משפט יפה, סאן.
אמנם ייחסת אותו ל'אמת', אצלי הוא עולה בקונוטציה קצת אחרת, אם כי גם מדובר באמת.
אני חושבת שלגרום לצד השני להרגיש *אותנו* בגוף שלו, זו חתיכת 'אמת' מאסיבית. גם הכאוס הכי כאוטי או סתם חוסר הבנה/תקשורת לקויה, לא יוכלו לערער על האמת הזו, שמתקיימת באופן הזה בין שני אנשים שחולקים משהו.
אולי בגידה באמון יכולה לערער 'אמת' שמתקיימת בין שני אנשים, או פגיעה ביכולת לסמוך.
וזו 'אמת' שיכולה להתקיים רק בתמהליך של שני האנשים הספציפיים האלה, בגלל שהמרקם של שניהם יחד, יוצר אותה. לכן היא חד פעמית, כנראה.
אזכרת גם 'שייכות'. היא אחד הנדבכים הכי חשובים בשיפולי הנפש, היא תחושה קריטית להתפתחות שלנו, אבל לצד זאת, לדעתי הרעועה בלבד, כולנו שייכים גם אם זה לא מובהק, או מרגיש מוחשי. גם אם אנחנו ננטשים, 'השייכות', גם אם תרגיש זרה לנו, היא קיימת. אנחנו נוטלים לעצמנו אותה באופנים שונים.
ולגבי הנתינה שלך.. מקווה שתמשיכי לתת, לא משנה מי מולך.
☆ תודה על קווים של מחשבה :)
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
