פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
» נצפה 1650 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 3 שנים ו-2 חודשים - סייג' (ל"ת)
-
לפני 3 שנים ו-2 חודשים גם אני לא הייתי אף פעם בחוץ לארץ. סקאוט
חשבתי שאני יחידה מסוגי. שמחה לראות שזה לא כך.
אצלי העובדה שלא טסתי נבעה מקשיים כלכליים.
גם החשש הזה...איך זה להיות במדינה זרה שהיא להמדינה שלי מעט מרתיעה אותי עם העניין המסוים שיש לי בלראות מקומות חדשים.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 3 שנים ו-2 חודשים סקאוט סייג'
גם אני ככה, ואצלי גם אף אחד מהמשפחה הקרובה שלי מעולם לא טס.
לטוס לחו"ל אצלנו זה די ביג דיל...לא יודעת איך לכל העולם ואשתו זה כל כך קל ורק במשפחה שלי זה נדיר.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 3 שנים ו-2 חודשים אני לא יכול לדמיין את עצמי ללא הטיולים הרבים בעולם ראובן
חוויות,מקומות,ערים,טבע.
להתנתק מהארץ לשבועיים או יותר
(מעולם לא הבנתי את אלה שטסים וצמודים לחדשות).
ספורט אתגרי.
במקרה שלי זה גם השורשים בחו"ל.
ביקור הורי ואחי שהיו לפחות שנה בחו"ל ללימודים/שבתון.
בעבר היתה לי חברה לעט קנדית בת ארבעים שמעולם לא יצאה מארצה,
כולל לארה"ב שגובלת בקנדה.
מעולם לא היתה על מטוס.
האמת? קצת הפתיע אותי.
עם זאת 7 שנים בלי חו"ל (לא בגלל הקורונה,
לא הייתי טס גם אם לא היתה), ולא חסר לי.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 3 שנים ו-2 חודשים ראובן סייג'
אני חושבת שאם הייתי יודעת לטייל הייתי מאוד נהנית מזה.
אבל אפילו בארץ אני לא יודעת איך לצאת החוצה ולבלות אז מה הפלא שמעולם לא הייתי בחו"ל.
אני חושבת שאם הייתי מטיילת הייתי אדם מאוד שונה...
אולי אפילו בריאה יותר.
כנראה פחות מתוחה ומרירה...מפתיע שאני לא נוטה לדיכאון אם כמה שהתפאורה שלי סטטית ועגמומית.
אני פשוט לא אדם שמחפש שינויים...
הלוואי והייתי, אבל זה לא בא לי בטבעי לרצות לחפש ריגושים ולראות דברים חדשים.
אני איכשהו מסתכלת בתמונות של דברים וזה מספיק, אבל זה לא באמת נשמר כזיכרון בראש שלי.
הייתי ממש רוצה לטייל, כי אני רואה ערך בליצור זיכרונות חיים עם אנשים ומקומות.
אני לא כזה טובה בליצור זיכרונות...בגלל זה כן הייתי רוצה להשקיע באיזה טיול לחו"ל יום אחד, רק בשביל הזיכרונות.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 3 שנים ו-2 חודשים סאנשיין, שלא תפרשי חלילה את דברי כביקורת. ראובן
ממש לא.
לפעמים הגעתי למצבים שהרגשתי שאם לא אצא להתאוורר אשתגע.
רציתי לראות מקומות כמו איסלנד מה שהיה חוויה מדהימה.
השתתפתי בפעילויות כמו רפטינג שבארץ מוגבל לשעתיים על הירדן.
וכאמור משפחה רבה בחו"ל משם אני בא.
והתחלתי לטייל ברצינות בערך מגיל 40.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 3 שנים ו-2 חודשים ראובן סקאוט
הבעיה שלא כל אחד יש את הפריוולגיה לנפוש בחו"ל.
אני, לדוגמא, בת 27 [כמעט 28] ולא רק שמעולם לא הייתי בחוץ לארץ, גם הפסקתי לטייל בארץ.
כשהמשפחה שלך נקלעת למצב כלכי ירוד, לא משנה כמה אתה רוצה להתאוורר, אתה פשוט לא יכול.
יותר מזה, עד היום הנהירה הזאת לחול לא מובנת לי. אנשים יוצאים בהמוניהם כרגע כאילו 200 שנה לא טיילו.
גם אם ישבו קצת בבית לא יקרה כלום. אני 27 שנים לא טסתי לשום מקום ולא קרה לי משהו. ברוך השם חיה וקיימת.
לכן בשלב מסוים מבינה את סאנשיין. למרות שהסיבות שלנו אחרות, די התרגלתי למצב הזה.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 3 שנים ו-2 חודשים סקאוט, ראובן
בגילך גם בקושי הייתי בחו"ל חוץ מביקורי משפחה.
