבִּתְּךָ הַבכורה בחרה במשל זה.
לעניות דעתי, כמו בִּתְּךָ הבכורה, אכן זה אחד המשלים היותר מקיפים, הכוללים מוסר השכל במנעדים שונים.
חזק ואמץ.
אפשר שיום מן הימים יהיו משלים אלו עם הפרשנויות שלי ושל אחרים מסוג "נכסי צאן ברזל" העומדים לעולם.
תודה רבה על מילותיך המחמיאות.
שבת ברוכה בטמפרטורה נמוכה.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני שנתיים אברהם היקר בוב
זו הפעם השנייה שאתה מייחס למשלים שלי את המילים "נכסי צאן ברזל". מי יתן ונבואתך תתגשם.
אספר לך סיפור קטן שמלווה אותי שנים רבות.
לפני כ-12 שנה, טסתי לשהות עם חברה שלי באוקריינה בעיר בשם חארקוב. היא למדה שם וטרינריה. אותה חברה הפכה בהמשך להיות אישתי וברוות הימים גם לגרושתי. באחד מסופי השבוע, החלטנו לקחת רכבת לילה לקייב ולטייל שם מספר ימים. בקייב יש רחוב ארוך והיסטורי בשם אנדראוס הקדוש שמתחיל ממעלה העיר ויורד אל ליבה של העיר התחתית. רחוב זה מלא באמנים לכל אורכו שמציגים ומוכרים את אמנותם. באחד העיקולים פונה אל חברה שלי אדם מוזנח בעל מראה תמהוני. בקצה קודקודו קרחת ומצידי הראש שיער ארוך, מזוהם ושמנוני. על לחייו זיפים של מספר ימים, מעיל גשם ארוך, אפור ומרופט לגופו ובעיניו ניצוץ השיגעון. על ידו עמד שולחן פלסטיק רעוע ועליו טייפ דאבל קאסט ישן. הוא לא ביזבז זמן על גינוני נימוסין וביקש להשמיע לנו מוסיקה שהוא כתב. חברה שלי החלה מתרגמת עבורי את הנאמר, אולם את שפת גופו לא היה צריך לתרגם. הוא דיבר בשצף קצף כששתי פלומות רוק מצטברות לצד שפתיו. ידיו התנופפו בנסותו לתאר דבר גדול ואדיר. עיניו נפערו וכמעט יצאו מחוריהן. הוא דיבר על האמנות שלו. ושפת גופו חשפה עד כמה הוא מאמין ביצירתו ועד כמה, להבנתו, העולם שסביבו לא מבין את גדולתו. לבסוף הוא השמיע את המוסיקה כשכל גופו מתמוגג ומתרפק על הצלילים. הייתה זו מוסיקת פופ אוקראיני משנות השבעים. תחחושתי כלפי ההשמעה הזו הייתה רחוקה שנות אור ממה שהוא הרגיש כלפיה. הוא חיפש הכרה. הכרה באמנות שלו, ביצירה שלו ובהיותו אמן. והדיסוננס הקוגנטיבי בין תחושתו לקיום המציאותי הכה בי.
יכול להיות שכל אדם אחר היה שוכח את המקרה הזה, אולם הוא ערער במידת מה את עולמי מאותו רגע ואילך. כשהתרחקנו ממנו אמרתי לחברה שלי את הדבר הבא:
"דעי לך שהעתיד צופן עבורי שני מסלולים, או שאהפוך יום אחד לאמן שיכירו בו וביצירותיו, או ששאהפוך לכזה".
היא צחקה, אולם עם השנים שחלפו הרגשתי איך אט אט אני הופך יותר ויותר לאותו אמן תמהוני שהפך לתמונת מראה עבורי. האם היצירה שלי היא באמת איכותית כפי שאני חווה אותה, או שהכל בראשי והסוביקטיביות בה אני מרגיש את הדברים לא מייצגת דבר מעבר לראות עיני?
שנים לאחר מכן חברה טובה נתנה לי במתנה תמונה של טייפ דאבל קאסט ומאחור היא כתבה כהקדשה: "גולן, להכרה שלי כבר זכית. נשאר רק שאר העולם".
התמונה הזו עומדת כיום בכניסה לחדרי. היא נותנת לי מוטיבציה.
לא סתם כתבתי לך מספר פעמים שדבריך נוסכים בי תקווה ורוח במפרשי.
שבת שלום.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני שנתיים לגולן היקר, אלפי
אמנם כתבת לאברהם, אך המכתב פתוח לכל
ואשמח אם אוכל להתייחס לתוכן הדברים.
אורות בלי כלים, פירושם מה שתארת באותו חזיון בקייב (אולי נקרא לה ייקב?) מקום בו נשמר היין?
אורות ללא כלים, כפוטנציאל ללא מימוש, יוצרים מצבים נפשיים לא רצויים, סוג של געש לא מוכל ומתפרץ שיש המכנים לו שגעון.
אותיות השורש של המילה "געש" הן ראשי תבות לניסיונות שעמדו בהם האבות והם:
ע'בודה זרה (אברהם)
ש'פיכות דמים (יצחק)
ג'ילוי עריות (יעקב)
והם לא רק עניינים "היסטוריים" שהיו ואינם עוד, אלא הם טבועים בכל אדם משחר לידתו.
אם אדם לא מתמודד עם "ההטבעה" הזו בנימי נפשו, הוא טובע.
ותמונה כזו תארת.
ודע כי ההפרש בין אור לכלי נקרא זמנים, לכן אנו אומרים: "ברוך אתה ה' מקדש ישראל והזמנים".
כי אור (פוטנציאל) הוא 207, ו-כלי (בית קיבול, יישום) הוא 60, וההפרש בין אור לכלי או בין 207 ל-60 הוא 147 או "זמנים".
שבת שלום לכולם
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני שנתיים הנה פודקסט בנושא (אנגלית) של אנאליסט יונגיאני אלפי
-
-
לפני שנתיים גולן... אברהם
גם את ההכרה שלי קיבלת.
אני לא יודע כמה ההכרה שלי "שווה"
אבל אני שמח שזה נותן לך רוח גבית.
תאמין בעצמך ותמשיך בתחום.
ההצלחה - בוא תבוא.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
-
-
לפני שנתיים משל נפלא ומוסיקלי האזנתי מספר פעמים אלפי
שלום גולן,
שמחתי להקשיב למשל ולתוכנו הקבלי:
הנה 'חזיר' גימטריה 'קליפה' וקליפה הוא רמז למעטפת החיצונית המהווה בית קיבול לפרי, או האור.
גימטרי של חזיר הוא 225, ושורשו הריבועי הוא 15, או י"ה. או חכמה ובינה.
והנה ברבור ג' 410, שהוא ג' של המילה "קדוש"
נאה דרכך עלה והצלח בכל מעשיך
כל טוב
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני שנתיים שלום אלפי בוב
תודה על תגובתך. אני שמח שהמשל מצא חן בעינייך.
אינני מבין כלל בעולם הקבלה או במשמעויות גימטריות. אם מצאת הקשרים שכאלו בשמות החיות שבחרתי עבורו, הדבר נעשה במקריות מוחלטת. כפי שכתבתי לאברהם, כל יצירה שיוצאת מיד יוצרה לאוויר העולם מקבלת את המשמעות של אלו שקראו אותה, גם אם יוצרה כלל לא התכוון לפרשנות האמורה.
אני מודה על תגובתך,
שתהיה שבת שלום.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
-