הייתי בסדיר או בלימודים עם תקציב מוגבל.
באשר לנהירה המטורפת כיום גם לי לא מובן.
נתב"ג מתפוצץ וטיולים במקום כיף חוויתי הופכים לתחרות סלפי מטורפת.
לא חייבים לטוס כל שנה כדי לטוס,
for the sake of it
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 3 שנים ו-2 חודשים זהו. זה בדיוק מה שהתכוונתי. סקאוט
נראה שמנסים כל שניה לטוס כדי רק לסמן ווי שהייתי בכך ובכך.
לא נמאס להם?
אנשים פעם לא טסו הרבה, בקושי, והם חיו חיים רעים?
ולא מספיק, גם מוציאים לנו שם רע בעולם עם כל הצעירים המופרעים.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 3 שנים ו-2 חודשים האמת, ראיתי כתבה מעניינת בדיוק בנושא ראובן
קבוצת אנשים בגילאי 60 צפונה ששמו מטרה לעשות 'וי' על כל מדינה בעולם,
גם אם להיות שם יום-יומיים.
לטוס פעם היה פרוייקט מורכב יותר.
היית חייב סוכן,להזמין מלון וכן הלאה.
האינטרנט שינה את כללי המשחק והוזיל מאד.
אישית לא רואה טעם בגיחות קצרצרות לחו"ל בשביל בג"צ.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 3 שנים ו-2 חודשים נכון. סקאוט
מצד שני, יש גם כאלה שכבר התרגלו לא לטוס.
אבא שלי בן 65 ומעולם לא טס ולא נראה לי שזה חסר לו.התרגל. לעומת זאת, האחים שלו טסים כל שנה פעמיים ואם יצא להם אפילו שלוש. כשלא היו טיסות הם רצו לחופשות בארץ.
כנראה שילוב של מצב סוצואקונומי ותעדוף. כנראה שאבא שלי, כמו סאנשיין, לא חושב שזה חסר לו וזה בסדר.
אבל העלהום שנהיה מחוץ לארץ, שאם לא טסת אז אתה לא חלק מהחברה ומסתכלים עליך עקום זה מקומם אותי. לא יודעת אם נתקלת בתופעה הזאת אבלהיא נפוצה מאוד בקרב בני גילי.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 3 שנים ו-2 חודשים לא לכל אחד יש את הצורך,סקאוט וזה בסדר גמור. ראובן
לא נתקלתי מעולם בעליהום על מי שלא טס.
עצוב שכך.העולם השתגע.
בערך ל80% מתושבי ארה"ב אין דרכון ומעולם לא היו בחו"ל,
אבל זו יבשת שמציעה הרבה.
ובסוף מה? טסים לכמה ימים,מעלים לענן אלפי תמונות שאף אחד לא יראה,
העיקר 'הייתי'.
בכלל לא הגישה שלי.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
-
-
-
-
לפני 3 שנים ו-2 חודשים ראובן סייג'
אני לא כל כך רואה איך אפשר לפרש משהו ממה שאתה אומר כביקורת, גם כשאני ממש ממש מנסה.
כל מה שאני שומעת ממך זה שיתוף, ואני שמחה שאתה משתף אותי.
אני מבינה למה אתה מתכוון במשפט השני, ועכשיו נראה לי שאני רואה איך אפשר לקחת את זה כביקורת.
אבל אני לא, כי אתה שוב, רק משתף אותי ומאשר לי שאכן בני אדם צריכים להתאוורר ולשנות את התפאורה שלהם מדי פעם, משהו שחשבתי בעצמי גם קודם.
זה פשוט קשה לטייל...
הרבה דברים נורא קשים לי בגלל שאנשים אחרים לא עושים אותם או שהם עושים אותם בלעדיי.
טיולים זה רק אחד מהם.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
-
-
-
-
לפני 3 שנים ו-2 חודשים למה לא בעצם? Moon
אף פעם לא טסת וזה מפחיד והאמת, גם אני לא.
אבל ממה בעצם את מפחדת? מה זה אומר בשבילך? הרי מדובר בסך הכל ברצף של פעולות שאת מכירה ויודעת לעשות. את יכולה ללכת לעשות דרכון, אחר כך ללכת לטיסה ולשבת במטוס. מה מפחיד אותך באמת? המכלול? החוויה החדשה? הידיעה שתצטרכי להתמודד עם הלא נודע ועם משהו שלא עשית בעבר?
החלק החשוב בלעשות שינוי הוא לא דווקא השינוי עצמו אלה התעוזה לעשות את השינוי (והאמת.. תוך כדי כתיבה אני מתחיל לחשוב על החיים שלי ועל מה שאני צריך לעשות כי בכל מני תחומים אני מרגיש תקוע ממש כמוך, או לפחות כמו שקריאת ההודעה שלך גרמה לי להרגיש שאת מרגישה שכנראה שזה לא ממש כמוך ואולי אפילו לא קרוב, ואולי זה גם כן קרוב ואולי אפילו כמעט אותו דבר, מי יודע?)
"סיבות לטוס:
1. מעולם טסתי וכנראה שלא יהיו לי הרבה הזדמנויות לעשות את זה.
2. אני לא מצליחה למצוא עבודה שלא גורמת לי לרצות לירות בעצמי.
3. אני כל הזמן שואלת את עצמי: "אני צריכה פשוט לעזוב? פשוט לקום וללכת?"
4. ההורים שלי כבר לא ילחצו עליי להיות משהו שאני לא מסוגלת להיות."
האם אלה באמת סיבות לטוס? מעולם לא קפצתי מגג אבל לא הרגשתי שזו סיבה לעשות את זה.
לא למצוא עבודה היא סיבה לטוס? טיסה לא תמצא לך עבודה.
לקום וללכת? למה ולאן? האם מקום אחר טוב יותר מהמקום שבו את נמצאת?
האם הם באמת יפסיקו ללחוץ עלייך? הם רוצים מה שטוב בשבילך או לפחות מה שהם חושבים שטוב בשבילך, בדרך כלל יש הבדל משמעותי בין הדברים. האם זה שתטוסי ישנה את הרצונות שלהם?
סיבות לא לטוס אין לך? נראה שהחלטת לא לטוס מה שהופך את הרשימה של סיבות ללא לטוס יותר ארוכה או לכל הפחות יותר חזקה מרשימת הלטוס.
אני לא יכול לדעת מה הסיבות שלך אבל הן חייבות להיות שם. אולי הפחד משינוי? אולי פחד להשכח? אולי פחד להפגע? אולי זה בכלל לא מעניין אותך ואין לך מה לחפש באמריקה? אולי את מרגישה שאין פה שום דבר אמיתי ורק מנסים לעבוד עלייך?
אבל למה באמת לטוס? איזה סיבות טובות יש לך?
אז קודם כל לשבור שגרה. למה לשבור שגרה זה כל כך חשוב? מה טוב בזה?
כשתקועים במקום הדבר הכי שנוא זה בדיוק הנקודה בה את נמצאת והדבר הכי מפחיד הוא השינוי. כל דבר שיכול להזיז אותך כמה שיותר רחוק - לאו דווקא טיסה יכול ליצור אצלך שינוי ענק בצורת החשיבה, להזרים בך אנרגיה ולהצית מחדש את החיות שאולי את זוכרת מפעם.
את יכולה להיות אדם אחר- את מגיעה לשם ולא מחוייבת להיות את יותר. אף אחד לא מכיר אותך, את חופשייה. את יכולה להיות סגורה או מופרעת, משוגעת או מצחיקה או הכל ביחד. וגם אם לא הלך מדובר בניסוי של כמה חודשים. בסוף הכל נמחק, הכל נעלם. את יכולה לחזור להיות בדיוק מי שאת או בעצם לאהוב את הדמות החדשה שלך ומי שאת מחליטה להיות.
בשביל לממש את הרצונות שלך יכול להיות שאת צריכה להשתנות והמקום שבו הכי הכי קשה להשתנות זה המקום שבו את רגילה להיות. הזלזול והמבטים והגישה השלילית יכווצו אותך בחזרה בדיוק למקום שבו היית. המרחק נותן לך מרחב ליצור את עצמך מחדש באופן שהיית רוצה וכשאת חוזרת.. את כבר מישהו אחר ומתייחסים אלייך בצורה הזו.
אז האם את צריכה לטוס או לא?
תסתכלי פנימה לתוך הנפש שלך ומאחר שאת מאמינה גם תתפללי לקבל את הכוח לקבל את ההחלטה הנכונה.
תפשטי את הפחד שלך, תשכחי מהזלזול שסובב אותך ותשאלי את עצמך שאלה אמיתית -האם את רוצה לטוס או לא? בין אם ההצעה הייתה רצינית או לא היא נמצאת על השולחן. אם התושבה היא לא- אבל באמת לא אז אל תלכי. תשארי במקום שלך כמו שאת רוצה וכמו שבחרת תבחרי במקום שבו את נמצאת ואל תהיי רק קיית בו. אבל אם התשובה היא כן אז את חייבת ללכת (או לטוס) עם האמת שלך. את לא יכולה להשאר אם הגעת למסקנה ההפוכה ואת חייבת להתגבר על החשש שלך.
בכל אופן מקווה שאני בכיוון הנכון לפחות בחלק ולא טעיתי יותר מדי בניסיון להבין אותך או את הכוונות שלך וכמובן מאחל לך בהצלחה ולא משנה מה תבחרי!
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 3 שנים ו-2 חודשים למה לא? סייג'
כי זו פעולה נואשת.
אני יודעת שזו פעולה נואשת, כבר עשיתי פעולות נואשות בעבר בתקווה שזה ישנה את הדברים שאני רוצה לשנות, וזה אף פעם לא באמת החזיק מעמד.
אני חושבת שאנשים נוטים לחזור להיות הגרסה שהסביבה שלהם מכירה, ברגע שהם חוזרים לאותה הסביבה.
מכיוון שמה שאני רוצה לשנות זה לא את עצמי, אלא את הסביבה שלי ואת הדינמיקה, ללכת למקום אחר לא ישנה שום דבר.
החלטתי כבר שאני לא רוצה לטוס, שזה רק נשמע מעניין אבל אין לי שום סיבה לרצות את זה.
אני חושבת שכבר כתבתי את זה, שהייתי די ברורה שזה לא באמת משהו שמעניין אותי.
אני חושבת שלכל דבר יש את הזמן שלו, והסיבה היחידה שבכלל שקלתי את זה, היא כי אני כן רוצה לטוס יום אחד...אבל אני לא חושבת שעכשיו זה הרגע לזה.
זה לא כזה משנה אילו מחשבות האפשרות הזאת עוררה בתוכי, מה שבאמת מעניין זה איך דרך להגיד לא למשהו אחר אני מגלה למה אני רוצה להגיד כן.
ההבדל הוא, שמה שאתה רוצה להגיד לו לא, נמצא ממש מולך, ומה שאתה רוצה להגיד לו כן, עדיין לא ידוע, אתה פשוט יודע שזה לא - זה.
ותודה.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 3 שנים ו-2 חודשים הסביבה Moon
אם הסביבה היא הבעיה האם התשובה לא תהיה לשנות את הסביבה?
את לא חייבת להיות בסביבה או לחזור לסביבה שרע לך להיות בה.
אם לטוס עכשיו לא מעניין למה שזה יהיה מעניין אחר כך?
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 3 שנים ו-2 חודשים זה לא כזה פשוט סייג'
אני חושבת ששיש הבדל בין "רע לי" לבין סביבה שפשוט קשה לך להסתדר בה.
אם הסביבה מצליחה לשלוט עליי, ולשנות אותי, ולגרום לשכוח מי אני - האם זה לא אומר שהבעיה היא בבסיס הרעוע שלי?
אם זה לא היה מעניין אותי בכלל, למה שהייתי שוקלת את זה?
ואם זה כבר עכשיו מעניין אותי באיזושהי מידה, אז למה שזה לא יעניין אותי יותר בעתיד?
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 3 שנים ו-2 חודשים השפעה סביבתית Moon
ההשפעה של הסביבה היא הרבה יותר חזקה ממה שאנשים רוצים להאמין.
לא סתם אומרים "אמור לי מי חבריך ואומר לך מי אתה"
בסופו של דבר גם האבנים הכי חזקות נשחקות מול הזרמים.זה רק עניין של זמן.
הדרך הטובה ביותר להיות מי שאת רוצה להיות היא עם אנשים שעוזרים לך להיות מי שאת רוצה להיות ולא עם אנשים שמתנגדים לך ומורידים אותך למטה.
המצב הקיים הוא אם כך- שזה מעניין אותך מספיק בשביל לחשוב על לעשות את זה אבל לא מספיק בשביל לעשות את זה בפועל.
מה תהיה התנועה שתשנה את המחשבה למעשה בעתיד? הרי לא מדובר בכסף או בזמן שכרגע יש לך את שניהם.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 3 שנים ו-2 חודשים אני לא עושה דברים סתם. סייג'
סתם כי זה נראה לי טוב, סתם כי זה נשמע לי טוב, סתם כי זה נראה לי הגיוני.
אני עושה כי אני רוצה - וזו הסיבה היחידה שמשנה בעיניי.
מה שיגרום לי לפעול יהיה רצון חזק לעשות את זה.
אני נורא מתקשה לעשות דברים שאני לא רוצה לעשות, ואלו הדברים שאני לא יכולה לדמיין את עצמי עושה, אבל בנוגע לטיסה...
אני פשוט מחכה שאני ארצה את זה ושזה ירגיש לי בדיוק כמו מה שאני רוצה וצריכה כרגע.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
-
-
-
-
